"באותו הזמן, כשהתחלנו בהצלת יהודי בודפשט, כל הציונים הפעילים כבר עזבו את העיר ומכל אנשי ההנהגה נשארתי בה בודד. לא היה לצדי איש שישתתף איתי ביוזמה של הצלת יהודים. לכן צריך אני לדבר בשמי בלבד".

כך כתב משה קראוס על מפעל ההצלה שעמד בראשו, בימים האפלים ביותר של עם ישראל. מפעל הצלה, בעזרתם של אנשים טובים מאומות העולם שלא הסכימו לעצום עין לנוכח ההשמדה. מפעל הצלה שהציל עשרות אלפי יהודים מהתופת, מבלי להיזקק "לטובתם" של הצוררים. מי הוא משה, מיקלוש, קראוס?

פולין/ אושוויץ/ שואה/ מסע
(צילום: נעם בן מרדכי)

מ-1,500 אישורי עליה ל-7,800

משה נולד בכפר קטן בצפון הונגריה. בצעירותו למד בישיבה במישקולץ אצל הרב שמואל הלוי אוסטרליץ, מהרבנים הציונים הבודדים בהונגריה. קראוס הוסמך לרבנות, ומקים קבוצת נוער ציונית. בגיל 24 הקים את קבוצת ההכשרה הראשונה בהונגריה של "המזרחי". בגיל 26 עבר לבודפשט והחל לעבוד במשרד "הארצישראלי" שדאג לעלייה מטעם הסוכנות היהודית. כעבור זמן קצר מתמנה משה לעמוד בראש המשרד, ומכאן מתחיל מפעל ההצלה הגדול.

עוד בטרם פרצה השואה, ושמי אירופה כבר התקדרו בענני מלחמה, הצליח קראוס להשיג אישורים למעבר יהודים רבים שגורשו מאוסטריה דרך הונגריה לארץ ישראל.

למפעלו של קראוס הצטרף הקונסול השוויצרי קרל לוץ, חסיד אומות העולם. כשנכנסו הגרמנים להונגריה העניק לוץ לקראוס תעודת דיפלומט שוויצרי שאיפשר לו חופש תנועה. הוא העמיד לרשותו את בניין הצירות השוויצרית: "מכאן תוכלו להפעיל את המשרד הארצישראלי" אמר.

בעזרתו של לוץ משיג קראוס חסות לארבעים אלף יהודים תחת שוויץ, שהייתה נייטלרית. לידיהם מגיעים 1,500 אישורי עליה (סרטיפיקטים) וקראוס ולוץ הופכים את האישורים האישיים לאישורים משפחתיים ומגדילים את המכסה ל-7,800 יהודים.

כל מי שנכנס ניצל

לידיו של קראוס הגיע דו"ח בן הארבעים העמודים של ורבה ווצלר, שני היהודים היחידים שברחו מאושוויץ ובו דווח על מימוש הפתרון הסופי ליהדות הונגריה. קראוס תמצת את הדו"ח, הוסיף משלו, שולח את הדו"ח לשוויץ, והמערב סוף סוף התחיל להתעורר.

השמועה כי יש תקווה בשגרירות שוויץ עשתה לה כנפיים וההמונים צבאו על דלתות השגרירות. קראוס העביר את פעילותו לבית הזכוכית בניין גדול שהיה שייך לארתור וייס מגדולי יצרני הזכוכית בהונגריה. כל מי שנכנס לבית הזכוכית ניצל. הבית היה מעין מקלט מדיני. מספר היהודים אותם הציל קראוס יחד עם לוץ נע בין 40,000 ל-60,000. לכל פונה עזר קראוס מבלי להפלות בין יהודי ליהודי.

לאחר המלחמה עלה קראוס ארצה וחי בירושלים עד ליום מותו ללא ילדים בכ"ח אב תשמ"ו (2.9.86). רק בשנים האחרונות החלו להכיר באיש ובתרומתו העצומה להצלתם של עשרות אלפי יהודים מהתופת. ספרו את סיפרו הפיצו את תרומתו ויהיו הדברים לעילוי נשמתו