פרשת בלק: בספורט, ובמיוחד באימון ילדים ונוער, ישנה תופעה שבה מאמנים מתמקדים בניצחון המיידי. הם רואים רק את "הכאן ועכשיו" – את המשחק הספציפי, את התוצאה המידית. כשילד טועה, לפעמים המאמן צועק עליו, ופוגע בביטחון העצמי של הילד. במקום ללמד אותו טכניקות, לפתח את כישוריו ולבנות אותו כשחקן לעתיד, המאמן מתמקד בניצחון של הרגע.  הילד לא מכין את עצמו לבוגרים ולא מתפתח כמו שצריך, והמטרה האמיתית – הכנת שחקנים איכותיים לעתיד, נפגעת.

הניצחון במשחק היחיד אינו חשוב. הדבר החשוב לפתח שחקנים שיהיו מוכנים לשלב הבוגרים, שיוכלו להצליח לאורך זמן. בפרשת בלק אנו פוגשים דמות שמזכירה את אותו מאמן שרואה רק את "הכאן ועכשיו" – בלעם. בלעם מקבל הצעה מפתה מבלק, מלך מואב: "בוא תקלל את עם ישראל, ואתן לך מלא ביתך כסף וזהב!" בתחילה, בלעם מהסס. הוא יודע שהוא זקוק להסכמת ה' למעשיו, והוא מבקש את רשותו של הקדוש ברוך הוא. אך בסופו של דבר, הוא מתפתה לקסם הכסף והזהב. כמו אותו מאמן שרוצה את הניצחון המיידי כדי שההורים יראו שהקבוצה שלו מצליחה, בלעם מתפתה לראות רק את הרווח המיידי ולא את ההשלכות ארוכות של מעשיו.

פרשת בלק: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה

אבל הקדוש ברוך הוא מלמד את בלעם – ואותנו – לקח חשוב: אי אפשר להסתכל רק על "הכאן ועכשיו". עם ישראל אינו עם שחי רק ברגע הנוכחי. עם ישראל הוא עם הנצח, עם שחי בתודעה של זמן ארוך – מבריאת העולם, דרך ימינו, ועד לגאולה השלמה, בעזרת ה'. כשבלעם מנסה לקלל את ישראל, הוא מגלה שהוא לא מסוגל לכך. במקום קללה. מהפה של נביא הזעם יוצאות ברכות נצחיות, מילים שמהדהדות עד היום וליוו אותנו בשבועות האחרונים: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". משפטים אלו, שנאמרו על ידי מי שראה רק את הרגע, הפכו לסמל של נצחיותו של עם ישראל, עם ששורד מלחמות, אתגרים ואויבים לאורך הדורות.

 

הלקח שלנו מפרשת בלק הוא לחיות עם ראייה ארוכת טווח. כמו במגרש הספורט, שבו המטרה היא לפתח שחקנים לעתיד ולא רק לנצח במשחק אחד, בחיים אנחנו גם צריכים להתמקד במטרות הגדולות. אנחנו צריכים להתמקד במה שחשוב לאורך זמן. עלינו לחנך, לבנות ולפעול מתוך תודעה של נצח, כמו עם ישראל, שחי מתוך ראייה של דורות.יהי רצון שנזכה לחיות חיים מלאים, עם ראייה ארוכת טווח, תוך התמקדות בערכים ובמטרות שמובילות אותנו לעתיד טוב יותר. שבת שלום!