הערוץ הקטרי "אל-ג'זירה" פרסם לאחרונה תיעוד מדאיג של מאגרי טילים בליסטיים עצומים הממוקמים בבונקרים תת-קרקעיים בלב טהרן. התמונות עוררו תהיות רבות בקרב הציבור הישראלי לגבי עוצמת האיום האיראני, במיוחד בהשוואה למתקפות העבר. העיתונאי אלמוג בוקר מנתח את המצב ומציג שלוש נקודות מרכזיות שאמורות להרגיע את מפלס החרדה.
האיום מתפזר: ישראל היא לא המטרה היחידה
הדבר הראשון שצריך להבין הוא שאיראן לא מכוונת את עוצמת האש שלה אך ורק כלפי ישראל. לדברי בוקר, התגובה האיראנית צפויה להיות מופנית במידה רבה, ואולי אף בעיקר בשלב הראשון, לעבר בסיסים אמריקניים הפרוסים באזור. מכיוון שמאגרי הטילים של איראן, גדולים ככל שיהיו, הם עדיין מוגבלים בכמותם, פיצול המטרות מפחית את הלחץ הישיר על העורף הישראלי.
חיל האוויר פנוי להגנה ומערכות משופרות
הנקודה השנייה נוגעת למעורבות הבינלאומית. הפעם, ארצות הברית היא זו שצפויה להוביל את התקיפה, מה שיוצר יתרון דרמטי לישראל. כאשר האמריקנים לוקחים את מושכות ההתקפה, מטוסי חיל האוויר הישראלי מתפנים למשימות הגנה ויירוט. בוקר מזכיר כי מערכות ההגנה שלנו הוכיחו את עצמן כחזקות במיוחד גם במבצעים קודמים, עם אחוזי יירוט מרשימים של 80% מהטילים הבליסטיים ו-99% מהכטב"מים.
ההגנה הטובה ביותר היא התקפה מקדימה
הנתון הדרמטי ביותר שחושף בוקר נוגע ליכולת הסיכול של צה"ל. במבצע "עם כלבי", האיראנים תכננו לשגר לעבר ישראל כ-2,000 טילים בליסטיים, אך בפועל הצליחו לשגר רק 500. הסיבה לכך היא תקיפה מקדימה ומסיבית של ישראל שמנעה את יתר השיגורים.
הפעם, כאשר גם הכוחות האמריקניים פועלים כתף אל כתף עם ישראל במאמץ ההתקפי, היכולת לשבש ולנטרל את מאגרי הטילים עוד לפני שהם יוצאים מהמשגרים הופכת למשמעותית הרבה יותר.
תגובות