בית הדין הצבאי: אלאור אזריה הורשע בהריגה

כעשרה חודשים לאחר הירי שחילק את מדינת ישראל לשניים, ויש שיאמרו שהביא לחילופי שר בטחון במדינה ישראל, לפני זמן קצר (רביעי) החליט בית הדין הצבאי בקריה להרשיע את אלאור אזריה.

עוד בתחילה היה ברור שמשפטו של אזריה לא הולך לכיוון של זיכוי, שכן השופטת מאיה הלר, לא פתחה בזיכוי, נוהל המחייב את השופט במקרה של אי הרשעה. "אין מחלוקת שהנאשם ירה לראש המחבל. הנאשם מודע לכך שירי נוטל חיים של אדם והצדיק את הירי – זו הסוגיה המרכזית", קבעה השופטת מאיה הלר, עוד בתחילת הקראת פסק הדין.

השופטים דחו בין היתר את חוות הדעת שהגישו מומחי ההגנה לגבי מות המחבל וקבעו כי הירי של אזריה הוא שגרם לכך ולא פציעתו שנגרמה לו לפני כן. כמו כן קיבלו השופטים את גרסת חברו לנשק של החייל שהעיד כי שמע מאזריה כי "מגיע למחבל לו למות", אף שאזריה הצהיר כי לא זכורה לו שיחה כזו עם חברו.

"חזקה על השופטים להחליט באופן עצמאי", הוסיפה השופטת הלר. "הנאשם ביצע את הירי בניגוד להוראות הפתיחה באש. המחבל לא היווה סכנה. הנאשם כפר בהאשמה נגדו וטען כי המחבל היווה סכנה. הוא טען כי הוא חשד באופן סובייקטיבי שקיימת סכנה מוחשית לו ולחבריו בעקבות חשש לסכין ולמטען. חששו הושפע מהעובדה שהייתה אמורה להתקיים עדלאידע במהלך היום. לטענת הנאשם צירוף כל העובדות הוביל אותו למסקנה אחת – שהמחבל נושא מטען נפץ".

"אין מחלוקת שהנאשם ירה מטווח קצר לאחר שכיוון את הנשק לראשו של המחבל ואין מחלוקת שיש בו כדי לסכן את חיי הזולת", הוסיפה השופטת. "הנאשם מודע לכך שהירי שביצע מנטרל". על המחלוקות הפתולוגיות בפרשה אמרה השופטת: "הנאשם ניסה לאחוז את החבל בשני קצותיו – מצד אחד טען שהמחבל זז ומצד שני טען שהוא כבר מת לפני שנורה על ידו.

"סיבת הירי לא הייתה נעוצה בתחושת סכנה, אלא בהסבר שסיפק מיד לאחר הירי, שמגיע למחבל למות".

משדר מיוחד מפסק הדין של אלאור אזריה

כזכור, הכל החל לפני כשנה בעת שאזריה ירה במחבל מנוטרל בחברון. הירי עורר סערה בארץ ובעולם, אך אזריה מצידו טען לאורך כל הדרך כי חש סכנה וחשש כי על גופו של המחבל יש מטען חבלה שסיכן את כל מי ששהה בסביבתו.

אתמול התייחס הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, להכרעת הדין שתתקבל היום. "יש בתי דין שאין לי עליהם שום השפעה", אמר הרמטכ"ל. "הם מחפשים לעשות צדק ולהכתיב את הנורמות והכללים המשפטיים והם לא מושפעים ממני ועושים צדק. אצלנו יש בלבול עמוק בהבנה של מה התפקיד של כל גורם". הרמטכ"ל הוסיף ואמר כי "גבר בן 18 שמתגייס לצה"ל הוא חייל ולא הבן של כולנו ועליו לחרף את חייו כדי לשמור עלינו".

ממשפחת אזריה נמסר בתגובה לדברי הרמטכ"ל: "ערב לפני הכרעת המשפט, מוצא הרמטכ"ל מקום שוב להתערב בצורה בוטה, ואומר שגבר בן 18 שמתגייס הוא לא הבן של כולנו. אמת, הוא לא הבן של כולנו, אבל הוא החייל של כולנו. הרמטכ"ל באמירה הזאת שוב כופר במשוואה הכל כך ברורה לכולם, שאנחנו שולחים את היקר לנו מכל מתוך אמונה שהוא מופקד בידיהם של מפקדים הראויים לכך".