שר החוץ גדעון סער דיבר הלילה (חמישי) בישיבת הממשלה בעניין הדחת ראש השב"כ רונן בר וטען כי הסמכות לפטרו היא בידי הממשלה.

סער: "הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד"

סער שיבח את שירותו של בר, ולאחר מכן פירט את טענותיו: "בחוק השב״כ הקביעות ברורות. סעיף 4(א) קובע כי ״השירות נתון למרות הממשלה״ וסעיף 4(ב) קובע ש״ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה״. סעיף 3(ג) קובע ש-״הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו ראש השירות לפני תום כהונתו״.

"הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד העברת ראש השב"כ מתפקידו" הסביר סער, "היא אחריותו למחדל ה-7 באוקטובר, אחריות בה הכיר במפורש. מה משמעותה של אחריות זו, היום, שנה וחצי אחרי ה-7 באוקטובר? כל האחראים האחרים – ראשי מערכת הביטחון מימשו כבר את אחריותם וסיימו את תפקידם: ראש אמ"ן. הרמטכ"ל. אלוף פיקוד הדרום. ואני שואל – מה ההבדל? ואני שואל שאלה נוספת: מהשעה שקיבל על עצמו ראש השב״כ את האחריות – מיהו הקובע את עיתוי מימושה?

סער: האחריות לפטר בידי הממשלה

האם ראש השב"כ קובע את עיתוי מימושה וביטויה של האחריות או ממשלת ישראל שנקבע במפורש שהשירות נתון למרותה ושלה הסמכות הבלעדית למנות וגם לסיים את תפקידו של ראש השב"כ? לא יכול להיות ספק שקביעת העיתוי למימוש אחריות זו נתונה בידי הממשלה.

במכתבו כותב ראש השב״כ ״כבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן". המועד המתוכנן הוא כנראה מועד סיום קדנציה רגילה של 5 שנים. זה עוד שנה וחצי. אם הודעת על קבלת אחריות והודעת שאתה מתכוון לא למצות את תקופת כהונתך – הממשלה היא שאמורה לקבוע את מועד סיום הכהונה. מי שמוסמך לראות אם העיתוי מתאים (ואפשר להתכווח עליו – הוא יכול היה להיות לפני כן, כפי שעשו בכירי צה"ל והוא יכול להיות אחרי) – זו הממשלה".

סער התייחס לדרישות להתפטרות הממשלה עצמה ואמר: "יש שטוענים – ומה בדבר אחריות הממשלה? הממשלה אחראית בפני הכנסת ומכהנת מכוח אמון הכנסת. היא עומדת למבחן זה מדי שבוע. הממשלה ניתנת להחלפה באחת משתי דרכים – בבחירות דמוקרטיות על ידי העם או בהצבעת אי אמון על ידי הכנסת. מי שאינו מבין את ההבדל בין מי קובע את אחריות הדרג הנבחר (העם או הפרלמנט) לבין כפיפות גורמי המקצוע למרות הממשלה ואחריותם בפניה – החמיץ שיעור יסודי לענין מהותו של משטר דמוקרטי."