אני מוחה על התוכן, הסגנון והיוהרה, הציניות וגם על התבונה במאמר הלא מוצלח של הרב אילעאי עופרן.

1. כתב הרב "אני למשל לגמרי לא מאמין בזה (שלימוד תורה שומר על עם ישראל) קשה למצוא לדעה הזו מקורות בספרות הקדומה".

אז אני כציוני דתי גאה מכריז שאני כן מאמין שלימוד תורה מגן על עם ישראל ואם קשה – נעזור לרב למצוא כמה מקומות לאמת הפשוטה הזאת. הגמרא מכות י' – דרשה על הפסוק עומדות היו רגלינו – מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה, או שנעיין ביחד בגמרא סנהדרין מט'; אמר רבי אבא אלמלא דוד, לא עשה יואב מלחמה. או הגמרא שבועות לה': שיש חיילים ויש גם נוטרים את פריו, שזה רבנן שכמו שבט לוי לא יצאו כשאר ישראל במלחמות. וגם המדרש המפורסם שרש"י על החומש מביא שבמלחמת מדיין השאירו 12,000 שעסקו בדברים רוחניים ולא לחמו – כנראה שזה גם חשוב.

אבל לא צריך יותר מהרש"י על חומש בפרשת בראשית "יום השישי" – בזכות מתן תורה כל העולם מתקיים, ומעניין שכשהתורה רצתה להזהיר על שמירת גופנו היא כתבה את זה ביחד עם האיסור לשכוח תורה  "השמר לך פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" אמר ר"מ כל השוכח דבר אחד מדברי תורה… "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

אז כן – לימוד תורה מגן על כולנו  – ואשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר!

2. נעבור למשפט הילדותי והרדוד הבא – "ללמוד תורה ממשתמט שקול בעיני ללימוד תורה מאוכלי שפנים" "אני לגמרי לא מסכים עם זה" (שצריך קומץ של לומדי תורה שיקבלו פטור משירות)".

קודם כל אעיר; מהתבוננות בספרים מאחורי התמונה של הרב, שכנראה אתה לומד הרבה תורה ממשתמטים – כל הערות על הראשונים נכתבו ממשתמטים וכנראה גם אתה לומד תורה מאנשים כאלה.

הרב עופרן לגמרי לא מסכים, אבל טוב שהיו הרבה תלמידי חכמים גדולים ממך וממני שדווקא כן הסכימו, וחשבו שאחרי חורבן עולם התורה במיוחד צריך להשקיע בבניין תורה וטיפוח תלמידי חכמים גדולים, וכדאי לפוטרם משירות צבאי בהוראת שעה.

איזו רוח הקודש לימדה אותך שעל זה בדיוק אמרו חז"ל "עוסקים בתורה ואין בהם יראת שמים" – אני דווקא חושב שהם דיברו על תופעות אחרות.

איפה האהבה הגדולה שלך לבתי מדרש המפוארים שממלאים את ארץ ישראל תורה – האם זה באמת הייחול שלך חלילה "חברת הלומדים החרדית בישראל… והוא ייכחד במהרה בימינו"? אם כך -אין חלקי אתך! (אני דווקא מייחל לבניית מקדש במהרה בימינו)

3. נמשיך בתובנה הנוספת של הרב :"הבעיה הזאת לא תיפתר בשיח ולא בהסכמה ולא בפשרה. שינוי יקרה רק בכפיה".

אנחנו חונכנו על שיח על הסכמה על פשרות – למדנו ולימדנו שבדור שלנו אי אפשר לכוף – לא שישמרו שבת ולא שיתחתנו איך שאנחנו רוצים, רק דרך שיח ושכנוע ועידוד. איך זה קורה שכשמגיעים לסוגיית חרדים פתאום יש ציונים דתיים לא מתפשרים ותקיפים ומותחים דברים עד הקצה? אז אני רוצה לבשר – לא זו דרכנו (וגם היא לא תצלח…).

לסיום – התורה שלהם לא מגואלת בדם – דברי תורה לא מקבלים טומאה, התורה של כולנו מתוקה, משיבת נפש והיא עץ חיים.

כל הנאמר למעלה לא סותר במאומה שעל ידי שיח והידברות ובסבלנות ובתמריצים ובחקיקה מתונה נזכה לישיבות הסדר חרדיות בכל עיר, ובנוסף כמו שראש ישיבה חרדי אמר לחבר כנסת שביקר בישיבתו -"אתה רואה את כל מי שלומד פה – אל תיגע בו אבל יש  בחוץ, תבנו את המגרות הנכונות ותגייסו אותם"

יש מחלוקות ,אבל יש כבוד ואהבה! בואו נהיה מוקירי רבנן ואוהבי תלמידי חכמים גם לא מהמגזר. בשם ציונות דתית אחרת אני מבקש מהציבור החרדי סליחה על המאמר המשסה הזה.