ניצב משנה מוטי שיף מכהן כראש זרוע חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל״כ) שבלהב 443. הוא מתגורר בשוהם, למד בישיבת בנ״ע וישיבת הקיבוץ הדתי, "סרוג הארד קור" כפי שהוא אומר.
בראיון מיוחד לסרוגים, הוא מדבר על היוזמה לגיוס נשים חרדיות: "הצלחה ענקית", על בן גביר: "חסרים אלפי שוטרים רק כדי למלא את השורות", וגם מעביר ביקורת על חובשי הכיפות הסרוגות שנעדרים מהמשטרה: "קל לקטר בארוחות שבת על חוסר המשילות. בואו, תצטרפו".
ניצב משנה מוטי שיף (צילום: אוסף פרטי)
אחרי ההצלחה של גיוס נשים חרדיות לשירות המשטרה לפני כעשור, קול קורא חדש מזמין נשים חרדיות להתגייס, והפעם ליחידה הכלכלית ב-443.
היחידה הכלכלית נלחמת בגורמים עבריינים שפוגעים בקופת המדינה, דרך גניבת קרקעות, הונאות, גניבת זכויות יוצרים, חשבוניות פיקטיביות ועוד. מדובר בתופעות ענקיות שההתמודדות איתן דורשת חקירה מורכבת לאורך זמן. "אין לנו טריטוריה כמו תחנה, יש לנו אורך נשימה", מסביר שיף.
היחידה מונה כ-150 חוקרים ולפי הצורך מצטרפים חוקרים מגופים אחרים בהתאם לעבירות. "330 מיליון שקל שהחזרנו בשנה שעברה לקופת המדינה זה כסף קטן יחסית למה שאנחנו חוסכים בעתיד", הוא אומר. "מדובר באנשים שגונבים על בסיס קבוע, וכשהם יושבים בכלא אנחנו משיגים מניעה והרתעה".
ההרתעה עוזרת?
"מטבע הדברים היא עובדת בעיקר על האנשים הפשוטים שנקלעים לסיטואציה. מי שעבריין, לפעמים חי כך שהוא נכנס ויוצא מהכלא. היינו שמחים שבתי משפט ייתנו עונשים חמורים יותר, ושהאנשים האלה לא יסתובבו בחוץ".
השר בן גביר הורה השבוע להעלות את שכר השוטרים. הגיע הזמן?
"השכר קריטי", עונה שיף. "חוקר שמציעים לו בלשכת גיוס 7,000 ש"ח, לא רוצה להתגייס. השירות במשטרה מחייב, זה שירות ולא עבודה. קורסים בתנאי פנימייה, מבחני כשירות, תגבורים בקורונה, בשומר החומות, עבודה בסופי שבוע. כרגע אי אפשר להדביק את קצב הפיטורים בגיוסים. כשיעלה השכר- איכות המגויסים תעלה".
שוטרים מתפטרים בקצב מהיר, אבל המשימה נשארת. "זה לא גוף עסקי, אלה אותן הפגנות שצריך לאבטח, אותה כמות חוקרים. וכשיש פחות אנשים- היכולת לתמרץ יורדת ואי אפשר להתחשב ברצונות של אחרים. למרות כל זה- השוטרים עושים עבודת קודש בחורף, בקיץ, בשבתות ובחגים".
מה מביא את המשטרה לפנות לציבור החרדי, ועוד לנשים?
"ראשית, כדי לחבר כמה שיותר קהילות לתוך המשטרה. כשיש בשכונה אישה עם עשרה אחים ושישה ילדים שמשרתת במשטרה וחוזרת הביתה עם מדים, וזה מה שהילדים והשכנים ברחוב רגילים לראות, המשטרה הופכת לדבר טבעי- ולא רק כגוף שמגיע לפזר הפגנות ומהומות במאה שערים".
"שנית,זיהינו צורך בסוגי עבירות מסוימות כמו אלימות במשפחה, פגיעות בילדים, מוגנות בתוך התא המשפחתי ועבירות מין, שברור שלאישה חרדית קשה שבעתיים להתמודד איתן מאישה שאינה חרדית, כשהיא יושבת מול אישה חילונית שלא מכירה את ההווי שלה, את צורת ההתבטאות שלה, ולא יכולה אפילו לבטא את המילים שהיא מנסה לדבר עליהן".
שיף מסביר שהנוכחות של שוטרות חרדיות בקהילות, תקל על הנפגעות שחוששות לדבר. "אנחנו מכירים את הפחד שהמשטרה תבוא לבית המשפט ויצא שם רע וחילול השם למשפחה ולקהילה, שייפגע חלילה בשידוכים".
אחרי אותה קריאה, התגייסו 15 נשים והתכנית הוגדרה כהצלחה גדולה- רק אחת מתוך ה-15 עזבה בתוך עשור, נתון גבוה מאוד גם ביחס לאוכלוסיות אחרות. "הן מרוצות מהעבודה, מהאתגר, מהיכולת לעזור לקהילה שלהן בעצמה, ולא פחות חשוב- כולן נשארו חרדיות. אף אחת לא שינתה את אורחות חייה".
איך מגיבים בקהילות?
"אנחנו מקבלים משוב מקהילות שהן חיות בהן- מהרבנים, פרנסי היישוב, עובדי רווחה, הם מרוצים. הם יכלו לא לאשר את הגיוס הזה או לדרוש התפטרות, אבל זה לא קרה".
"אם ניקח לדוגמא רב שמתלבט איזה צעד לנקוט בתגובה לאירוע מסוים. הוא יודע שיש מישהי חרדית במשטרה, הוא מכיר את המשפחה שלה, והוא יודע שהטיפול עבד בפעמים הקודמות ושיש לו כתובת. במקרה כזה- נפגעת תקבל טיפול מקצה לקצה ברוח היהדות, שכולל את מיצוי ההליכים מול הפוגע ומונע את המשך העבירות".
הפגנה במאה שערים (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)
אין חששות לארגון כ"כ דורש כמו המשטרה, להכניס מישהי עם אורח חיים כל כך ספציפי ואחר?
"כמובן שיש חששות להביא מישהו עם אורח חיים שונה. המשטרה דומה לצבא- משמרות, עצורים, מדים, הקפצות, תגבורים. מביאים מישהי שהעולם הזה לא מוכר לה כלל ולא עשתה שירות צבאי והיא נחשפת לראשונה למשהו שונה ביותר מהמגזר שלה, דרך הקורבנות, החשודים, והשוטרים".
למרות זאת, החשש התפוגג. חלף עשור, והמפכ"ל רצה לשחזר את ההצלחה ולצאת בקול קורא שני ולנסות לגייס מחזור נוסף. הפעם, להוסיף תת התמחות בעולם הכלכלי ולהכניס את המגויסות החרדיות ללהב 443.
הגיוס הזה קשור לעבירות כלכליות במגזר החרדי, חיפשתם אנשים שמכירים את החברה מבפנים?
"לא, בפירוש לא", הוא מבהיר. "אין תיקים כאלה במגזר החרדי והדתי. אנחנו מתעסקים באלימות במגזר הערבי, בעבירות כלכליות ואנשים שגונבים ממדינת ישראל. לשמחתנו, אין תופעות של ארגוני פשיעה אצל הכיפות הסרוגות והחרדים. גם אם נתפס חרדי שהבריח יהלומים, זה לא יטופל כאן כי זה אירוע נקודתי קטן. אין ארגון פשיעה חרדי שמפיץ חשבונות פיקטיביות ומלבין הון".
אם כך, מה היתרון של נשים חרדיות ביחידה כזו?
"כשמדובר בתחנת אזורית, אני רוצה שאישה שחושבת שיש פגיעות בתוך המשפחה, תפגוש מישהי עם כיסוי ראש ותרגיש בנוח. כאן- הרבה למדו בסמינרים מקצוע רלוונטי, בגיל 27 הן כבר עם 6 שנות ניסיון, ומכירות את המטריה. לנשים האלה יש ניסיון של שנים בחברות או משרדי ממשלה, למה לא לרתום אותן?"
איך גורמים להן להגיע? שירות במשטרה רחוק מאוד ממה שהן עשו עד כה.
"מבחינת עניין- אין מה להשוות. נשים שבמשך חמש שנים עבדו בלהוציא משכורות, יתעסקו פתאום בתיק שפותח מהדורת חדשות. העניין רב ומגוון, וכל תיק הוא עולם ומלואו".
בניגוד לתחנות משטרה אזוריות, הכניסה ללהב 443 פשוטה יותר. היחידה יושבת במרכז הארץ, העובדים לבושים בלבוש אזרחי, אין משמרות ותגובות לאירועים פתאומיים או עבודה בסופי שבוע.
"כדי לגייס אותן המשטרה התחייבה לקורס חקירות מקוצר ושאינו בתנאי פנימייה, אימוני כושר בהקפדה על כללי הצניעות ופיקוח של הרבנים המשטרתיים, הפרדה בין גברים לנשים והתחשבות בשעות העבודה- אנחנו מבינים שיכולות להגיע נשים צעירות בנות 29 עם ארבעה ילדים".
המחזור הקודם של השוטרות החרדיות (צילום: דוברות המשטרה)
חלף חודש מאז פרסום המודעה, כמה פנו?
"פנו עשרות נשים, מתוכן התראיינו כבר 15 ו-7 התקבלו. המשותף לכולן הוא שבסוף הראיון הן אומרות שהן צריכות ללכת להתייעץ עם רב. מכל המגזרים- חסידות, ליטאיות וסרוגות, כולן חזרו ואמרו שהרב אישר להן את הגיוס".
מה עם הנשים הסרוגות, יש נוכחות שלהן במשטרה?
"כמעט אין כאלה. דתיים זה הרי מגנט והם באים אחד אחרי השני, ואין כל כך במשטרה. את היית עושה קורס חוקר של שבעה חודשים? לא. אבל אם זה היה קורס של שלושה חודשים והיית חוזרת כל יום הביתה, אז אולי. הקול קורא הנוכחי, הוא פתרון מצוין".
אז הדתיים הלאומיים לא מגיעים?
"אם משווים את הדתיים במשטרה לקצונה בצבא, הכמות פחותה מאוד. קל מאוד לשבת על ספסלי בית הכנסת ולקטר בארוחות שבת על חוסר המשילות וחוסר הסדר סמדינת ישראל, ואנחנו אומרים- חברה, בואו תרדו ותצטרפו.
אין שום סיבה שלא ייראו נשים דתיות בתוך המשטרה. כמו שהציבור הדתי לאומי יודע לעשות חיל בכל תחומי החיים- בכלכלה, בצבא, בחינוך, בפוליטיקה, אני לא רואה סיבה שלא יגיעו למשטרת ישראל"
"לנוער הנהדר שלנו ברור שהוא צריך לרוץ בג'בלאות ובגבול עזה, אבל לא ברור לו שכדי לטפל בבעיית המשילות בנגב ובטרור בגליל, מישהו צריך להגיע למשטרה.
בירושלים יש כ"כ הרבה כיפות סרוגות, עושים קצונה, מילואים ושירות ציבורי מתוך אידיאולוגיה וערכים. אבל למשטרה הם לא מגיעים, וחבל. בנות דתיות פחות מגיעות כי אורח החיים המשטרתי פחות מתאים, אבל התפקיד הזה- מתאים לנשים דתיות מכל גווני הקשת".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
