פרשות בהר- בחוקותי מפגישות אותנו עם עם ישראל שחי בארצו.

בפרשת בחוקותי כל התוכחה כל השפע והברכה זה לעם בארצו. פרשת בהר מצוות רבות עוסקות בקשר החקלאי והכלכלי בארצו, בבתי ערי חומה ודברים נוספים. כמובן מצוות היובל שנוהגת כשכל עם ישראל בארצו. ומה שחשוב היא מצוות השמיטה שתגיע אלינו בעוד כמה חדשים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2021-05-06 at 07.26.42

במצוות השמיטה, עם ישראל חי בארצו, יש פה מדינה יהודית, וצריך להאכיל אותה. אסור לעבוד בשדה. אז יש את הפסוקים המפורסמים בתורה: "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית", ממה יהיה אוכל בסופר? פירות וירקות? צריך להאכיל מדינה שלמה – אומרת התורה: "וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשתה לשלושת השנים". הקב"ה אומר אני אתן שפע. הכל יגדל פי שלוש. אני לא חושב שזה מה שקרה אצלנו השנה, בשנה השישית, שיש לנו יבול פי שלוש.

אומרת התורה "והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ". הארץ לא תימכר בצורה קבועה. ומה קורה עם מכירה זמנית? כל הפתרונות ההלכתיים, המגוונים והעשירים שעולם ההלכה יודע להציע היום: אוצר בית דין, יבול חו"ל, חממות, ערבה דרומית – כולם פתרונות סקטוריאליים, נקודתיים. אלו לא פתרונות שיכולים להאכיל מדינה שלמה. אין שום פתרון הלכתי שיכול להעניק אוכל ל-למעלה משישה מיליון היהודים במדינה לשנה שלמה. המענה היחיד רמוז בתורה: "והארץ לא תימכר לצמיתות", לא לצמיתות, אבל בצורה זמנית – היתר מכירה המפורסם. כן. רק היתר מכירה נותן מענה למדינה שלמה. לעם שלם.

לכן, מה שהתורה מצפה ממנו, כל עוד שאין את הברכה האלוקית של פי שלוש, אז האכלת המדינה תעשה על ידי היתר מכירה. ולמה? כי הוא פתרון לאומי ולא פתרון לקבוצה מסויימת.