עובדות על אלי ויזל – אלי ויזל (1928-2016) הקדיש את חייו להנצחת זיכרון השואה ולפעילות למען זכויות אדם. למרות היותו דמות ציבורית מוכרת, ישנם היבטים רבים בחייו שאינם ידועים לכל. הנה 10 דברים שאולי לא ידעתם עליו:

שם לידתו לא היה אלי ויזל

שמו המלא היה אליעזר ויזל. הוא אימץ את השם "אלי" כשם עט כדי להקל על הקוראים הבינלאומיים.

הוא למד עברית ולימודי קודש בילדותו

בטרם פרוץ השואה, ויזל גדל בעיירה סיגט (ברומניה של היום, אז הונגריה) במשפחה חסידית, ולמד ב"חדר" ובתלמוד תורה. השכלתו הדתית הייתה עמוקה ועיצבה את תפיסת עולמו.

הוא היה יתום פעמיים

ויזל איבד את אמו ואחותו הצעירה בתאי גזים באושוויץ-בירקנאו. אביו נפטר במחנה בוכנוולד זמן קצר לפני השחרור. הוא נשאר יתום לחלוטין.

שנים רבות הוא סירב לכתוב על השואה

לאחר השואה, ויזל שמר על שתיקה בנוגע לחוויותיו במשך כעשר שנים. הוא הרגיש שאין מילים מספיקות לתאר את הזוועות, וחשש שלא יוכל להעביר את עוצמת החוויה. ספרו המפורסם "הלילה" נכתב רק לאחר דחיפתו של הסופר הצרפתי פרנסואה מוריאק.

הוא שימש כעיתונאי

לפני שהפך לסופר מוכר, ויזל עבד כעיתונאי בפריז ובישראל, בין היתר בעיתון "ידיעות אחרונות". עבודתו כעיתונאי סייעה לו לפתח את סגנון כתיבתו הבהיר והישיר.

הוא זכה בפרס נובל לשלום בזכות "שתיקתו" כמו גם כתיבתו

בנאום קבלת פרס נובל לשלום בשנת 1986, צוינה בין היתר העובדה שויזל המתין עשור לפני שכתב על השואה.

הוא היה פרופסור למדעי הרוח

ויזל כיהן כפרופסור באוניברסיטת בוסטון בין השנים 1976 ל-2013, שם לימד פילוסופיה, דת ומדעי הרוח. הוא השפיע על דורות של סטודנטים באמצעות הרצאותיו ואישיותו.

הוא יזם את הקמת מוזיאון השואה בוושינגטון

ויזל היה הכוח המניע מאחורי הקמתו של מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית בוושינגטון די.סי. הוא שימש כיושב ראש הוועדה הנשיאותית להנצחת השואה שהוקמה על ידי ג'ימי קרטר.

הוא סירב להצעה להיות נשיא מדינת ישראל

בשנת 2007, ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט הציע לוויזל את תפקיד נשיא מדינת ישראל, אך ויזל סירב בטענה שהוא סופר, לא פוליטיקאי, וכי תרומתו הטובה ביותר היא דרך כתיבתו והשפעתו הרוחנית.

הוא היה פעיל למען קורבנות רדיפה בכל העולם

מעבר לשואה, ויזל היה קול בולט למען קורבנות רדיפות ואלימות ברחבי העולם, כולל בדארפור, רואנדה ויוגוסלביה. הוא האמין כי "לעולם אסור לשמור על שתיקה במקום שבו בני אדם סובלים".

אלי ויזל היה מגדלור של זיכרון ותקווה, שחייו ומפעלו ממשיכים להדהד ולהשפיע על המאבק למען עולם צודק ואנושי יותר.