מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, ישראל ניסתה לשמור על נייטרליות בכל הקשור למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הסיבות לכך היו מובנות: מצד אחד הרצון להיות לצד מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, המסייעות לאוקראינה, ומצד שני החשש כי תמיכה נרחבת מדי בקייב תוביל לפגיעה בקהילה היהודית ברוסיה ואף השפעה אפשרית על חופש הפעילות של ישראל בסוריה, הנחשבת כבת ברית קרובה של רוסיה.

כתוצאה, המדיניות של ממשלת בנט לפיד הייתה ברורה: ישראל תשלח סיוע הומניטרי ורפואי לאוקראינה – אך לא תספק לה ציוד הגנתי או לחימתי. גם בעת חילופי השלטון והשבעת ממשלת נתניהו הנוכחית, המדיניות הזו לא השתנתה. לישראל היה אינטרס לשמור על יחסים טובים הן עם רוסיה והן עם אוקראינה, וניסתה להלך בין הטיפות כדי לעשות זאת.

עם זאת, בשבוע האחרון המציאות הישראלית השתנתה לחלוטין, בעקבות מתקפת הפתע של חמאס שהובילה לאלפי הרוגים ופצועים ותחילת המלחמה בדרום. המתקפה הקשה עוררה זעזוע וזכתה לתגובות מכל רחבי העולם – כולל מרוסיה ואוקראינה, שלמעשה חשפו את עמדותיהן בכל הנוגע לקרב שבין ישראל וחמאס.

באוקראינה, הנשיא ולדימיר זלנסקי מיהר לתקוף את חמאס ופרסם הודעת גינוי תוך שעות ספורות, בה אמר כי "החדשות מישראל מזעזעות. תנחומיי לכל משפחות ההרוגים במתקפות הטרור. אנו מקווים שהשקט יחזור והמחבלים יובסו – כי לטרור אין שום מקום בעולם, והוא תמיד יהיה פשע נגד האנושות והעולם כולו. זכותה של ישראל להגן על עצמה לא נתון לספק".

יום לאחר מכן זלנסקי כבר שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהוא טוען כי התקשר "כדי להדגיש את הסולידריות של אוקראינה עם ישראל, הסובלת ממתקפה ענקית וחסרת גבולות". במקביל חיילים בקייב פרסמו סרטונים שבהם הביעו תמיכה בישראל, וחיזקו את צה"ל משדה הקרב.

ורוסיה? קוראת להפסיק התקיפות בעזה

ומה לגבי רוסיה? בזמן שכל העולם הגיב למתקפה המזעזעת והלחימה שפרצה בעקבותיה, במוסקבה שמרו על שקט ולא התייחסו בכלל לנושא. רק אחרי 4 ימים של שתיקה, הנשיא ולדימיר פוטין התייחס למלחמה בפעם הראשונה – כשהוא לא רק נמנע מלהביע תמיכה בישראל, אלא גם תוקף את ארה"ב וקורא להפסיק את המתקפות ברצועת עזה.

לטענת פוטין, "המלחמה בין חמאס לישראל מהווה דוגמה חיה לכישלון של ארה"ב ושל המדיניות שלה במזרח התיכון, ואני חושב שרבים יסכימו איתי. ארה"ב ניסתה להשיג שליטה מלאה על האזור, אבל לא ניסתה למצוא פתרונות שמקובלים על שני הצדדים – אלא קידמה את הרעיונות שלה על איך צריך להתנהל".

הנשיא זלנסקי (צילום:Shutterstock)

כאילו שלא היה ברור מספיק מכך באיזה צד רוסיה בחרה, פוטין המשיך וטען כי "יש למזער את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ולצמצם לאפס, ואנו קוראים לכל הצדדים המסוכסכים לעשות זאת. הקמת מדינה פלסטינית עצמאית היא צורך הכרחי בעולמנו".

העמדות של פוטין וזלנסקי די מראות בבירור את תמונת המצב העולמית בכל הנוגע אלינו: אוקראינה, כחלק מהמערב, תומכת בישראל באופן פומבי – בעוד שרוסיה מעדיפה לשמור על בנות בריתה בסוריה ואיראן, ותומכת בפלסטינים. לאור התגובות למלחמה בישראל, ייתכן שהגיע הזמן לשקול מחדש את המדיניות הישראלית כלפי אוקראינה – ולהגדיל את התמיכה באלו שמיהרו להתייצב לצדנו בשעת משבר.