רבקה בר און, אחותו של רב סרן משה אברהם בר און הי"ד, שנהרג בקרב ברצועת עזה לפני כשנה הגיעה היום (שני) לכנסת, ודיברה בפתח הדיון בוועדת הכספים, שם דרשה להילחם עד למיטוט החמאס. רבקה, חברת פורום הגבורה, מילואימניקית ואשת מילואימניק, הסבירה כי סיום המלחמה בעוד החמאס שולט ברצועה מהווה עוול עבור המשפחות השכולות.

האחות השכולה שיתפה: "אני חרדה מהיום שבעלי ייכנס לעזה"

רבקה פתחה ואמרה: "במלחמה הזו יש לנו 2 מטרות: להחזיר חטופים ולהכריע את האויב. משה ידע אותן, וחודש אחרי שנכנס לעזה נפל בקרב בסג'אעיה כשהלך לחלץ את חבריו. חמאס הוא ארגון טרור שצוחק עלינו בהצעות שלו – אחד, חצי, אולי נביא לכם, אולי לא נביא לכם. הוא מתחזק ומגייס עוד מחבלים, מתכונן לסבב הבא".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

רבקה בר און בוועדת הכספים (צילום: פורום הגבורה)

"בעלי כרגע בלבנון ואני חרדה מהיום שהוא יכנס לעזה אחרי תקופה ארוכה שלא היינו שם – ויהיו שם מטענים, מחבלים שרק מחפשים להרוג חיילים ולחטוף אותם". רבקה הזהירה כי "האידאולוגיה הזו לא תגמר. גם אם נשאיר את חמאס בסוף המלחמה ונחזיר את כל החטופים חמאס ימשיך לחטוף עוד 5-10 שנים אותי, את הילדים שלי, את בעלי".

"ברור שהממשלה והמדינה צריכות למצוא דרך גם להחזיר חטופים וגם להכריע את חמאס. אבל אני פה להזכיר שאחי הלך עבור עם שלם, והוא בחר בזה. הוא יכל לא להיכנס לעזה, או לצאת בסבבים, אבל הוא בחר להישאר בעזה, לא יצא הביתה. מהשבעה באוקטובר לא ראינו אותו".

"המשפחה מפורקת, מתפללים לקב"ה שייתן כוחות"

עוד הוסיפה רבקה כי "בשישה באוקטובר לא הרתענו, וגם עכשיו לא. חמאס משחררים לנו סרטון, חצי סרטון. חטוף, חצי חטוף. חייבים להחזיר את ההרתעה של מדינת ישראל וצה"ל מול כל העולם. יש לנו גיבוי מארה"ב. לא יתכן שנסיים את המלחמה כשחמאס שולט שם!". "יש בדיחות שחורות של משפחות שכולות – 'לפחותים': לפחות יש לך גופה, לפחות הוא נהרג בקרב גבורה, לפחות הוא נהרג קצין. לפחות לפחות לפחות. אז לפחות שחמאס לא ישלוט ברצועה!",

בסיום דבריה, האחות השכולה זעקה בפני חברי הכנסת:  "המשפחה מפורקת, אין חגים, מתפללים לקב"ה שייתן כוחות. לפחות שלא אראה בטלוויזיה את החמאס עם נשקים של החיילים שלנו רוקדים ועושים לעינינו צחוקים ובדיחות. אני מוכנה להתגייס למילואים ושולחת את בעלי עד שהמשימה תושלם. נשלם את המחיר האישי, הכלכלי, הטראומתי – נשלם את המחיר הזה עד שהמשימה תבוצע ויהיה ניצחון".