גילוי חדש: נחשפה מצבת אמו של ש"י עגנון

משלחת סטודנטים מהמכללה האקדמית הרצוג שעסקה בתיעוד של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ' שבאוקראינה חשפה השבוע לראשונה את מצבתה של אסתר צ'אצ'קס (פארב), אמו של הסופר ש"י עגנון

גילוי חדש: נחשפה מצבת אמו של ש"י עגנון
  חשיפת המצבה של אמו של ש"י עגנון (צילום: עמותת יהדות גליציה ובוקובינה)

מזה כעשור מוציאה עמותת יהדות גליציה ובוקובינה, המקדמת חקר מורשת יהודית מאיזורים גיאוגרפיים אלה, משלחות מיוחדת לתיעוד בתי עלמין יהודיים במערב אוקראינה.

בשנתיים האחרונות התמקדו מאמציה של העמותה בתיעוד של בית העלמין בבוצ'אץ', עירו של ש"י עגנון, בגליציה. פעילות זאת נעשתה בשיתוף עם מכללת הרצוג, שבה מתקיימות שלוש תכניות מחקריות ואקדמיות: מרכז "עד הנה" לחקר המורשת התורנית בגליציה ובוקובינה, תכנית גוב"ה ללימודי יהדות גליציה ובוקובינה לתלמידי תואר ראשון, ותכנית המשלחת לתיעוד בתי עלמין בגליציה. במסגרת תכנית המשלחת, הסטודנטים מקדישים סמסטר שלם ללמידה על גליציה ועל בתי קברות יהודיים באזור כהכנה ליציאה לעבודת מחקר בשטח, שכאמור התמקדה לאחרונה בבית הקברות של העיירה בוצ'אץ'.

את בית הקברות הזה תיאר עגנון בספרו אורח נטה ללון, שהודפס לראשונה בשנת 1939. עלילתו של רומן זה נרקמה בעקבות ביקור שערך בבוצ'אץ' בקיץ 1930, ובו פקד בין השאר גם את קברות הוריו: "בית הקברות שלנו שופע ועולה, שופע ויורד, וכל שיפועיו מלאים קברים שנושכים זה בזה… ממש קבר בקבר מגיע… שכבר נתמלא בית הקברות ולא נשתייר בו מקום לקבר חדש".

בשנה שעברה חשפו חברי המשלחת בבוצ'אץ' עשרות מצבות משלהי המאה ה-16 וממחצית הראשונה של המאה ה-17, כלומר- מהתקופה שלפני ההרס האיום שהמיטו על קהילות ישראל חייליו של חמלניצקי בשנת 1648. ממצאים מסוג זה נדירים ביותר במזרח אירופה, והם מעידים על עתיקותה ועצמתה של הקהילה היהודית בבוצ'אץ'.

הגילוי המרגש ביותר חיכה למשלחת של השנה בראשותו של ד"ר איליה לוריא: בחלק החדש של בית העלמין התגלתה מצבתה של אסתר צ'אצ'קס (פארב) – אימו של ש"י עגנון. ש"י עגנון לא היה בלווייתה של אמו, דבר שייסר אותו שנים רבות. רק בשנת 1913 הוא ביקר בעיר מולדתו, ואז עלה לראשונה לקברה של אמו. מצבתה של אסתר נמצאה בחלקה הדרומי-מזרחי של בית העלמין, עשרות מטרים ממצבתו של בעלה, שלמה מרדכי צ'אצ'קס, שנפטר בשנת 1913 ומצבתו גם היא התגלתה בשנים אחרונות.

(צילום: עמותת יהדות גליציה ובוקובינה)

חברי המשלחת תיארו את רגעי הגילוי: "אנו עוברים מצבה, מצבה, מרימים אותן מהקרקע ומנקים אותן ביסודיות ובעדינות. כל מצבה שנוקתה מרגשת אותנו, אך אין ספק שגילוי מצבת האם היה רגע שיא. הרגשה שצועדים בעקבות ההיסטוריים והספרותיים של עם ישראל כולו. נוסף לעבודה ההיסטורית ניתן לחוות כאן חיבור מיוחד לדורות הקודמים ואנו מרגישים שליחות מיוחדת בהנגשת הזיכרון לדורות הבאים".

בימים אלה המשלחת מסיימת את עבודתה בבית העלמין של בוצ'אץ', כך שכעת האתר מונגש למבקרים והמצבות כולן מתועדות, כולל מיקום מדויק. הסטודנטים ואנשי המכון ימשיכו ויעבדו את הממצאים.

בשנה הבאה תפתח במכללת הרצוג תכנית מיוחדת ללימודי תואר שני, שתתמקד בנתיבי החסידות באזור אוקריאנה בעיקר ובהתפתחותה עד ימינו. התכנית, שנולדה מתוך רצון להמשיך ולהרחיב את העיסוק ביהדות אירופה ובמורשתה, תכלול גם מסע ותיעוד בעלי אופי דומה למשלחת הנוכחית בעיירות יהודיות שנחרבו במזרח אירופה.

לכתבה זאת לא התפרסמו תגובות. היה הראשון להגיב!

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע