אז מה היה בכנס היסוד של 'בית הלל'?

כפי שדיווחנו ב'סרוגים' ביום חמישי, לכנס עצמו הגיעו כ-80 רבנים וכעשרים רבניות. המשתתפים הגיעו בשיטת "חבר מביא חבר" כשכל אחד מתשעת המארגנים של הארגון, מפיץ את דבר הארגון לחבריו.

בין ראשי המועצה הזמנית של הארגון נמצאים: הרב צחי הרשקוביץ, גיסו הרב רונן נויבירט, הרב חיים נבון, הרב רונן לוביץ' הרב אוהד טהר לב, הרב אלישיב קנוהל, הרב מאיר נהוראי, הרב אמנון בזק ואושרה קורן.

ההזמנות נשלחו לרבנים המשמשים כרבני קהילה או לחלופין לר"מים או ראשי ישיבה גבוהה או הסדר. אצל הנשים נשלחו הזמנות לר"מיות וראשי מדרשות לבנות.

על פי המארגנים, כמאה שלושים רבנים ו20 רבניות הביעו הסכמה בארגון ובמטרותיו. לכנס עצמו הגיעו כאמור רק כ-90 רבנים, רובם בגילאי 35-50, כשחלק קטן מאוד עבר את גיל השישים.

בין הרבנים שהגיעו לכנס, ניתן למנות את הרב אלי בלום, ראש ישיבת נהריה, הרב ביגמן, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי, וכן הרב יואל בן נון, לשעבר ראש ישיבת הקיבוץ הדתי והרב אהרן כ"ץ, לשעבר ראש הכולל בבר אילן.

לאחר השלב הראשון של הברכות, הגיע שלב הדיונים, הנאספים התחלקו לשלוש קבוצות דיון שעסקו בחינוך, ביחס לנשים וביחס למשפט ולדמוקרטיה.

לאחר כשעה של דיון, חזרו הנאספים לאולם הגדול וראשי הדיונים תמצתו את הקולות שעלו בדיון ואת ההחלטות שהתקבלו.

רשות הדיבור גם לנשים

הדוברת הראשונה בשלב הסיכומים הייתה מיכל טיקוצ'ינסקי, ראש בית המדרש לנשים בבית מורשה, שניהלה את הדיון בנושא היחס לנשים.

"הנשים מרגישות פיצול אישיות, בעוד שבציבור הכללי הם שוות, בעולם הדתי הם נחותות: הם לא נספרות למניין, הם לא יכולות לקחת חלק פעיל בתפילות ובטקסים, הם לא מעידות ועוד", אמרה טיקוצ'ינסקי.

"השאלה שעמדה לפנינו היא האם אנחנו צריכים ללכת בכיוון שיאפשר לנשים אפשרויות בתוך ההלכה כמו מנייני נשים, קריאת מגילה לנשים וכו' או שכל הנושא נוגע בתרבות שזרה לנו.". על השאלה הזו לא התקבלה תשובה.

על הדיון עצמו היא אמרה כי "החשיבות של הדיון היא לא במסקנות שלו אלא עצם מתן האפשרות לנשים לדבר בו. קשה לנשים שאומרים להן מה הן חושבות ומה הן מרגישות, בדיון שהתנהל הערב, הנשים עצמן אמרו מה מתאים להן ומה הם צריכות."

טיקוצ'ינסקי הוסיפה כי "יש צמיחה מאוד גדולה בלימוד תורה לנשים, שהוא צעד ראשון של כניסה של נשים לשיח התורני- הרבני."

הנושא השני עסק בחברה ובדמוקרטיה בניהולו של הרב רונן לוביץ', רב הישוב ניר עציון.

הרב לוביץ אמר כי "לנושא יש השלכות על מערכת המשפט על הצבא, כיבוד החוק ושאלות שנושקות ליחס לחברה הכללית, כפייה דתית, יחס לנוכרים ועוד." נושאים שבהם הם בחרו שלא לעסוק, והעדיפו לקחת מקרה מבחן אחד, שעלה לכותרות והוא חיילים דתיים בצבא ביחס לשירת נשים.

"חשוב לנו שלא תהיה כפייה חילונית על החיילים", סיכם הרב לוביץ' את הדיון, "אבל יחד עם זאת, הרגשנו מסביב לשולחן שערכים יסודיים ביותר, ערכים מכוננים קצת נזנחו וצריכים רענון. אחד מהם הוא כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה ומהווה ויתור של הפרט למען הכלל. ערכים אלו צריכים לחזור למקומם הנכון."

בסיכומו של דבר "יש לשמור על ההלכה, אבל לזכור את הדעות המקלות כשנכנסים לקונפליקטים עם ערכים אחרים."

את נושא החינוך ריכז הרב מאיר נהוראי, רב המושב משואות יצחק.

"השאלה שעמדה לפנינו היא להיכן פנינו בהקשר החינוכי, חינוך למורכבות או לדרך סלולה." פתח הרב נהוראי.

"כשאנחנו מחנכים למורכבות יש בלבול שאופף אותנו, האם אנחנו צריכים להציג לילד ולנער קדושה מורכבת אותנטית עם כל הסיבוכים של החיים או לעשות הפרדה ולחנך אותו ליראת שמים נטו ורק לאחר מכן בגיל יותר מאוחר לפתוח בפניו את התכנים."

"המסקנה שאליה הגענו היא כי הדרך שלנו צריכה להיות חינוך למורכבות, אבל שיש לה אג'נדה, לנסות ולפנות גם לקהלים שונים מאיתנו, חרד"לים וחילונים, להבין איך ללמוד מהם ולהכניס את הערכים שלהם אל תוך החינוך שלנו."

לא מקבלים מימון מהקרן החדשה

בדברי הסיכום של כנס היסוד אמר הרב רונן נויבירט כי לפי הסקר האחרון: "80% מאמינים בקב"ה אבל רק 30% מגדירים את עצמם כשומרי מצוות. זה אומר שיש עוד בערך 50% מהציבור שאנחנו מפספסים."

את המטרה של הארגון, הגדיר הרב נויבירט, כך: "לפני שמדברים על ה"מה" צריך לדבר על ה"איך", אנחנו מבקשים לשנות את השיח הציבורי לשיח לא מתלהם, לשיח לא תוקפני."

הארגון עצמו יתנהל בצורה דמוקרטית מלאה, ללא היררכיה, הבחירות למועצת הארגון תתקיים פעם בשנה וכל אחד מהחברים יוכל להבחר.

"אנחנו מבקשים להביע ולהציג את הדעות של כולכם ונבקש להתכנס כדי לגבש עמדות להביא מצע שישמש את הארגון לעתיד."

גם שאלת היחסים בין הארגון ובין רבני צהר עלתה בכנס: "רובנו חברים בארגון צהר, נמשיך לעבוד ולתרום לצהר, אנחנו לא מתחרים בצהר ומבקשים לתרום להם. הם מתעסקים בעשייה, היכולת שלהם זה לאחד רבנים מכיוונים שונים, עם זאת אסור שהדבר יכבוש את הקול כי אנחנו רוצים להשמיע אותו."

הרב נויבירט טוען כי "הם לא מסכימים לקבל כסף מהארגון שאסור לומר את שמו", כשהכוונה כמובן לקרן לישראל החדשה. לדבריו הוצע לארגון סיוע מכמה ארגונים, הם שוקלים את ההצעות אך מבקשים להשאר עצמאיים ולא להיות קשורים תחת ארגון כלשהו.

מי לא בא לכנס?

לצופה מהצד, נראה הכנס כמו מפגש מחזור בישיבה, כשנראה שכולם מכירים את כולם ומעלים זכרונות. הרב רונן נויבירט שניהל את הכנס, נאלץ לבקש מהמתאספים, להפסיק את השיחות ביניהם ולהכנס לאולם להמשך הדיונים.

על ההומוגניות של הכנס תהה גם הרב דניאל שילה (לשעבר רב הישוב קדומים), שתהה בסיכומם של הדיונים: "בדיון היום כולם הסכימו עם כולם וזה נהדר, אבל חסר קול אחר וזה וחבל שזה יהפך למה שלא צריך להיות."

"אני לא רואה כאן את אנשי עלי וקשת או עוד מכינה קדם צבאית וזה לא צריך לקרות". כצפוי לא נראו בכנס רבנים מישיבות הקו או ישיבות בית אל והר ברכה, אך גם ישיבות הסדר אחרות נעדרו מהדיונים.

אפילו בתוך המעגל של הרבנים המתונים והליבראליים, נרשמו היעדרויות. הרב בני לאו, מבית מורשה, סרב להצטרף לארגון משום שהוא רוצה להשאר עצמאי ללא הצורך בתכתיבים מארגון הרבנים.

החסרון הבולט בכנס, היה היעדרות של רבנים מבוגרים. כאמור, רוב הרבנים שנכחו בכנס היו בגילאי צעירים יחסית ולא נראו בו כמעט רבנים מעבר לגיל ששים.

לאחרונה נערך כנס של רבני הציונות הדתית שעברו את גיל שבעים, מכל הזרמים. היחיד שהגיע לשני הכינוסים הוא הרב דניאל שילה, מה שמסביר כנראה את התרעומת שלו על חוסר היכולת לפרוץ למעגלים נוספים. קשה יהיה ל'בית הלל' לבוא ולהביע עמדה כשאין מאחוריו רבנים בעלי שיעור קומה ובעלי ניסיון ארוך שנים.

בצדק העיר רב מסוים, כי לבית הלל היה הלל, אבל לארגון 'בית הלל' אין הלל שאפשר להסתמך עליו.

ואיך השם?

הרב שילה הביע גם ביקורת על השם שנבחר לארגון. " כשהייתי צעיר שאלו אותי למה אתה לא לומד בישיבה אמיתית ואחר כך למה אתה לא בישיבה קדושה. כי רק אצל החרדים יש ישיבה שהיא קדושה". אמר הרב.

"השימוש בשם 'בית הלל' הוא שבלוני. הוא דוקרני ופוגע ואני מציע להשתמש בשם אחר."

לעומתו הרב צבי קורן, רב קהילת כינור דוד ברעננה, ענה לו כי השם מוצלח ומחייב. "השם הזה מחייב כי הוא נכנס לשאלות של קולא וחומרא של אסור ומותר וזו אחת מהסוגיות שעומדות לפנינו."

"אם אני שוקל את הדעות ומכריע קצת לכאן וחברי קצת לשם, אז לא אמרתי שכל האמת אצלי, אלא שהחלטתי להכריע לצד מסוים." אמר הרב קורן.

החלטנו לא להחליט

הערב הסתיים בשירת התקווה, שמהוו גם כן מעין סוג של אמירה.

בסופו של הערב, נראה כי ההחלטות שהתקבלו היו צפויות. הקולות נגד סירוב פקודה, וחיפוש הצדדים המקלים בסוגיות הקשורות לצה"ל ולמדינה, הן לא חדשות אצל המתכנסים.

מצד שני על נושאים הלכתיים שנויים במחלוקת כמו מנייני נשים וקריאת מגילה לנשים, החליטו לא להחליט.

בנושאים האלה, עומדים רבני 'בית הלל' בין הפטיש לסדן, פסיקה מקלה (אולי יותר נכון לומר ליברלית) שלהם תביא עליהם את הכעס והקצף מצד גורמים שמרניים בציונות הדתית שיכנו אותם רפורמים. מצד שני, פסיקה שמרנית תביא קריאות מצד גורמים ליברליים, על כך ש'אין כל חדש תחת השמש'.

בשלב הזה נראה כי ב'בית הלל' יעדיפו לעסוק בסוגיות מיינסטרים, לפחות בשלב הראשון, עד שיתפסו תאוצה ומעמד ורק אז יעסקו בסוגיות שנויות במחלוקת.

עד להודעה חדשה

מעבר להחלטות שהתקבלו או שלא התקבלו, הגדיר את מטרת הכינוס ח"כ אורי אורבך, כי מדובר במעין "קבוצת תמיכה" לרבנים, להראות להם ש"אל תחשוב שאתה לבד, יש עוד רבים שחושבים כמוך ובוא נפעל ביחד".

בציבור הרבני בינתיים מסרבים להתייחס לארגון החדש. הרב שלמה אבינר, ברך את הארגון אך גם ביקר אותו על שילוב הנשים בהנהגה הרבנית. בכינוס עצמו אמרו כי "הרב אבינר הוא רב חשוב וכבודו במקומו מונח, אבל בנקודה הזו אנחנו לא מסכימים איתו".

האדישות של הרבנים לכנס, נובעת בין השאר, מכך שהארגון עוד לא אמר כלום, מעבר להתכנסות. על שילוב הנשים נשמעה כאמור תרעומת, אבל לא בסדר גודל שתצדיק מאמר חריף או תגובה נזעמת.

לארגון החדש, השקט הוא האויב הכי גדול. אחד המארגנים של הכנס אמר כי "הפחד הכי גדול שלנו הוא שלא יקרה כלום ונחזור שוב לנקודת ההתחלה".