אחרי שסמוטריץ' קרא לבנט "נוכל", ח"כ וולדיגר מגנה בעדינות

במהלך ריאיון שערכנו היום (שלישי) עם חברת הכנסת מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), כחלק מכנס של שדולת "הדיבור" בכנסת, ביקשה וולדיגר להעביר מסר של פיוס והקשבה. לדבריה, "אנחנו צריכים לחזור לאיך מנהלים ויכוח, איך מדברים אחד עם השני, איך מקשיבים אחד לשני, כי רק ככה נוכל להתקדם".

אולם, המסר הממלכתי עמד למבחן כאשר עימתנו את וולדיגר עם המציאות הפוליטית בתוך מפלגתה שלה. רק יום קודם לכן, כינה יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', את ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בכינוי "נוכל". וולדיגר, שיצאה בנאומה נגד השימוש במילים אלו בדיוק, נדרשה להסביר את הסתירה.

בתגובה לשאלה, הבהירה וולדיגר את עמדתה הנחרצת נגד סגנון דיבור זה, גם כאשר הוא מגיע מבית: "אני נגד ה'בוגד' ונגד ה'רמאי' ו'שקרן' ו'נוכל'", אמרה. היא הסבירה כי אמנם לגיטימי להתווכח לגופו של עניין ואף לגופו של אדם, אך השימוש במונחים קיצוניים מסב נזק ארוך טווח: "אנחנו מהר מדי שולפים את ההגדרות הכל כך בוטות האלה... האוזן מתרגלת... אנחנו מקלקלים את הנוער, אנחנו מקלקלים את השיח".

וולדיגר, שניסתה להימנע מביקורת אישית ישירה אך שמרה על עמדה עקרונית, הוסיפה כי היא אינה יכולה לבחון כל התבטאות של כל אדם, אך קראה לכולם, כולל חבריה לסיעה, לנקוט באיפוק: "החיים והמוות ביד הלשון... יש לנו גם שיניים, גם שפתיים – כל כך הרבה חומות לפני שאנחנו מוציאים מילים מהפה. לדעתי זה 'מאסט', בלי להתייחס לבצלאל או נפתלי או לכל אדם אחר".

שדולת "הדיבור", היוזמה האזרחית של המשפחות השכולות שהוקמה לאחר ה-7 באוקטובר, התכנסה למפגש שלישי תחת הכותרת "מדיבורים למעשים". במוקד הדיון עמדה הבטחת השדולה לייצר שינוי ממשי באופן שבו פועלות הרשתות החברתיות בישראל, תוך הצגת כלים מעשיים לצמצום הרעילות והקיטוב במרחב הדיגיטלי.

במהלך המפגש, שנערך בראשות ח"כ מיכאל ביטון וח"כ וולדיגר, הוצגו שני מתווים מרכזיים שנועדו לשנות את חוקי המשחק ברשת:

הפתרון הטכנולוגי: "אלגוריתם של כבוד"

היזם ירון אוליקר הציג פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) שנועד לזהות תכנים מקטבים ולהנמיך את החשיפה אליהם בפיד באופן אוטומטי. בניגוד לשיטות של חסימה או מחיקה, המודל מאפשר להוריד את הלהבות מבלי לפגוע בחופש הביטוי, ובכך לנטרל את התמריץ האלגוריתמי של הרשתות לייצר הקצנה.

הפתרון הרגולטורי: אחריות פלילית וקנסות

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר (המכון הישראלי לדמוקרטיה) הציגה מתווה להסדרה משפטית הכולל: הפללת רשתות בוטים: הגדרת הפעלת חשבונות מזויפים כעבירה פלילית חמורה של הטעיית צרכן. אחריות הפלטפורמות: אימוץ המודל האירופי המחייב את הרשתות לניהול סיכונים וצמצום נזקים חברתיים באופן אקטיבי. נגישות משפטית: עיגון זכותם של משתמשים ישראלים לתבוע את הרשתות החברתיות בבתי משפט בישראל.

הדיון בהצעות כלל שיתוף פעולה בין קצוות שונים בחברה הישראלית, בפוליטיקה ובעמדות אידיאולוגיות, תוך חידוד הפערים אבל גם הצפת ההסכמות - כמו בנוגע לנזק שמחוללים הבוטים בשיח הציבורי.

ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) מסר ל'סרוגים': "אנחנו פועלים לשלוט באיכות הדיבור במדינה. לצד המתווים הטכנולוגיים, ישנה אחריות של הנהגה. 120 ח"כים וכמה מאות אנשי תקשורת צריכים לקבל על עצמם לדבר לעניין ובכבוד כדי להקרין על הציבור כולו ולרסן את השיח".

שרית זוסמן, ממייסדות המיזם ואימו של בן זוסמן ז"ל: "הבשורה הטובה היא שזה בידיים שלנו. אנחנו יכולים לייצר שינוי בכוחות משותפים, להחליט למי אנחנו מאזינים ואת מי אנחנו מגבירים. הדיבור הוא של כולנו ובאחריות כולנו".

אילון לוי בריאיון לסרוגיםצילום: סרוגים

אילון לוי, לשעבר דובר במערך ההסברה הלאומי, התייחס גם הוא לרמת השיח בכנסת: "חברי הכנסת פותחים פה ג'ורה כי אנחנו מתגמלים אותם, הם חושבים שאנחנו אוהבים את זה. אנחנו כציבור חייבים להעלות ציפיות ולדרוש יותר טוב. חייבים שהציבור יגיד 'לא', ויעניש חברי כנסת על השיח המפלג".