90 שניות לפרשת ויחי

כשיעקב מברך בפרשה שלנו את אפרים ומנשה הוא מזכיר את 'אלוהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה'. רעיית צאן היא מקצוע שמאפיין את אבותינו – יעקב, משה ודוד. אחד הכישרונות של רעיית הצאן היא היכולת לתת לכל כבשה את החופש שלה. הרוע הנבון נותן מצד אחד כיוון לעדר אולם מצד שני גם נותן לכבשים להסתובב בחופשיות בתוך המרחב.

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/01/חגי-לונדין.mp4]]]

בית ישראל נמשל ל'צאן'. בתוך בית ישראל ישנם כוחות שונים. ילדים שונים. יש בן שנמשל לאריה, יש שנמשל לאיילה ויש שנמשל לזאב. אין חינוך אחיד לכולם. לפעמים צריך לגעור בבכור ראובן ולרומם את יהודה. לעתים צריך לבקר את התנהגותם של שמעון ולוי. לפעמים צריך להקדים את הבכור לצעיר כמו במקרה של אפרים ומנשה. כל החכמה הזו נרמזת במילת המפתח של הפרשה 'ויחי'.

החיים הם תוססים ודנאמיים. לא קפואים. בחיים, כמו בעבודת החינוך, יש צורך להיות כל העת ערניים ולמצוא את המעשה הנכון בזמן הנכון. זוהי האומנות הגדולה שיעקב מעביר לבניו.