מי מחנך אותנו? תנועות הנוער בראש סולם ההשפעה - סרוגים

מי מחנך אותנו? תנועות הנוער בראש סולם ההשפעה

ההשפעה החינוכית מהסביבה: החבר'ה, תנועת הנוער והרחוב, הם בראש סולם המשפיעים. לאחריה בית הספר ואחרון בסולם השפעות נמצא בית ההורים

author-image
מי מחנך אותנו? תנועות הנוער בראש סולם ההשפעה
  (צילום: תנועת אריאל)

אם נשאל הורה לילדים, מה עומד בסדר העדיפות שלך, נקבל חד משמעית את התשובה – חינוך הילדים, כמובן ביחד עם שלומם ובריאותם. אבל האם אנחנו יודעים באמת מי מחנך את ילדנו?!

אלכסנדר מלכיאל שהיה איש חינוך ומחבר כתבי עת, דיבר על שלושה שותפים המעצבים את חינוכו של הילד: בית ההורים, בית הספר והסביבה. כל אחד מהמשתתפים הנ"ל תורם על פי דרכו, את חלקו לעבודה המגוונת ורבת הפנים של עיצוב דמותו של הילד.

תנועת הנוער והרחוב הם בראש סולם המשפיעים

בעבר על פי מלכיאלי, סולם ההשפעות על הילד היה כדלהלן: בית ההורים, בית הספר והסביבה. בראש הסולם, היה בית ההורים שהיווה את המוסד העיקרי בחינוך הילד זאת מאחר והילד גדל בבית הוריו. במקום השני בסולם ההשפעה על הילד, היה בית הספר. בתחתית סולם ההשפעה, ולעומת בית ההורים ובית הספר, הסביבה הכללית היוותה את הגורם שהשפיע מעט ביותר.

בזמננו לפי מלכיאלי, המצב הפוך. ההשפעה החינוכית מהסביבה: החבר'ה, תנועת הנוער והרחוב, הם בראש סולם המשפיעים. לאחריה בית הספר ואחרון בסולם השפעות נמצא בית ההורים.

האמנם זה המצב? ואם כן האם עלינו לפעול לשנות את זה, או אולי להשקיע יותר בחינוך הבלתי רשמי?

לחינוך יש מטרה נפלאה – להשפיע. חווית למידה משאירה אצל היחידים רשמים חזקים המלווים אותם למשך שנים רבות, מעצבות את זהותם, התנהגותם, וערכיהם ומשפיעות על בחירתם בתחומי לימוד ותעסוקה.

מערכת החינוך המשולשת

בספרות התיאורטית ישנן שלוש אפשרויות לחנך את הילד. חוקר החינוך לה בל, הגדיר את מערכת החינוך כ"מערכת משולשת" המושתתת על חינוך פורמלי, חינוך לא פורמלי, וחינוך בלתי פורמלי. נבחן בהמשך האם זה תואם את סולם ההשפעות של מלכיאלי: בית ההורים, בית הספר והסביבה.

לטענתו של בל, כל החוויות החינוכיות והלימודיות העוברות על האדם בימי חייו קשורות זה בזה ומשפיעות על חייו.  התפתחות האנושית של האדם מתרחשת בתהליכים של יחסי גומלין הדדיים בין הפרט לסביבתו.

החינוך הפורמלי בימנו הוא בית הספר המודרני, הרשמי.

במרבית בתי הספר בחינוך הפורמלי קיימת פורמליות משמעותית, המתבטאת בין היתר בשיטות הערכה פורמליות, ובשמירה על סדר ומשמעת ברורים (שעות לימוד לפיהן מחולקים מקצועות הלימוד, רישום תלמידים, ציונים מספריים ועוד). כחלק מהסדר נשמר מדרג תפקידים ברור, בו נמצאים התלמידים בעמדה בה הם נדרשים למלא מטלות הניתנות על ידי המורים, שהם, מקבלים הנחיות מהנהלת בית הספר. הנוכחות בשיעור ומילוי המטלות נחשבים לחובה במרבית בתי הספר, ובאחרים נדרש מינימום השתתפות מהתלמיד.

תכונותיו הפורמליות של בית ספר המודרני, מביאות אותו להשתמש בהערכה ומדידה פורמליות על מנת לבדוק את רמת התלמידים בהבנת החומר הנלמד. ההערכה ניתנת לרוב כציונים מספריים, הניתנים באופן אישי לכל תלמיד, על בסיס הישגיו האישיים. הציונים נקבעים על פי מספר קטגוריות משתנות, שהעיקרית שבהן היא מבחן – שאלון לבדיקת ידע. קבלת ציון גבוה אמורה להוות תמריץ עבור התלמיד להשקיע בלימודיו, כדי לזכות ליתרון חברתי. ציונים הם גם המדד העיקרי להערכת הצלחת בית הספר, ולכן הופך העברת תוכנם של המקצועות הנלמדים, למטרה מרכזית לשמה פועל לעיתים קרובות בית הספר המודרני.

החינוך במערכת החינוך הפורמלית מושפע מערכי החברה המודרנית כולה, ובתורו משפיע עליהם. מערכת קביעת הציונים, נגזרת מהצורך של המשק החופשי בהערכה מוחלטת, סופית וניתנת לכימות של יכולותיהם של העובדים ולרצות אך ורק בהישגיהם ובאושרם האישיים.

שימוש בציונים מעצב תודעה של תחרות חברתית בעולם התלמידים, בה מתוגמל האדם על פי הישגיו האובייקטיביים, תודעה העשויה להגביר את מידת האינדיבידואליזם בחברה.

דוגמה אחרת היא יכולת בחירת מקצועות הלימוד, המתאפשר בעיקר בגילאים הגבוהים. המקצועות הרבים מהם יכול התלמיד לבחור נובעים מהדרישה החברתית בהתמקצעות (שכן תחומי העיסוק בחברה כולה הופכים למגוונים יותר ויותר ודורשים מיומנות גבוהה). בית הספר מושפע מתהליך זה ומשמר אותו, בכך שהוא מרגיל את התלמיד לחשיבה המתמקדת בתחום עיסוק מסוים.

בספרו "בית ספר חכם" מתאר פרקינס (פרופ' לחינוך בארה"ב) את ההוראה בבית ספר רגיל בשם "כלכלה קוגנטיבית קרה". זוהי כלכלה חינוכית שבה המשאבים או הגירויים המסופקים לתלמידים אינם מעוררי עניין, משיכה ,או אתגר.

בהמשך נראה האם וכיצד שונה החינוך הבלתי פורמלי מהחינוך הפורמלי המוכר והזמין לנו כחברה.

==

צוריאל צוף הוא  מנהל פרויקטים באגף החינוך במועצת שומרון. שוקד בימים אלו על עבודת דוקטורט העוסקת בחינוך הבלתי פורמלי בכלל והתמקדות בתנועות הנוער בפרט.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
מרתק!! ...
מיכל כפיר | 13-02-2024 16:08
מרתק!!
2
איזה מאמר, מעולה!...
אביה שרה | 13-02-2024 16:51
איזה מאמר, מעולה!
3
למה אין בורקסים...
שילה נחמיאס | 13-02-2024 19:14
למה אין בורקסים במאמר
4
מחכה למאמרים הבאים!...
עדי | 13-02-2024 21:43
מחכה למאמרים הבאים!
5
מאמר נהדר!! ...
צור כרמי | 14-02-2024 20:31
מאמר נהדר!!
6
כתוב מעניין ומרתק....
נדה טויטו | 14-02-2024 21:20
כתוב מעניין ומרתק. נהנתי והחכמתי.
7
יש רושם שהחברה...
אני רק שאלה | 14-02-2024 23:40
יש רושם שהחברה הדתית באופן מיוחד מקטינה את השפכת ההורים בחינוך. נשפיות רבות מוציאות את הילדים ללמוד וחגור מחוץ לבית ונותנים מקום מוגזם למורים ולמדריכים בתנועה.