84 שנים להירצחו של מייסד ומפקד מחתרת לח״י, אברהם שטרן –"יאיר": היום (חמישי) נערכה בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האזכרה הממלכתית לזכרו, בהשתתפות בני משפחתו, אישי ציבור ולוחמי המחתרת לשעבר.
בטקס השתתפו בין היתר בנו יאיר שטרן ובני משפחתו, שר החוץ גדעון סער, שרים וחברי כנסת לשעבר, לוחמי לח"י ומשפחותיהם, חברי העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל וקהל מהציבור הרחב. מטעם הממשלה הניח שר החוץ זר לזכרו של שטרן, והרב הצבאי הראשי תא"ל אייל קרים נשא דברי הספד במהלך הטקס, שהונחה בידי דן כנר.
אברהם שטרן, שכונה "יאיר", ייסד את מחתרת לח״י בשנת 1940 ועמד בראשה. תחת פיקודו פעלו אנשי הארגון במאבק מזוין נגד שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. בחודשי חייו האחרונים נע ונד בין מקומות מסתור, עד שאותר בדירת גג בשכונת פלורנטין ונורה למוות בידי בלשים בריטים כשהוא כבול, בכ"ה בשבט תש"ב, 12 בפברואר 1942.
יום נפילתו נקבע כיום האזכרה הממלכתי לכל חללי לח"י, שמספרם עומד על 128. מהם 55 נהרגו בתקופת פעילות המחתרת, והיתר נפלו בשורות צה"ל במהלך מלחמת העצמאות ובפעולות סמוכות לאחריה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג כתב: "מילותיו של אברהם 'יאיר' שטרן מהדהדות בעוצמה מיוחדת. לפני למעלה מ-90 שנה הוא כתב על 'ימים אדומים של פרעות ודמים' – תיאור חד ונוקב של מציאות מאיימת, ושל גורל יהודי המחייב עמידה נחושה. יאיר הבין כי החירות אינה ניתנת במתנה, וכי רק אחריות, נחישות וערבות הדדית מאפשרת לעם לשרוד ולבנות את עתידו".
עוד הוסיף הנשיא: "יאיר אמנם לא זכה לראות את מדינת ישראל קמה, אבל חזונו ומעשיו היו מאבני היסוד שעליהן הוקמה המדינה. הוא פעל כלוחם וכמנהיג, אך גם כהוגה וכיוצר, שהיטיב לבטא במילים את עומק האתגר וגודל השעה. מורשתו אינה רק סיפור של מאבק, אלא קריאה מתמשכת לנאמנות ולערכי החירות, הריבונות והאחריות הלאומית".
תגובות