משרד הביטחון מפרסם את נתוני ועדות התעסוקה למניעת פיטורי מילואים. מנתוני ועדת התעסוקה לשנת 2025 עולה כי במהלך השנה התקבלו בוועדה סך הכל 1,489 פניות (בשנת 2024 התקבלו 1,302 פניות), מתוכן 1,267 בקשות (לעומת 1,224 בשנה קודמת) של מעסיקים לקבלת היתר לפיטורין או לשינוי תנאי העסקה, ו-222 תביעות (לעומת 78 בשנה הקודמת) של משרתי מילואים שטענו כי זכויותיהם נפגעו.
מתוך כלל הבקשות שהוגשו על ידי מעסיקים לפיטורי משרתי מילואים בשנת 2025 אושרו 746 בקשות. מבין הבקשות שאושרו, כ-37% נומקו בסיום העסקה, סיום פרויקט, צמצום או הפסקת פעילות של המעסיק, וכ-47% מהן אושרו בהסכמה בין הצדדים. בנוסף, 143 בקשות נדחו, 197 נמחקו, 105 הסתיימו בפשרה, וב-63 מקרים נוספים נקבע דיון נוסף.
בתחום התביעות שהוגשו על ידי משרתי המילואים – מתוך 222 תביעות שהוגשו, 71 הסתיימו בפשרה, 10 התקבלו, 26 נדחו, 46 נמחקו, 2 בוטלו והשאר נמצאים עדיין בדיונים.
החל מהשנה הקודמת הורחב החוק, והוא מעניק הגנה גם לבני ובנות זוג של משרתי מילואים שהם הורים לילד משותף, בתנאים מסוימים וכן לבני משפחות של נספים – חיילים, אנשי כוחות הביטחון, נפגעי פעולות איבה וחברי כוחות עזר – שנפלו מהשבעה באוקטובר 2023 ואילך, למשך שנת האבל הראשונה שלאחר מות יקירם.
בהתאם לכך, 115 בקשות להיתרים הוגשו בגין בן/בת זוג, 3 בגין בני משפחה שכולה ו–7 תביעות הוגשו על ידי בני/בנות זוג.
משרד הביטחון באמצעות האגף לחיילים משוחררים ומילואים, אמון מתוקף חוק על קיום ועדות תעסוקה להגנה על חיילי מילואים מפני פיטורים או פגיעה בתנאי העסקתם במהלך תקופת שירותם ובשלושים הימים שלאחר מכן. ועדת התעסוקה, אשר לה סמכות המקבילה לזו של בית דין לעבודה, פועלת כגוף מקצועי בלתי תלוי והחלטותיה ניתנות לערעור רק בפני בית דין אזורי לעבודה. משרת מילואים שעניינו נידון בוועדה, בין אם ביוזמתו ובין אם ביוזמת מעסיקו, מקבל ממשרד הביטחון ייצוג משפטי מלא במטרה למזער ככל הניתן את הפגיעה בזכויותיו.
תגובות