"הדימוי שלי בראש הוא איוב": אושיק לוי מדבר על שרשרת האסונות

השבוע ליווה הזמר והשחקן המוערך, אושיק לוי (כמעט בן 82), את אחיו לוליק למנוחות. הפרידה הזו מצטרפת לשרשרת טרגדיות שפקדה את לוי בשנים האחרונות, כשהוא נאלץ להיפרד בזה אחר זה מהאנשים הקרובים לו ביותר.

בראיון למואב ורדי בחדשות כאן 11, שיתף לוי בכאב העצום על היותו השריד האחרון: "ביום ראשון השבוע קבר אושיק לוי את אחיו לוליק... שלוש הפרידות מאהובים היא עניין יותר מדי דחוף. לפני חמש שנים נפטרה אשתו עדנה, רק לפני ארבעה חודשים הוא איבד גם את נועה בתו. בעצם מהמשפחה הגרעינית לא נשאר לא, אני אחרון".

"לא סטרתי לאף אחד"

רצף האסונות הבלתי נתפס גרם גם לסביבתו הקרובה לחפש הסברים רוחניים, ולוי עצמו מעיד כי התחושה קשה מנשוא. "אתה יודע מה הדימוי שלה לי בראש? איוב כזה. זה מה שהחברים שלי קוראים. מה עובר לך? אתה מה? למה כל האסונות האלה נופלים עליך? לא סטרתי לאף אחד ואין לי מה להגיד", הוא משתף בכנות כואבת.

מבין כל האבידות, מותו של ילד הוא הכאב החד ביותר. בתו נועה, שנפטרה בגיל 43 ממחלת הסרטן והותירה אחריה בעל ושני ילדים, היא פצע פתוח בליבו. "לקבור את הילדה שלך זה משהו שבלתי נתפס. זה מה שקורה לי, עם זה אני קם ועם זה אני הולך לישון". הוא נזכר ברגעים הקשים של הפרידה ממנה: "תארי לך להגיד לילדים 'אני חולה, אני צריכה לחזור לבית חולים ואני לא בטוחה שאני אחזור הביתה'... זה גומר".

צוואה של אופטימיות

לאחר מותה של נועה, גילה לוי מכתב שהיא כתבה לו, מילים שהפכו לצוואה של אהבה וחיזוק עבורו: "איזה מזל יש לי שזכיתי באבא כמוך, שהלב שלו ענק ומלא באהבה של תמיד, כאן בשבילי לכל דבר, בכל שעה... פיוס (כינוי חיבה לאושיק), אתה נותן לי אינסוף כוחות בכל יום באהבה האינסופית שלך ובאופטימיות הנצחית, ובידיעה שאתה תמיד לצדי, תהיה בשבילי".

למרות הבדידות והכאב, לוי מתעקש להמשיך בשגרה, לשמור על בריאותו ולהיאחז בחיים בכל כוחו. הוא מקפיד על תזונה וספורט, ומסביר כי זו הדרך היחידה לשרוד: "אין מה לעשות, אני משתדל לאכול אוכל בריא, לעשות ספורט כל יום ולשמור על מה שיש. אין הרבה חלקי חילוף... בלי זה, הייתי יכול לתקוע לי כבר כדור בראש".

לקראת סיום, מסביר לוי כיצד הוא מצליח לקום בבוקר למרות הכל. לא האלכוהול ולא הבריחה הם הפתרון עבורו, אלא האהבה לחיים עצמם: "יש אנשים שאובדן כל כך גדול גורם להם לאיזה אובדן טעם מהחיים... לא, אין לי את זה. ועם כל מה שיושב לי בלב, בנשמה ובראש - הם לא עוזבים אותי כל אלה שנפטרו לי, הקרובים אליי - אבל אני ממשיך לחיות כי יש לי טעם לחיים".

הוא מסכם במסר של תקווה וחוזק: "יש לי מה לעשות, יש לי את המוזיקה, יש לי את הילדים, את הנכדים וזה מה שנותן לי את הכוח... ועם כל זה החיים ממשיכים, ואני חזק ואני אופטימי ואני מלא תקווה".

כיום מבצע לוי את השיר "ילדה שלי", שמילותיו נכתבו על ידי בתו המנוחה, כמין דיאלוג נצחי ביניהם: "ילדה שלי, קטנה שלי, ילדה שלי יפה... הלוואי ויכולתי להעביר הכל בחיבוק, אני כאן שלך ובשבילך".