מנדלבליט כנראה שיקר, אבל זו ממש לא הבעיה העיקרית

הסיפור סביב הפרוטוקולים שנחשפו בנוגע למשפט נתניהו הוא הרבה יותר מורכב ממה שהוא נראה.

תחילה נזכיר כי הרכב השופטים במשפט נתניהו אישר אתמול כי בפרוטוקולים של ישיבות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עם חוקרי להב 433, ישנן התבטאויות מהן עולה כי הבדיקה שהתקיימה באותה עת בתיק 1000 פרשת המתנות חרגה מהאישורים שנתן היועמ”ש.

מנדלבליט אף הביע זלזול באופי החשדות הכלולים בתיק 1,000, "אני לא מתלהב מזה שלוקח שמפניה סיגרים או חליפה זה לא טוב אבל על דברים כאלה מלפני 10 שנים אני לא פותח חקירה פלילית מול ראש הממשלה".

נציין כי בתצהיר חתום שנתן מנדלבליט לבית המשפט בניסיון לסתור את טענות ההגנה בנושא, הוא טען כי כל פעולות החקירה המהותיות אושרו על ידו בזמן אמת. הפרקליטות אף התנגדה בתוקף לבקשת הסנגוריה לחשוף את הפרוטוקולים שאמורים היו להיות התיעוד המוסמך היחיד של אישורי החקירה בזמן אמת, בטענה שאלו אינם בגדר חומרי חקירה שאותם היא נדרשת על פי חוק למסור להגנה.

לקראת הכרעת הדין תעלה שאלה בנוגע לראיות שהושגו וכשיתברר שהן הושגו בזמן שלא היה אישור לחקירה - התביעה תהיה בבעיה רצינית ביותר.

יש רגעים שבהם אי אפשר עוד להתחבא מאחורי ניסוחים משפטיים מתוחכמים. הרגע הזה הגיע בפרשת התצהיר של אביחי מנדלבליט. לא בגלל טעות שולית לא בגלל פרשנות שונה אלא בגלל פער מהותי בין מה שהוא אמר בזמן אמת לבין מה שהוא בחר לכתוב לבית המשפט.

כאמור בזמן אמת מנדלבליט הביע הסתייגות ברורה מהחקירה על פרשת הסיגרים. הוא אמר במפורש שאין לו כוונה לפתוח בחקירה על אירועים מלפני עשור. זו לא אמירה עמומה, זו עמדה חד משמעית של מי שמחזיק בסמכות העליונה להחליט האם חקירה תיפתח או לא.

ואז מגיע התצהיר לבית המשפט שם הוא טען שכל החקירות בוצעו באישורו. מי שמנסה לצייר זאת כבעיה טכנית עושה הנחה שערורייתית ליועץ המשפטי לשעבר. מנדלבליט לא היה אזרח פרטי, הוא היה האיש שאמון על האמת מול בית המשפט ורבים זוכרים את אותו היום בו הוא הודיע על פתיחת החקירה נגד נתניהו כיום שחור ועצוב במיוחד.

אבל כאן מגיע החלק החמור באמת. מנדלבליט לא פעל בוואקום. התמלילים וההקלטות לא היו בכיס הפרטי שלו הם היו בידי הפרקליטות. הם ידעו בדיוק מה נאמר הם ידעו שהוא התנגד לקו החקירה והם ידעו שהחומר הזה מערער את הנרטיב שמוצג לבית המשפט. ובכל זאת הם בחרו להסתיר ואף להתקומם מהבקשה להציג אותם. קרדיט ראוי לאבישי גרינצייג מ-i24news שנלחם על כך.

הביקורת על מנדלבליט היא כמובן צודקת. מעבר לסתירה בין דבריו, נשאלת השאלה היכן היית כל השנים האלו כשראית את הנזק שגורם משפט נתניהו? ואם היה לך צל של ספק שאין צורך לפתוח אז במשפט, למה לא עצרת את זה כל השנים הללו?!

כאן צריך לומר ביושר הביקורת על מנדלבליט מוצדקת. הוא חתום על תצהיר בעייתי, הוא בחר לנסח מציאות נוחה יותר לעצמו ולמערכת. אבל הסיפור הגדול יותר הוא התנהלות הפרקליטות. גוף שאמור להיות ישר ונקי כפיים ונתפס בקלקלתו שוב.

הציבור לא טיפש, הוא מזהה סתירות, הוא שומע הקלטות, הוא רואה תצהירים וכשהפער ביניהם מוסבר בתירוצים מתחכמים - האמון נשחק לאט אבל בעקביות. גם במהלך ימי העדות של נתניהו נחשף לא פעם ששוטרים ביצעו חקירות פסולות, השתמשו באמצעים אסורים בחוק ועוד.

מי שפוגע באמון הציבור לא יכול לצפות שהציבור ימשיך להאמין. ומי שמחזיק באמת ובוחר להסתיר אותה לא יכול להתפלא כשהשאלה האמיתית היא כבר לא מי שיקר, אלא מי ידע ושתק.

הפרקליטות בהתנהלותה הבזויה, מעודדת את חוסר אמון הציבור את הקריאה להפסקת משפטו של נתניהו. איך אפשר להאמין שמדובר במשפט אמת כשהבסיס לכל הדבר הזה רקוב כל כך?!