במשך שנים ארוכות, המושג ״קב״ן״ (קצין בריאות נפש) בצה״ל היה מילה נרדפת לחולשה. חיילים קרביים חששו שפנייה לעזרה נפשית תכתים את תיקם האישי, תמנע מהם קידום או תתייג אותם כ״בעייתיים״.
אולם השיחה עם רס״ן ש', קב״ן פיקוד צפון, מגלה מציאות שונה לחלוטין. מציאות שבה בריאות הנפש הפכה לחלק בלתי נפרד מהכח הלוחם, והבושה פינתה את מקומה למקצועיות ולהבנה עמוקה של צרכי הלוחם.
רס״ן ש' (42), נשוי ואב לחמישה, הוא תושב היישוב עלי בבנימין. הוא עובד סוציאלי קליני ופסיכותרפיסט בהכשרתו (בוגר לימודי פסיכותרפיה בבר-אילן), המשרת כקב״ן בצה״ל מזה כעשר שנים. את רוב חודשי מלחמת ״חרבות ברזל״ הוא העביר בתפקיד האינטנסיבי של קב״ן אוגדת איו״ש, ולפני כשלושה חודשים נכנס לתפקידו הנוכחי והמאתגר – קב״ן פיקוד צפון, הגזרה המתוחה ביותר בימים אלו.
״גם אני כלוחם לא ידעתי מה זה קב״ן״
לפני שצללנו לשינויים הדרמטיים שעובר צה״ל במלחמה הנוכחית, החזרתי את רס״ן ש' אחורה, אל השירות הצבאי שלי לפני כ-20 שנה. שיתפתי אותו בכנות בחוויה האישית שלי כתומך לחימה בגדוד קרבי: התקופה ההיא לא הייתה לי קלה, ובדיעבד כנראה שהייתי זקוק לעזרה מקצועית. אלא שאז, המילה ״קב״ן״ הייתה עבורנו מילת גנאי, שם נרדף ל״פסיכי״ או ״מסכן״. מבחינתנו, ללכת לקב״ן היה גרוע יותר מללכת לכלא.
תגובתו של רס״ן ש' הפתיעה אותי בכנותה הישירה. הוא לא ניסה לייפות את העבר או להגן על המערכת של אז. ״אני שותף לבושה שלך״, הוא אמר לי בפשטות. ״גם אני, כחייל סדיר וכלוחם בלבנון השנייה, לא ידעתי בכלל מה זה קב״ן. לא שמעתי עליו, זו הייתה דמות חשוכה כזאת שאף פעם לא השתמשנו בה״. הוא אף הודה בגילוי לב: ״יכול להיות שגם לי היה טוב אם הייתי יודע שיש מישהו שיכול לארגן לי קצת את הסיפור של המלחמה״.
אולם לדבריו, בעשור האחרון, וביתר שאת במלחמה הנוכחית, התרחש מהפך. ״היום אנחנו בסיטואציה הפוכה״, מצהיר רס״ן ש'. ״המפקדים הם אלה שאומרים לנו 'בואו תתנו לנו את האינפוט שלכם', 'יש לנו שאלה על הבחור הזה'. זה לא איזה דמות חשוכה, יש לזה שם וכתובת״.
צילום: רס"ן ש', קב"ן פיקוד צפון. צילום: דו"צ
השינוי נובע, בין היתר, מהשינוי הארגוני: כיום יש קב״ן אורגני בכל יחידה עד לרמת החטיבה. ״קב״ן החטיבה הוא יד ימינו של המח״ט, הוא יושב עם המג״דים ביום-יום״, מסביר ש'. בנוסף, הלגיטימציה החברתית לטיפול נפשי עלתה משמעותית, ומה שהיה פעם בושה הפך כמעט לסמל סטטוס: ״לפעמים להגיד 'המטפל שלי' זה נהיה כמעט אופנתי״.
לא רק כיבוי שריפות: איתור ומניעה
תפקידו של הקב״ן בצה״ל של 2024 הוא רחב הרבה יותר מאשר רק ״טיפול בבעיות״. רס״ן ש' מפרט שלושה תחומים עיקריים:
1. איתור: זיהוי תחלואה מתפתחת או קושי שקשור למעברים והסתגלות.
2. קידום בריאות ומניעה:בניית תוכניות למניעת קשיים נפשיים וזיהוי צרכים ברמת הפרט ביחידה.
3. טיפול: החל מטיפולים קבועים (פעם בשבוע) ועד הפניה למרפאות מומחים במקרים חריגים.
״אנחנו עוסקים כל הזמן בלנרמל את הפנייה לקב״ן ולהסביר שזה לא פוגע בעתיד או בצבא״, מדגיש ש'.
״לסגור את היום״: המודל הייחודי של עיבוד לחימה
אחד הכלים המשמעותיים ביותר שנכנסו לשימוש נרחב במלחמה הוא ״ימי עיבוד״ או בשפה הצבאית ״משא״בים״ (משאבי התמודדות). רס״ן ש' משתף בסיפור הממחיש את חשיבות הכלי הזה, עוד לפני המלחמה הנוכחית.
״טסתי עם יחידה קדמית לחו״ל למבצע מורכב שנמשך כמה ימים״, הוא מספר. ״היחידה הבינה שחשוב להוציא קב״ן למשלחת. הנוהל היה שכל ערב, אחרי יום של עבודה קשה בשטח, מתקלחים, אוכלים, ואז יושבים בקבוצות קטנות וסוגרים את היום״.
ש' מסביר שלמרות הרתיעה הראשונית של לוחמים (״עזוב, תן לי לישון, לא רוצה לפתוח דברים״), השיח המאורגן הוא קריטי. ״זה לא שסתם באים לפתוח דברים מהילדות. זה משהו מאוד ממוקד ומאורגן שמייצר נרטיב ברור. פתאום לוחם שומע שחבר שלו ראה את האירוע מזווית אחרת, והוא מקבל תמונה רחבה יותר. זה מונע מהאירועים לשקוע ולצוץ אחר כך כטראומה״.
במלחמת ״חרבות ברזל״, הכלי הזה הפך לסטנדרט. ״אין גדוד שלא יסיים משימה ויגיד 'מי רוצה לארגן את האנשים ולסכם לפני שיוצאים הביתה'״, הוא מעיד.
המהפכה הטכנולוגית: פסיכולוג ב״זום״
פיקוד צפון נערך בימים אלו לכל תרחיש של לחימה עצימה, ורס״ן ש' עוסק רבות בהכנת מאות קב״ני המילואים והסדיר. במסגרת הרחבת המענים, צה״ל אימץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים.
״יש לנו שירות טיפול מרחוק״, מגלה ש'. ״חיילים רבים מעדיפים את זה על פני הגעה פיזית למרפאה. זה מאפשר להם לעשות את הטיפול במרחב הפרטי שלהם בווידאו״. השירות מיועד לסוגים מסוימים של קשיים ומאפשר סדרה של 6 עד 12 מפגשים.
״מרפאת תעצומות״: יוגה וגוף-נפש ללוחמים
אחד החידושים המרתקים ביותר שנוצרו במלחמה הוא ״מרפאת תעצומות״. רס״ן ש' מגדיר זאת כ״תקדים מיוחד בצה״ל שלא קיים בשום צבא אחר״.
המרפאה מיועדת לטיפול בחיילים המתמודדים עם תסמינים הקשורים ללחימה – תחת הכותרת הרחבה של פוסט-טראומה, אך לא רק למי שמאובחן ככזה. הייחוד הוא בשיטת הטיפול: ״המרפאה משלבת טיפולי גוף-נפש, יוגה וטכניקות טיפוליות ממוקדות. המטרה היא כפולה: לגרום ללוחמים להרגיש טוב ולהיות בריאים, ולהחזיר כמה שיותר מהם לתפקוד – בין אם לתפקידי לחימה ובין אם לתפקידים משמעותיים אחרים״.
הפרה נוספת: מחבלים חוסלו לאחר שהתקרבו ללוחמים בקו הצהוב בעזהצילום: (צילום: דובר צה
דלת פתוחה לכולם: ממלש״בים ועד אנשי קבע
השיחה עם רס״ן ש' מנפצת מיתוסים נוספים. לגבי מועמדים לשירות ביטחון (מלש״בים) עם רקע נפשי, הוא מבהיר כי הצבא היום הרבה יותר גמיש ומכיל. ״יש היום מסלולים מיוחדים לטירונות ופרופילים ספציפיים לאוכלוסיות מיוחדות. חיילים יכולים לשרת שירות משמעותי גם עם רקע של קשיים נפשיים״.
ומה לגבי המפקדים הבכירים? גם להם יש כתובת. ״יש מכון שלם לאנשי קבע בחיסיון רפואי מלא״, חושף ש'. ״מפקדים בכירים יכולים לקבל שם טיפול אישי, זוגי ואפילו משפחתי, כדי להיות מפקדים ולוחמים טובים יותר״.
בשורה לוותיקים: ״היחידה לתגובות קרב״
לקראת סיום הריאיון, רס״ן ש' מבקש להדגיש נקודה חשובה עבור אלו שכבר סיימו את שירותם מזמן. לשאלת המראיין לגבי אבחון מאוחר של פוסט-טראומה, ש' מספר על ״היחידה לתגובות קרב״.
״היחידה הזו נותנת מענה לכל איש או אישה ששירתו בצבא ומתמודדים עם אירוע שקשור לקרב, לא משנה אם זה היה לפני 30, 40 או 50 שנה״, הוא מבהיר. הטיפול ניתן ללא עלות, מתוך תפיסה שצה״ל לוקח אחריות על אירועי הלחימה של חייליו לדורותיהם. חשוב לציין כי המענה ביחידה זו הוא ספציפי לאירועים קרביים, בעוד שחיילי מילואים בשירות פעיל מקבלים מעטפת מלאה דרך הצבא לכל בעיה.
הקוד האתי והזהות הדתית
כתושב עלי וכאדם מאמין, נשאל רס״ן ש' האם ישנו הבדל בטיפול בחיילים דתיים או התנגשות בין עולם הטיפול להלכה. תשובתו הייתה חד משמעית ומקצועית: ״לכל איש טיפול יש קוד אתי ברור ומסודר״, הוא אומר. ״אין הבדל בטיפול. כמובן שצריך להיות רגיש לתרבות של המטופל, בין אם הוא דתי ובין אם הוא מגיע מתרבות אחרת, אבל הטיפול הוא אחיד ומקצועי״.
״אל תחכו עם זה בבטן״
בסיום השיחה, המסר של רס״ן ש' ללוחמים, למפקדים ולבני המשפחות הוא ברור: אל תישארו לבד. צה״ל מפעיל מוקד ייעודי, הזמין 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
״המספר הוא כוכבית 6690, שלוחה 4״, הוא מדגיש. ״כל שעה ביום יענה לכם איש מקצוע שידע לנתב אתכם לקב״ן היחידה או לתת מענה ראשוני. לא צריך לחשוש. אם יש משהו שלא יושב טוב בלב, משהו שמרגיש לא בנוח או התנהגות שמפתיעה – לא לחכות עם זה ולפנות לעזרה״.
בנוסף, לאנשים שהשתחררו כבר משירות, גם 20 ו – 30 שנה אחרי וסובלים מתסמינים שונים מבריאות הנפש הקשורים לשירותם הצבאי-הקרבי, ניתן לפנות ליחידה לתגובות קרב בטלפון 03-6401400 או דרך אתר צה״ל. אנשי קבע יכולים לפנות גם למכון הקבע במספר *9929
בעידן שבו החוסן הנפשי הוא חלק בלתי נפרד מהניצחון בשדה הקרב, נראה כי פיקוד הצפון וצה״ל כולו עשו כברת דרך ארוכה. הקב״ן הוא כבר לא ״הדמות החשוכה״ מהעבר, אלא שותף מלא למאמץ המלחמתי, המציע מגוון רחב של כלים – משיחות נפש ועד יוגה – כדי לשמור על הרוח של הלוחמים.
תגובות