מעל במה זו התפרסם ציטוט מדבריו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א. תוך כדי שיעור על הלכות עירובי תבשילין הרב יוסף מצא לנכון לירות את יריית הפתיחה בהליך של הבחירה הצפויה של עשרים וחמישה רבני ערים מתוכן ערים גדולות כגון חיפה וירושלים.

הרב יוסף קרא לשר הדתות למנות רבנים 'טובים'. אולם הקריטריון שאליו התייחס הרב יוסף לגבי מינוי רבני ערים 'טובים' הוא שהם מורים לציבור לשלוח את ילדיהם רק לישיבות ללא לימודי חול, לעומת רבני ערים 'לא טובים' שמורים לציבור לשלוח את ילדיהם גם לישיבות תיכוניות שעוסקים שם גם ב'לימודי חול בגרות ושטויות'.

דעתו על הישיבות התיכוניות כבר התפרסמה לפני כמה שנים בעת שפסק שבן המבקש ללמוד בישיבה ללא לימודי חול בניגוד לדעת הוריו אינו צריך לשמוע בקולם. אולם בדבריו הרב יוסף לא התייחס כלל לעובדה שכבר שנים שהרבנים בוגרי ישיבות ההסדר והגבוהות של הציונות הדתית בוגרי הישיבות התיכוניות, הם המצטיינים במבחני הרבנות הראשית לרבנות ולדיינות. יש להניח שהרב יוסף מכיר היטב את הנתון הזה. אלמלא כן לא היה צריך להגדיר את הקריטריון הזה לבחירת רב עיר לבחון מיהם רבנים 'טובים' די היה לבחון את גדלותו בתורה שנבחנת בהצטיינותו בלימודי הרבנות והדיינות מטעם הרבנות הראשית שהוא עומד בראשה. ולבחור את הטובים ביותר.

המלצה זו לשר הדתות לקראת הבחירות שאמורות להתקיים היא קריאת השכמה לציבור הדתי לאומי. זה שמייחס חשיבות למעמד רבני הערים. הציבור החרדי ממילא נשמע כל אחד לרבניו. האם גם הוא מרגיש שהוא זקוק לרבני עיר 'טובים' שיורו לו לא לשלוח את בניו לישיבות תיכוניות. כדי שלא יעסקו ב'לימודי חול בגרות ושטויות'.

לצערנו כבר אין זה סוד שהבחירות לרבני הערים ולדיינים נגועות כבר זמן רב בפוליטיקה מגזרית. אין זאת אומרת שלא נבחרים רבנים תלמידי חכמים, אולם במקום שיבחרו המצטיינים ביותר מקרב נבחני הרבנות מה שיקבע אם יבחרו או לא תלוי בעיקר בשיוכם המגזרי. הייצוג המפלגתי 'המגזרי' של הציונות הדתית פעלה רבות בשנים האחרונות כדי לשנות את הבלעדיות שהייתה לציבור החרדי במינויי רבני ערים ודיינים. הייתה לה הצלחה לא מבוטלת גם במינוי מספר רבני ערים ישובים ומועצות אזוריות וגם במינוי דיינים. כיום משהיא נמצאת באופוזיציה השפעתה צפויה להצטמצם אם בכלל. אחת הסיבות לכך היא שבהסכמים הקואליציוניים נמסרה ראשות הוועדה למינוי דיינים למפלגות החרדיות.

במהלך הבחירות האחרונות היו רבים (מידי) שטענו שאין עוד צורך ב'מפלגה מגזרית'. שהנציגים הסרוגים שהשתלבו במפלגות הגדולות יוכלו לפעול למימוש התפיסה הציונית דתית במערכות של המדינה לא פחות טוב. המבחן הזה ניצב לפתחם, האם אכן הם יתגייסו למאבק בעניין זה, או כפי שהיה בעבר הם יישרו קו עם הסכמים הקואליציוניים שחתמו ראשי מפלגותיהם וימלאו פיהם מים.

לקראת חג השבועות חשוב לזכור שעולם הרבנות והדיינות הוא דגל התורה בדורנו, ובנפשנו הדבר.