״מפעל של ג'ובים פוליטיים״: לקראת מחטף בבחירות לרבנות חריש

למרות שש"ס פרשה מהקואליציה, ההתעלמות של השר לשירותי דת יריב לוין בבחירות לרבני הערים, שוב משחקת לידיים החרדיות.

בחודשים האחרונים מתחולל בעיר חריש מאבק פוליטי וציבורי יצרי סביב מינויו של רב ראשי לעיר. משיחות שערכנו עם גורמים המעורים בפרטים עולה תמונה של מהלך המוגדר על ידם כ״מחטף״, המובל על ידי מפלגת ש״ס בשיתוף פעולה עם ממלא מקום ראש העיר, יוחאי פרג'י.

הטענה המרכזית העולה מן השטח היא כי המינוי המסתמן נעשה מעל לראשם של התושבים, תוך התעלמות בוטה מהרכב האוכלוסייה בעיר ומהדומיננטיות של הציבור הציוני-דתי בה.

הדיל הפוליטי: ״מחטף מעל הראש״

שורשי המשבר נעוצים בחילופי השלטון בעיר. בעוד שראש העיר הקודם, יצחק קשת, התנגד במשך כשבע שנים לניסיונות של ש״ס למנות רב ספציפי מטעמם ואף ניהל מאבק גלוי בנושא, המצב השתנה עם כניסתו לתפקיד של ממלא המקום הנוכחי, יוחאי פרג'י.

לטענת גורמים בעיר, פרג'י, העומד בראש סיעת "מאמינים בחריש" ונתמך כיום על ידי הליכוד, נזקק לתמיכת ש"ס במועצה.

שני גרינברג, חברת מועצת העיר חריש, מתכוונת לעתור לבית המשפט בטענה שלממלא מקום ראש העיר, שמכהן בתפקיד זמני ולא נבחר על ידי הציבור, אין שום סמכות לקדם מינוי בלתי הפיך לכל החיים. לדבריה, מינוי רב עיר הוא החלטה שתעצב את צביונה של חריש לשנים ארוכות, ולא ייתכן שתתקבל מאחורי דלתיים סגורות בלי שיתוף הציבור או דיון שקוף בהתאם למנהל תקין.

“זה נראה כמו דיל פוליטי סגור,” אומרת גרינברג. “ממלא המקום מנסה לסגור מהלך הרה גורל רגע לפני שהציבור בכלל בוחר ראש עיר חדש. רב עיר זה מינוי עם משקל עצום - חריש היא עיר צעירה, ציונית, עם קהילות דתיות וחילוניות מופלאות שחייבות להיות חלק מהבחירה כשהיא תיעשה כראוי. מינוי כזה, לכל החיים, על ידי ממלא מקום זמני שלא נבחר בידי התושבים – פשוט לא לגיטימי.”

צילום: המסמך החתום על ידי שר הדתות. בלעדי לסרוגים

לידי המערכת הגיע באופן בלעדי מסמך רשמי ממשרד לשירותי דת, בחתימתו של השר לשירותי דת, יריב לוין, החושף כי כבר ב־7 בינואר 2026 מונתה הוועדה לבחירת רב העיר חריש בשיתוף פעולה מלא עם ממלא מקום ראש העיר, זאת על פי כתב מינוי רשמי.

לפי המסמך, הוועדה כוללת חמישה חברים שניים מטעם העירייה ושלושה מטעם השר לשירותי דת. גילוי זה עומד בסתירה ישירה לטענות מצד העירייה, לפיהן התהליך טרם החל ושהוא “מוכתב מלמעלה”.

״הציבור הדתי-לאומי נדחק הצידה״

הזעם העיקרי מופנה כלפי הפער שבין זהות המועמד המקודם לבין אופייה של העיר. על פי הנתונים שהגיעו ל״סרוגים״, הציבור החרדי בחריש מהווה כ-11.7% בלבד מהתושבים, בעוד הציבור הדתי-לאומי מהווה כ-24% והוא הקבוצה הדתית הגדולה והאהובה בעיר.

שלמה קליין,חבר מועצת העיר מטעם סיעת ״בית טוב לחריש״ ולשעבר סגן ראש העיר, מתאר בשיחה עם ״סרוגים״ תחושה קשה של דחיקת הציבור הסרוג:״האבסורד הוא שחריש זו עיר מגוונת, שיש בה את כלל גווני האוכלוסיה. זהו מקום שיש בו ציבור דתי-לאומי גדול באחוזים מהגבוהים בארץ. אנחנו נראה לי מקום חמישי בארץ מבחינת האחוז של משרתי המילואים... והציבור הדתי, שתמיד נותן ונותן בכל מקום אפשרי, הוא תמיד איכשהו נדחק הצידה ולא נהנה מהיכולת להשפיע בתפקידי מפתח. ונכון שיהיה נציג שמייצג את רוח הציונות הדתית.״.

קליין טוען כי המהלך הנוכחי הוא חלק מניסיון רחב יותר של ש״ס להשתלט על מוקדי כוח ברחבי הארץ לקראת אפשרות של בחירות:״ש״ס עושים בליץ... והם רוצים למנות כמה שיותר אנשים שלהם שימשיכו את המורשת וידאגו שיבחרו בהם גם לבחירות הבאות. זה דחוף להם עכשיו״.

רבנות או ״מפעל ג'ובים״?

הביקורת של קליין אינה מסתכמת רק בפוליטיקה, אלא נוגעת למהות מוסד הרבנות בעיר מעורבת. לדבריו, מי שצורך את שירותי הרבנות הוא בעיקר הציבור החילוני, שכן לציבור הדתי יש רבני קהילות משלו. לכן, ישנה חשיבות קריטית למינוי רב שידע לגשר ולקרב, ולא דמות שתעורר התנגדות.

במילים חריפות הוא מתאר את המצב הנוכחי:״המפעל של הרבנות הופך ממקום של השפעה, של הצלה, של קירוב, של מאור פנים - הוא הופך להיות מפעל של ג'ובים פוליטיים. זה פוגע בכבוד הרבנות, זה פוגע בתורה, פוגע ביהדות וזה הדבר הכי לא נכון שיכול להיות״.

השם שעולה בשיחות כמועמד המקודם על ידי ש״ס הוא הרב אשר זיגדון. נטען כי דמותו מעוררת התנגדות עזה לא רק בקרב החילונים והדתיים-לאומיים, אלא אף בקרב חלק מהתושבים החרדים שעברו לחריש כדי לגור במקום פתוח יותר.

המנגנון: כך ״נתפר״ המינוי

כיצד מתבצע המחטף בפועל? על פי העדויות, התהליך מתבצע באמצעות שליטה בהרכב הגוף הבוחר את הרב.קליין מסביר את המתמטיקה הפוליטית: השר לשירותי דת ממנה 11 נציגים, והמועצה ממנה עוד 5 נציגים. מאחר והנציגים של השר הולכים ב-100% עם הקו שלו (ש״ס), ונציגי המועצה הם חלק מהדיל הקואליציוני של פרג'י - הדרך למינוי סלולה.שני גרינברג מוסיפה ומזהירה: ״השר כבר בחר את הנציגים שלו... זה דאן-דיל Done Deal))״.

ביקורת על הפוליטיקאים הסרוגים ואיום בבג״ץ

בשיחה עמו, מפנה שלמה קליין אצבע מאשימה גם כלפי הנציגות הפוליטית של הציונות הדתית בכנסת, אשר לטענתו איפשרה את המצב הזה בחקיקה:״הם עזרו להעביר את החוק שנותן את כל הסמכות לשר הדתות... הם בעצם נתנו לש״ס את הכוח לעשות את זה״. הוא מציין כי משרד הדתות ״רשום בטאבו על ש״ס״ כבר שנים רבות. בנוסף הוא אומר, כי "לא יתכן שלמרות שסיעת ש"ס נמצאת באופוזיציה, היא מצליחה להשפיע בתחום רבני הערים בהפעלת מוקדי השפעה וכח הרבה יותר מאשר לציונות הדתית שנמצאת בקואליציה". כך קרה בימים האחרונים בבאר שבע, בה נבחר נציג ש"ס ולא נציג הציונות הדתית.

נכון לעכשיו, המתנגדים למהלך תולים את תקוותם בזירה המשפטית. ישיבת מועצה שהייתה אמורה להתקיים נדחתה ללא הסבר, ככל הנראה בשל הלחץ הציבורי והשאילתות שהוגשו.קליין מבהיר כי הכיוון הוא עתירה לבג״ץ, בדומה למתרחש בערים אחרות כמו תל אביב:״אני מאמין שזה יעמוד למבחן משפטי... ש״ס משתמשים בכוח הפוליטי שלהם לנסות לכפות רב על עיר ללא רצון העיר וללא רצון תושבי העיר״

נציין כי פנינו הן לעיריית חריש והן למשרד הדתות על מנת לבקש את תגובתם לטענות, אך תגובתם בוששה להגיע במשך מספר ימים. במידה ומישהו מהם יחליט להגיב, נפרסם כאן את תגובתו.