פרשת בשלח: מיד אחרי קריעת ים סוף ושירת הים עם ישראל מתקדם למדבר "ויבואו אלימה, ושם שתי עשרה עינות מים", כנגד שנים עשר השבטים כמובן, "ושבעים תמרים". מה פשר שבעים התמרים הללו, מיד אחרי קריעת ים סוף?
לפעמים אדם מתמודד עם מציאות מאוד קשה ואכזרית, והדבר שואב אותו לגמרי, ולכן הוא מפסיק להסתכל על חייו בצורה מלאה, כי הוא שקוע בהתמודדות לחלוטין. כשההתמודדות מסתיימת צריך לבוא ולהגיד לו: תראה עכשיו את הפרספקטיבה הגדולה, תתבונן מאין באת ולאן אתה הולך, אל תישאר בנקודה של המאבק.
לעם ישראל יש רומן מאוד לא פשוט עם המצרים, מאה שנות עבדות קשה, "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", עבודת פרך, דברים מאוד לא פשוטים.
מגיעות עשרת המכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף, שירת הים, וסוף סוף האומה המצרית הופכת להיות היסטוריה, מבחינתנו הם הסתיימו, ועם ישראל שר שזה נגמר. עכשיו הקב"ה מביא את עם ישראל לאלימה, ומראה לו מחדש מהי ההתייחסות הנכונה לאומות העולם.
צילום: זמני כניסת שבת ויציאת שבת פרשת בשלח תשפזה שעם המצרים היה מאבק ואת המצרים היה צריך להשמיד, זה נכון, אבל זאת רק נקודה אחת, עם אחד, אך יש שבעים עמים, ולכן מיד אחרי יציאת מצרים הקב"ה מביא את העם לשבעים תמרים, כדי לרומם אותו, ולהסביר לו שמטרתו היא שבעים אומות העולם, מטרתו להאיר לכל העולם כולו, ולא לתת למאבק הנקודתי עם העם המצרי לטשטש את הראייה הבינלאומית.
גם בימינו, כשיש לנו את המאבק הקשה והאכזרי כל כך עם הערבים, אסור לנו שהמאבק הזה יגרום לנו לשכוח את המבט הכולל של תיקון עולם במלכות שדי.
תגובות