רבים בתקשורת הישראלית מתחילים להתעייף מהמלחמה, בין אם היא מתנגשת עם תפיסתם האידיאולוגית או שסיומה ישרת את תפיסתם החברתית או פוליטית, חלקים בה מתחילים לפזול לעבר קו הסיום, גם אם הדבר נוגד לחלוטין את האינטרס הלאומי.

שיטוט קל ברשתות חברתיות כמו X (לשעבר טוויטר) בה נוכחות גבוהה יחסית של אנשי אקדמיה, תקשורת ודומיהם תכניס אתכם לעולם מקביל, בעוד שיש רוב מוצק, מגובש ובעל חדות מחשבתית כמו שלא היה מעולם בעם ישראל, רוב שמבין לחלוטין שבסוף המלחמה הזו עזה חייבת להיות עיי חורבות, עם עדיפות גבוהה מאוד בציבור לכך שתהיה גם ריקה מאדם או במינימום מפורזת לחלוטין עד לרמת סכיני המטבח ועם נוכחות צבאית משמעותית, קיימת שכבה, קבוצה מסוימת של ה"אינטליגנציה" והשמאל הישראלי שהחליטו להתחיל לקדוח חורים בספינת המורל הישראלי ולחזור לדבר במושגי ה-6.10.

מספר כתבות במהדורות סוף השבוע האחרונות, שיצאו תחת ידם של כתבים שונים אך דומים במהותם, החלו לדבר על "חוסר הריאליות" ברעיון של השמדת חמאס, במיוחד על פי אותם כתבים, כשלוקחים בחשבון את ההרס שהותיר צה"ל ברצועה, ה"אסון ההומניטרי" המדובר רבות אודותיו, והלחץ האמריקאי הגובר על פיהם מיום ליום.

אותם כתבים לא רק שעוסקים בתבוסתנות מוחלטת, במיטוט הרוח הלוחמת, אלא גם לוקים בחוסר הבנה מוחלט של המציאות שאני מאמין ששוררת בנפשם של הרוב המוחץ של העם, שלא לדבר על המפונים מקצוות הארץ, כולם מרגישים את זה בליבם, אי מיטוט חמאס באופן מוחץ ומוחלט יכול להיות תחילת סופו של הפרויקט הציוני, איך תוכל המדינה לקרוא לאנשים לחזור לבתיהם או לקיים את חייהם בארץ כלל, כאשר ארגון שטבח ביהודים בארצם בסדר גודל שלא נראה מאז אירועי השואה ממשיך להתקיים לאחר שביצע זאת. איך תוכל המדינה לעודד עליה, ולהבטיח ליהודים בקצוות הגלובוס שמדינת היהודים כאן כדי לשמור עליהם, כאשר איננה יכולה לשמור או אפילו לנקום על פגיעה באזרחיה.

בכל תרחיש כפי שמציגים אותם נביאי תבוסה, בו תיעצר הלחימה מסיבה כזו או אחרת, ללא מיטוט חמאס והחרבת הרצועה עד דק, משהו בזהות המדינה והלאום, שכבר נסדק באותו בוקר שחור ב-07.10 עלול להישבר ללא תקווה למרפא, אותם כתבים מנסים להציג כל מיני אלטרנטיבות, ותרגילי חשיבה שדורשים אקרובטיקה מנטלית מרשימה בסופם הם מספקים מטרות חדשות למבצע ומייחסים ניצחון להשגתם, לדוגמא החזרת החטופים.

כמובן שהחזרת החטופים היא מטרה חשובה מאין כמוה, אך איזה מסר יספק סיום הלחימה תמורת שחרור החטופים לאויבינו בצפון או בגזרות אחרות? עדיף פשוט לשלוח לחיזבאללה מייל תחת הכותרת "תטבח בנו אבל תיקח כמה חטופים ואז נוותר לך בסוף"

זה נכון, הלחימה בעזה היא קשה ואיטית, והמחיר שלה לעיתים קשה מנשוא, אך בניגוד למה שכותבים אלה מעוניינים לגרום לכם להאמין עזה היא לא ויאטנם, זו איננה מלחמה שתיקח שנים ללא סוף, עזה היא לא ג'ונגל עבות ועצום, עזה היא היא כ-300 קילומטרים רבועים כחציים אורבניים וצפופים, הדבר מציג אתגרים משל עצמו, אך זו איננה מלחמת אין סוף, צה"ל אינו שוקע בביצות אלפי קילומטרים מהבית, הוא נלחם בשטח סגור בצמוד לכלל המנגנוניים הישראלים, המלחמה הזו היא מלחמה של כוח רצון, ואסור לאפשר לאנשי הנסיגה והתבוסה לתת לחמאס את הנציחון.