ביקורת סרטים לדתיים: היפה והחיה • נצמד לעלילה המקורית - לטוב ולרע

ביקורת סרטים לדתיים: היפה והחיה • נצמד לעלילה המקורית - לטוב ולרע

הסיפור הקלאסי של היפה והחיה מתעורר לחיים בגרסה מציאותית במיוחד. לצד הביקורת על משחק לא משובח במיוחד של היפה (אמה ווטסון) והבחירה של יוצרי הסרט להיצמד כמעט באופן מוחלט לעלילה המקורית, האמת הפשוטה חייבת להיאמר - מדובר בחווית נוסטלגיה מהנה ומרשימה במיוחד

ביקורת סרטים: היפה והחיה • להתאהב בקלאסיקה מחדש
  פורום פילם

ביקורת סרטים לדתיים

יצא לי להציץ בכמה ביקורות קולנוע על היפה והחיה בעיתונות הכתובה והאלקטרונית, שפשוט קטלו את הסרט. כשסיימתי לא יכולתי לחשוב על ניתוק גדול יותר של כותבים מהקהל שאליו מיועדת הביקורת.

למה כוונתי? בסיום ההקרנה בה אני צפיתי, נעמד הקהל ומחא כפיים. שוחחתי עם עוד שני אנשים שראו את הסרט באותו ערב בדיוק, וגם אצלם היתה התמונה דומה – אולם שלם שקם בסוף הסרט ומוחא כפיים.

אז עם כל הכבוד לביקורת שיש – ויש גם לי – על אספקט כזה או אחר של הסרט, צריך לא לשכוח את הדבר העיקרי: סרט הוא מוצר בידור, תפקידו לבדר את הצופה ולהעניק לו חוויה נעימה. לצערי, לפעמים נראה לי שחלק מכותבי הביקורת כל כך שקועים בניתוח אקדמי/פילוסופי של העניין, שהם כבר שכחו מה העיקר.

ולאחר שהנקודה הובהרה, הרשו לי לומר לכם שהיפה והחיה היא חווית בידור נפלאה, שכדאי לכם מאוד לקחת את המשפחה אליה ולהצטרף למוחאי הכפיים המרוצים עת יופיעו על המרקע כתוביות הסיום.

היפה והחיה

ציון כללי

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
צופים



לא, זאת לא הרמיוני (באדיבות פורום פילם)

היפה והחיה היא אחת מהקלאסיקות המוכרות והאהובות של דיסני. ובכל זאת, תקציר לטובת מי שלא מכיר:

בל היא נערה חיננית ותולעת ספרים לא קטנה המתגוררת בכפר ציורי בצרפת. היא יוצאת בעקבות אביה שלא שב מנסיעה שגרתית ומגלה כי הוא אסיר של חיה אכזרית בטירה גדולה ומסתורית. במחווה הירואית במיוחד היא נכנסת כאסירתו של החיה תחת אביה. מה שבל לא יודעת זה שהחיה היתה בעבר נסיך יפה תואר שחי חיים ראוותניים במיוחד שכללו נשפים ומשתאות רבים.

באחד ממשתאות אלו, קבצנית זקנה מופיעה בטירתו ומבקשת מקלט מפני סערה המשתוללת בחוץ, ומציעה לו ורד יחיד בתמורה, הוא השליך אותה מביתו. הקבצנית הזקנה מתגלה למעשה, כקוסמת יפיפייה, וכדי להעניש אותו על אכזריותו, היא מטילה קללה על הטירה. היא הופכת את הנסיך לחיה מפלצתית ואת כל דרי הטירה לחפצים מכושפים. כדי לשבור את הכישוף, הוא חייב ללמוד לאהוב ולהיות ראוי לאהבה לפני שהעלה האחרון של הוורד הקסום ייפול, אחרת הוא יישאר חיה לנצח ומשרתיו ישארו חפצים דוממים לנצח.

כעת, משרתיו עושים ככל יכולתם על מנת לגרום לכך שבל תתאהב בנסיך ושגם הוא יאהב אותה – משימה לא פשוטה בכלל בהתחשב בזה שאסור להם לספר לה על אודות הכישוף, ובכך שהנסיך ממש לא בעניין. אף על פי כן, לאט לאט, עם הרבה סבלנות והומור ירקם סיפור אהבתם כנגד כל הסיכויים.

עלולים להישאר חפצים לנצח נצחים (באדיבות פורום פילם)

מה אם כן מחדש הסרט החדש? ובכן, כלום.

העלילה היא אותה עלילה, השירים המוכרים הם אותם שירים מוכרים ובסצנות רבות הליהוק, ההעמדה וזוויות הצילום זהות לחלוטין לסרט המצויר. יש אמנם ניואנסים חדשים, כמה שירים שלא היו בגרסת האנימציה וכמה מקרים שבהם הורחבה העלילה או שונתה. אלו הנקודות העיקריות שגרמו למבקרים רבים לבקר את הסרט בחריפות.

אז למה אני בכל זאת ממליץ ללכת? כי זה פשוט עובד. זה מהנה, נוסטלגי וכיפי – סוג הקסם שיש באגדות…  מכיוון שאיני מבקר קסמים, לא אנסה להסביר מה סוד קסמו של הסרט, אני רק מיידע אתכם על קיומו.

הקסם מהסיפור עובר גם לצופים (באדיבות פורום פילם)

 

גם לי היו כמה דקות של הלם כשהבנתי שלא מצפה לי כל חידוש ושזה פשוט הסרט המצויר בגרסה מציאותית. אבל במקום להתמרמר ולתכנן במוחי את הטור הקטלני שאכתוב, בחרתי לעבור בזריזות את  חמשת שלבי האבל במודל המפורסם של קובלר-רוס: הכחשה, כעס, מיקוח, דכאון וקבלה, ופשוט התחלתי ליהנות, כמו ילד.

איזה כיף זה לראות את הסרט המצויר שגדלתי עליו בגרסה אמיתית עם שחקנים ודמויות ממוחשבות! כמה מרשים לראות את כל הצבעוניות המתפרצת של הסצנות המוכרות (ובראשם האהובה עלי במיוחד של הגשת ארוחת הערב בניצוחו של הנר המזמר) בצורה כה מוחשית בעזרת מיטב הטכנולוגיה והפעלולים הממוחשבים.

(באדיבות פורום פילם)

הדמויות של גסטון ומשרתו השמנמן טובות לאין ערוך מאשר צורתם המצוירת- לראות את השרירן המגלומן שלא מסוגל להבין שכשהיא אומרת לא היא מתכוונת לא, ואת משרתו המתרפס בדמות בני אדם ממש, רק מעצימה את האבסורד והגיחוך.

אז עם כל הכבוד למבקרים המשופשפים ולניתוחיהם המלומדים, אני לא מתווכח עם תחושת בטן כיפית, עם הלחיים שלי שהתעקמו בחיוך לאורך כל הסרט או עם כל שאר יושבי האולם שעמדו ומחאו כפיים.

מה לעשות,  לפעמים, כדי ליהנות כמו ילד, צריך לאפסן את כל הנוסחאות המלומדות, לדחוף הצידה את המחשבות נוסח "איך ציפיתי שיהיה רימייק של סרט" ופשוט להיות שם באולם הקולנוע, עם עוד 100 איש שפשוט נהנים ושרים יחד עם הסרט.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
היפה והחיה
נוף | 31-03-2017 10:53
ממש יפה ביום שני אני אבא שלי ואחיות שלי ואני הולכים לראות את הסרט הזה בקולנוע