איש לא ידע את שמו האמיתי, אלא רק את כינויו של "מר שושני". נווד נצחי, גאון ואולי מטורף, בעל זיכרון פנומנלי, שידע אלפי ספרים בע"פ, עילוי במתמטיקה, פיזיקה, תלמוד ופילוסופיה ושלט בכ-30 שפות.

בגלל היותו מסתורי, במשך שנים זהותו של מר שושני התנדנדה בשאלה האם הוא אגדה או מציאות, אבל גדולי עולם שאותם לימד, בהם פילוסופים כמו עמנואל לוינס, חוקרים, רבנים כמו הרבי מלובביץ' וסופרים כמו אלי ויזל, מספרים שהוא שינה את חייהם.

במהלך הסרט בחלקם של סיפורי המרואיינים על מר שושני, הם מספרים דברים תמהונים ולא אמינים. כמה מהם אומרים שהוא גאון צנוע, אחרים אומרים שהוא אדם גס רוח ושחצן. יש שראו בו צדיק מקובל ויש שראו בו התגלמות השטן.

יש הטוענים ששושני נולד בליטא, אחרים משוכנעים שהוא בכלל ממרוקו. הוא חי בישראל, שוויץ, אלג'ריה, הודו, ארה"ב, אורוגוואי וצרפת, ויש הטוענים שראו אותו בו זמנית בשני מקומות. עדים אחדים ראו אותו מתהלך עם התיקים הכבדים שלו ברחובות ירושלים, מרקש, ניו יורק ופאריס.

בשיאו של הסרט, כאשר הבמאי כבר כמעט נואש מלפענח את דמותו של שושני, הוא מגלה בכספת סודית באחד – אחת מסמטאות ירושלים אוצר שהיה חבוי מהעולם במשך חמישים שנה, תגלית מרגשת והוכחה לכך שהגאון האניגמטי אכן היה קיים.