כל שנה החברים שלכם מזמזמים את השירים ומתיישבים בציפייה לראות את אירועי האירוויזיון, אבל לכם אין מושג מה זה בכלל? אם גם אתם רוצים להיכנס ולהבין מה זה טירוף האירוויזיון, אספנו לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת בשביל להיות מומחים בנושא.
תחרות האירוויזיון, שנקראת בשמה המלא "תחרות הזמר של האירוויזיון" היא תחרות שירה שנתית שהחלה בשנת 1956, בה משתתפים תאגידי השידור הממלכתיים אשר חברים באיחוד האירופי. כל רשות שידור המשתתפת בתחרות שולחת שיר מקורי, איתו מופיע הנציג על בימת התחרות, בשידור חי המוקרן ברחבי העולם.

המונח "אירוויזיון" הוא הלחם בסיסים של המילים "Europe" ("אירופה") ו-"Vision" ("חזון"). המונח נטבע על ידי הכתב הבריטי ג'ורג' קמפיי בעיתון London Evening Standard, בניסיון לקרוא למנהיגי היבשת לפתח חזון מוזיקלי משותף, שיאחה את השסעים הפוליטיים של מלחמת העולם השנייה.
משנת 2008 שידור האירוויזיון מחולק לשלושה ערבים: שני חצאי הגמר שנערכים בימי שלישי וחמישי, וערב הגמר שנערך במוצ"ש. מכל חצי גמר מעפילות עשר מדינות, שמצטרפות למדינה המארחת ול"חמשת הגדולות" בגמר.
המדינה המארחת וחמשת הגדולות
המדינה הזוכה מקבלת את זכות אירוח התחרות בשנה שלאחר מכן, וכן גם את הזכות לעלות אוטומטית לגמר. בנוסף אליה גם "חמשת הגדולות" לא מתחרות בחצאי הגמר ועולות לגמר בצורה אוטומטית, כיוון שהן לוקחות כל שנה חלק במימון התחרות. חמשת הגדולות מורכבות מהמדינות צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד והממלכה המאוחדת.

הפורמט
החל משנת 2011 נערך באופן מסורתי "מצעד הדגלים" בתחילת המופע, בו מבצעי השירים מתהלכים על בימת התחרות כשדגל מדינתם מתנוסס מאחורי גבם, בדומה לטקס הפתיחה של האולימפיאדה. הצופים באולם מתקבלים בברכה על ידי מנחי התחרות, שמספקים עדכונים מרכזיים לאורך כל הערב, עורכים ראיונות עם המתחרים ומגישים את טקס ההצבעה באנגלית ובצרפתית.
המדינות המתחרות
מדינות החברות באופן מלא באיגוד השידור האירופי זכאיות להשתתף בתחרות הזמר של האירוויזיון. לרוב, המדינות המשתתפות הן אלו הממוקמות בגבולות אזורי השידור של האיגוד, וחברות במועצת אירופה. הזכאות להשתתף בתחרות אינה מוגבלת למדינות אירופה, שכן מספר מדינות מחוץ לגבולות היבשת (כמונו) נכללות באזור השידור.
משנת 1983 משדרת אוסטרליה את התחרות והפכה לצופה ועוקבת קבועה. בשנת 2015 השתתפה לראשונה בתחרות לכבוד 60 שנה לתחרות האירוויזיון, ומאז הפכה למתמודדת מן המניין והייתה למדינה הראשונה מחוץ לאזור השידור שהשתתפה בתחרות.

נציגי המדינות
לכל מדינה המשתתפת בתחרות יש את הבחירה שלה איך לבחור את הנציג לתחרות: ועדה, תוכנית ריאליטי, תחרות קדם אירוויזיון ועוד. בישראל בשנים האחרונות נבחר הנציג באמצעות תוכניות הריאליטי "הכוכב הבא" ו"אקס פקטור", אך כזכור השנה נבחרה הנציגה נועה קירל באמצעות ועדה מקצועית שכללה עשרה חברים בעלי מומחיות בתחום התרבות, המוסיקה, הטלוויזיה והאירוויזיון.
מי מופיע מתי?
סדר ההופעות של המדינות המשתתפות בתחרות ואיזו מדינה מופיעה באיזה חצי גמר, נקבע באמצעות הגרלה הנערכת בשידור חי בערוץ היוטיוב של האירוויזיון. מאירוויזיון 2013 נקבע סדר ההופעות בגמר על ידי מפיקי התחרות.
על פי איגוד השידור האירופי, השיטה החדשה לקביעת סדר ההופעות מספקת חוויה טובה יותר לצופי הטלוויזיה. שירי יורודאנס קצביים מופיעים לרוב בקצוות התחרות, והבלדות מבוצעות לארכה. סדר ההופעות נחשב לגורם חשוב ביכולת הזכייה בתחרות. ניפויים סטטיסטיים קובעים כי לשירים שמבוצעים לקראת סוף התחרות, יש סיכוי גדול יותר לניצחון.
השירים
איגוד השידור האירופי, האחראי על התחרות, קובע תאריך לפרסום השירים המשתתפים בתחרות, ולכן שיר שיצא לאור לפני המועד נפסל מהשתתפות. בשנת 1957 איטליה הופיעה עם שיר שנמשך 5 דקות, ולכן מאז נקבע כי ישנה מגבלה של שלוש דקות לשיר המשתתף בתחרות.
בשנת 1964 חויבו המדינות לשיר בשפתן הרשמית. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1973 בוטלה הגבלה זו, ובשנתיים שאחרי זכו לראשונה שירים שלא בוצעו בשפה הרשמית של המדינה: "Waterloo" של אבבא ו-"Ding-a-dong" בביצוע להקת טיץ'-אין. ב-1977 הוחזר החוק אך בוטל שוב ב-1999.
ההופעה על הבמה
בהופעות על הבמה הוחלט כי ישתתפו עד שישה אנשים, כולל המבצע, ואסור שבעלי חיים יקחו חלק מהמופע. משנת 1990 הוחלט כי על המשתתפים להיות בני 16 ומעלה לפחות.
מתחילתה של התחרות עד שנת 1998 ליוו את הזמרים תזמורות חיות שהיו מאפיין בולט של התחרות. רק בשנת 1997 אפשר האיגוד להכין הקלטה אינסטרומנטלית מראש ולהשמיעה בבמה, אך המדינה המארחת נדרשה לשכור תזמורת חיה.

שיטת הניקוד וההצבעה
בראשית שנות התחרות המנצחת נקבעה על ידי חברי שיפוט מהמדינות השונות, שהורכבו מאנשי מקצוע בתחום המוזיקה, המשחק והתקשורת. בשנת 1997 שונתה השיטה, וצופי התחרות יכלו להשפיע על התוצאות. עד שנת 2000 נבחר המנצח על ידי הקהל בלבד.
בשנים 2001 ו-2002 כל מדינה בחרה האם לתת להצבעת הצופים לקבוע את הצבעתן, או להצביע לפי חישוב של 50% הצבעת הקהל ו-50% הצבעת חבר השופטים. משנת 2003 חויבו המדינות להשתמש בהצבעות הקהל ועד 2015 כל מדינה מסרה ניקוד שחושב לפי נוסחה של 50% הצבעות צוותי השיפוט ו-50% הצבעות הקהל.
בשנת 2016 שונתה שוב מערכת ההצבעה. כל מדינה מעניקה שתי מערכות ניקוד: אחת מבוססת על קולות חבר שופטים של המדינה, והשנייה על הצבעות הקהל. כל מערכה מנקדת את עשרת השירים הטובים ביותר לפי 1–8, 10 ו-12 נקודות. חברי השיפוט והקהל אינם רשאים להצביע למדינתם.

השנה שונתה שוב שיטת ההצבעה והמדינות העולות מחצאי הגמר אל הגמר יקבעו רק על בסיס הצבעות הקהל. במופע הגמר יצביעו הקהל והשופטים במתכונת הקיימת עד כה, 50% הצבעות צוותי השיפוט ו-50% הצבעות הקהל.
בנוסף, בשונה מבעבר, השנה קהל במדינות אשר לא משתתפות בתחרות יוכלו גם הם להצביע. כל ההצבעות מהמדינות האחרות אשר לא משתתפות יחוברו יחד לסל הצבעות נוסף של 1–8, 10 ו-12 נקודות, שיקרא "הצבעות שאר העולם".
מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
אניה
סרוגים עם כיפה או בלי?! סוודר סרוג?! מה אכפת לנו מבחורה ששרה באירופה עם המוני גויים?! מה נסגר עם האתרים האמורים לשדר יהדות?!
06:48 02.05.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר