בעז פרנקל: "ההצלחה של חזרות קצת הפחידה אותי" | סינמה שו"ת

בפרק 34 של סינמה שו״ת, פודקאסט הקולנוע של אתר סרוגים, מארח אבי לודמיר את הבמאי והעורך בעז פרנקל לשיחה על הדרך הלא צפויה שלו בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע בישראל.

פרנקל, בוגר סם שפיגל, פרץ יחסית מהר אחרי הלימודים, כשהסרט הקצר שלו 212 משך תשומת לב בתעשייה ופתח לו דלתות אצל מפיקים ומנהלי דרמה.

הפריצה הגדולה הגיעה עם בימוי הדרמה היומית קיבוצניקים. פרנקל מתאר את הפרויקט כבית ספר אינטנסיבי לבימוי. סדרה של ארבעים פרקים שצולמה בקצב מסחרר של עשרות ימי צילום, עם מעבר חד בין סצנות מפרקים שונים באותו יום צילום.

 עבור במאי צעיר יחסית זו הייתה קפיצה למים עמוקים, אבל גם חוויה מקצועית מעצבת. “זה היה בית ספר מטורף”, הוא מספר על התקופה שבה הפך הסט למשפחה גדולה.

בין הוויז'ן שלהם לפילטרים שלך

אחרי קיבוצניקים הגיע הפרויקט שהפך אותו לשם מוכר יותר בתעשייה: חזרות. הסדרה, שכתבו וכיכבו בה נועה קולר וארז דריגס, הפכה לתופעה טלוויזיונית. אלא שההצלחה הגדולה לא בהכרח הרגישה כמו ניצחון פשוט.

פרנקל מספר שהתגובות העצומות והחשיפה הפתיעו אותו ואפילו קצת בלבלו. בזמן הצילומים הוא בכלל לא היה בטוח שהסדרה תמצא קהל. “אני זוכר לילה אחד על הסט ששאלתי מי בכלל יראה את זה”, הוא מספר.

במהלך השיחה פרנקל מדבר גם על התפקיד המורכב של במאי בסדרה שנכתבת ומובלת על ידי היוצרים עצמם. לדבריו, העבודה דורשת איזון בין הבאת הקול האישי של הבמאי לבין נאמנות לחזון של הכותבים. “אתה מנסה להבין מה הוויז’ן שלהם ואז להעביר אותו דרך הפילטרים שלך”, הוא מסביר על הדינמיקה בין כתיבה לבימוי.

למרות ההצלחה בטלויזיה היעד הוא המסך הגדול 

לאחר חזרות לקח פרנקל הפסקה יחסית ארוכה מבימוי סדרות. בתקופה הזו ערך את הסדרה טיטו ורוחו של יובל שפרמן, עבודה שהוא מתאר כבית ספר נוסף ליצירה. בהמשך חזר לביים עם המטכ"ליסטים, סדרת הקומדיה של ערן זרחוביץ’ שעלתה ב-yes.

לצד העבודה בטלוויזיה, פרנקל מספר שהשאיפה הגדולה שלו נשארת הקולנוע. אחרי שנים שבהן ביים פרויקטים של אחרים, הוא מרגיש שהגיע הזמן לפתח יצירה אישית. “הבטחתי לעצמי שאחרי המטכ"ליסטים אני יושב וכותב את הדבר שאני רוצה לכתוב”, הוא אומר. מבחינתו, למרות ההצלחה בטלוויזיה, היעד האמיתי עדיין נמצא במסך הגדול.