ספין או לא ספין, נפתלי בנט הצליח לשים את עצמו בעמדת הכוח כלשון המאזניים.

בסוף השבוע האחרון למי שפספס, בחדשות 13 פרסם עקיבא נוביק כי גנץ העניק לו הבטחה לשני שרים כרצונו (ביטחון ומשפטים?) עמיתו עמית סגל פרסם עוד קודם לכך בערוץ המתחרה על הצעה לשר ביטחון מידי נתניהו שכנראה הגיב לשמועות בטרם פרסומם בבהלה.

מה שמדהים הוא איך בנט כעוף החול חוזר שוב לעמדת השפעה הגדולה ביותר ונהפך בן לילה לדבר הכי רלוונטי. אבל כאן כדאי להוריד אותו אל קרקע המציאות. טוב לו לבנט שיחזיק בשני קלפים קרוב אל החזה כדי שיוכל לקבל הבטחות, ככה זה עובד אצלנו, אבל אל לו לשכוח שהמנדט הציבורי שלו הוא להיות מנהיג הימין. וככזה הוא צריך לשמור על עצמו כאלטרנטיבה להנהגת הימין ליום- שיגיע מתי שיגיע- לאחר נתניהו.

קל זה בטח לא יהיה, הוא סוחב על גבו אנטגוניזם הן מליכודניקים וביביסטים והן ממאוכזבי פירוק הבית היהודי. לא בטוח שהחיבוקים האחרונים לנתניהו יעזרו, אבל הם בהחלט יכולים להועיל בהמסת חומת הקרח שהליכודניקים עטו עליהם כשהתעמת עם נתניהו.

למסתכלים ימינה ושמאלה, אך בעיקר ימינה ומחפשים מי המנהיג הפוליטי המרשים ביותר אחרי נתניהו, בנט ניצב בשורה הראשונה. יש שיגידו שיש לו קרב צמוד עם איילת שקד, יש שם גם את גדעון סער, ניר ברקת ואחרים, אך הוא בהחלט ניצב שם עם ניסיון, יכולת, תפיסת עולם ורהיטות.

גם הדרך שהצליח מלמטה למצב את מעמדו בתוך מפלגת ימינה ז"ל, היא לא פחות ממדהימה ומראה שאחרי הכל יש לו תבונה פוליטית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: סרוגים

בנט הצליח ליצור לרבים בטן מלאה עליו כאמור, הוא הצליח לעורר אנטגוניזם סביבו, לפורר את הבית היהודי, להיכשל, ליפול ולקום מעפר. את מערכת היחסים שלו עם ציבור הבוחרים הוא צריך לשקם אט אט. בנט מעוניין להיות מנהיג הימין, הוא לא מפחד לקחת סיכונים, והוא שוב בצומת דרכים.

בייס כבר כמעט אין לו, הימין החדש היה מיזם שלא הוכיח את עצמו. והוא יודע את זה. חיבור עם ליכודניקים יהיה מעניין.

זה לא כמו חובשי כיפה אחרים שהגיעו לשם, אלא זה בנט, מנהיג הציונות הדתית, שהוביל אותה במשך שנים לא מבוטלות- שנכנס למפלגה הגדולה הזו. אבל הדי- אן- אי של הליכוד שונה. כניסה לשם יכולה ליצור חיבור אחר של לכונדניקים וסרוגים- שעל הרצף, שיכולים לעבור איתו לשלב הבא.

מאידך ציבור התומכים של בנט מתקשה לקבל את נתניהו כמו שמקובל בחלקים נרחבים בליכוד- כמעריצים שרופים. הוא יצטרך לשבת בליכוד, אם יעשה את הצעד לשם וליצור לו מחנה משלו ולהמתין לשעת כושר וזה יהיה קשה.

גם המעבר בן מפלגות יחשב לו לרועץ. נבהיר שבימין החדש מכחישים מכל וכל, ורואים את עצמם כמפלגה נפרדת שגם תמשיך ככה בבחירות הבאות שיתקיימו בקרוב או ברחוק. אך בשאיפות שיש לבנט זה נראה מעיל קטן ממידותיו.

ועוד דבר, למרות מערכת היחסים שאינה מהמשופרות בין השניים, כדאי לבנט ולשקד להמשיך בברית יחד. השלם גדול מסך חלקיו, הוא והיא עוד יצטרכו זה לזה.