לאחר דיונים ממושכים, ביום שישי האחרון נחתם הסכם בין מפלגת עוצמה יהודית לליכוד, לפיו יו"ר המפלגה איתמר בן גביר יכהן בתפקיד השר לביטחון לאומי. מאחורי השם החדש, נכלל תפקיד השר לביטחון פנים, יחד עם סמכויות מורחבות אותן בן גביר דרש. במשרד לביטחון פנים מצפים לבן גביר אתגרים רבים בדרך, ביניהם: הפשיעה במגזר הערבי, האלימות כלפי נשים, משפחות הפשע, מאבק בפשיעה החקלאית, מאבק בתופעת הפרוטקשן והמצב הקשה בשב"ס. כל זאת בנוסף למחסור בשוטרים והקושי לגייס כוח אדם איכותי שיחזיק מעמד בארגון לאורך זמן.

האם השר הצפוי איתמר בן גביר, שמגיע ללא ניסיון לתפקיד שנחשב ל"קובר פוליטיקאים" וקשה מאוד לייצר בו שינוי, יצליח לעמוד בהבטחות הבחירות שלו? 

Olivier Fitoussi/Flash90

בהסכם בין עוצמה יהודית לליכוד סוכם כי בן גביר יקבל לידיו כ"שר לבטחון לאומי" את מג"ב איו"ש, המשטרה הירוקה והרשות לאכיפה במקרקעין יעברו לאחריותו. עוד סוכם כי: "לטובת חיזוק המשילות, הסדר הציבורי, הביטחון האישי, המלחמה בארגוני הפשע והפרוטקשן, יוקם משמר לאומי רחב היקף, ויורחב מערך התקינה של המילואים במג"ב לתפקוד מלא". עוצמה יהודית תקבל גם ראשות ועדת ביטחון הפנים שמחזקת משמעותית את היכולת שלה לקדם רפורמות במשרד. בנוסף לכך, "הרשות לנוער בסיכון" העוסקת רבות בנושאי נוער עבריין – תועבר לידי מספר 2 של בן גביר, יצחק וסרלאוף.

בן גביר אמר לאחר ההודעה המשותפת כי הוא שמח שהמשרדים יאפשרו לממש את הבטחות הבחירות שלהם, והזכיר את ההבטחה "להחזיר את הביטחון לרחובות". עם כל הסמכויות, התקציבים וכוח האדם שנוסף לבן גביר, יעמוד מולו האתגר גדול במיוחד שלקח על עצמו, אתגר שמורגש באופן פיזי אצל כל אחד בשכונה. אם לא יעמוד בו, לא יהיה לו על מי לנסות ולזרוק את האשמה כשרים קודמים ש"כשלו" בתפקיד המאתגר ללא הסמכויות המורחבות. כל זה קורה בתקופה ביטחונית מורכבת, בה יש מי שכבר אומרים כי אנו בתחילתה של אינתיפאדה שלישית.

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"בטווח של 3-5 שנים – שליש ממי שגוייס עוזב"

למעשה, מרבית הבעיות במשטרה נובעות מאותו המקור – מחסור חמור בכוח אדם וקושי עצום בגיוס שוטרים איכותיים וביכולת להשאיר אותם בארגון, כאשר אלפי תקנים אינם מאוישים, במיוחד תקני שטח.

עופר אשקורי, איש משטרה לשעבר שבשנים האחרונות מוביל מאבקים למען זכויות שוטרים, מסביר בשיחה עם "סרוגים" כי הבעיה הכי אקוטית של המשטרה כרגע היא כוח האדם: "יש מחסור ענק בכוח אדם, צריך להתחיל לטפל קודם כל במשאב האנושי, מתהליך סימון המועמדים". אשקורי גם מסביר כי כוח האדם שמגוייס לא תמיד איכותי ואומר: "חייבים להרים את הרף של הדרישות, לא הגיוני שמבקשים משוטר רק 12 שנות לימוד ואין צורך אפילו בבגרות". 

גם ענבר גיטי (המחנה הממלכתי) ומנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון מסכימה ואומרת: "הבעיה האקוטית במשטרה היא שאנשים לא רוצים להיות שוטרים – יש הרבה מאוד תקנים גם במקומות אסטרטגיים שצריך בהם הרבה משטרה ולא מצליחים לאייש את התפקידים האלו. גם כשכבר מצליחים לאייש, אז בטווח של 3-5 שנים שליש ממי שגוייס – עוזב. אז מקצרים את ההכשרה, אבל בו בזמן עוזבים הרבה מהשוטרים שהם הכשירו".

"יש משבר בערך השיטור ותפיסת התפקיד להיות משמעותי, להשקיע את המאמץ שנדרש, לסכן את החיים", אומרת ענבר ומסבירה כי "כל השירות הציבורי נמצא במשבר מתמשך, המשבר הזה נובע גם מדרדור המעמד של משרת הציבור וגם בגלל דרדור של אתוס השירות הציבורי בכלל. אנחנו רואים שבתפקידים של סיכון חיים יש ממש הימנעות של הציבור ללכת". 

במשטרה עצמה טוענים כי הם פועלים לאורך כל השנה לגיוס שוטרים ושוטרות לשורות החייל כאשר "הליך הגיוס מתקיים על פי נוהל סדור הכולל עמידה בקריטריונים, בדיקות התאמה, מיון ומסלול הכשרה מקצועי בהתאם לתחומי העיסוק השונים".

כמו כן, במשטרה אומרים לסרוגים כי בעניין התקציב לגיוס שוטרים חדשים, הציגו במשטרה תכניות לחיזוק הביטחון האישי והמשילות תחת כל עץ רענן "הן לדרג המדיני ולכלל כלי התקשורת". האסטרטגיה אותה הציג המפכ"ל כוללת תוספת של 5,000 שוטרים ותקצוב של חמישה מיליארד שקלים לחמש השנים הקרובות, "אלו יאפשרו לתת מענה מותאם לאתגרים איתם מתמודדת משטרת ישראל" מוסיפים במשטרה.

"לא הגיוני ששוטר מרוויח פחות ממאבטח בקניון"

הסיבה לעזיבה המסיבית של שוטרים מתחילים, כך לטענת אשקורי, נעוצה הן בתנאי השכר והעבודה והן בתרבות הארגונית של המשטרה. כיום, שוטר מתחיל מרוויח 7,000 ש"ח ועובד מסביב לשעון. "צריך לעלות שכר ל-12 אלף שקלים בתפקיד התחלתי. לא הגיוני ששוטר מרוויח רק 7 אלף שקל, פחות ממאבטח בקניון", אומר אשקורי.

בכיר במשטרה לשעבר מצביע על הפערים העצומים בין שכר ופנסיות הבכירים לבין השוטרים בשטח ואומר: "לא יכול להיות שמפקד מחוז, ניצב, מפכ"ל מרוויח 80 אלף אלף ושוטר סיור מתחיל מרוויח 7,000 שקל. איזה מין דוגמא אישית זו? להראות התחשבות בשוטרים למטה. אלו מסרים ערכיים שחייבים לתת לשוטרים למטה". 

אשקורי מצביע על הפער בין תהליך הגיוס בו מבטיחים למועמדים הרים וגבעות, לגבי תנאי העבודה בפועל. "מי שכבר מתגייס מגלה ששיקרו לו והתנאים הללו לא מתקיימים. הוא חווה 'כאפה' ואכזבה ולא מחזיק מעמד. הוא מגלה שעובד מסביב לשעון, בשכר נמוך, מפקדים מתעמתים ותחושה שהוא הופך להיות בורג קטן במערכת. למשל, אין גמישות לשוטרים לעבור בין תחנות אם הם עוברים דירה".  

איתמר בן גביר בהפגנה בשנת 2010 צילום: Nati Shohat/Flash90

לטעת אשקורי, צריך לגייס כמות כפולה מכמות השוטרים שחסרים, ודווקא להאריך את תהליך ההכשרה לשנה כדי להצליח לשמר אותם בתוך הארגון. אשקורי מסביר כי חלק מהבעיות נוצרו בשל קיצור תהליך ההכשרה אשר פגע משמעותית ביוקרת התפקיד וברמה המקצועית של השוטרים: "קיצרו את הקורס לשוטרים מחצי שנה לשבעה שבועות, זה נראה לך הגיוני? אין זמן להעביר קורסי הכשרה מעמיקים".

לטענת אשקורי היו בעבר קורסים כאלו, והסיבה שבוטלו היא כי פשוט קיצצו תקציבים. "חלק מהלמידה זה בזום, נראה לך הגיוני להעביר בזום הכשרה לשוטרים?", שואל אשקורי. הוא מוסיף גם כי ההשקעה במשאבי אנוש צריכה להימשך לאורך כל השירות: "צריך לשנות את כל ההתייחסות למשאבי אנוש, מההתחלה של הגיוס ועד לליווי בשנים הראשונות. מעטפת של רווחה ומשאבי אנוש, לדעת ללוות שוטר כשהוא בתחילת התפקיד וגם כשהוא מתפטר". 

"תרבות ארגונית של נפוטיזם"

הקושי לגייס שוטרים טמון בין היתר בתדמית המשטרה, אותה ציבורים רבים בישראל ביניהם חרדים, אקטיביסטים ומתיישבים – אבל גם סתם אנשים שקיבלו דו"ח תנועה – למדו לפחד ממנה ולשנוא. אשקורי מסביר שזה לא חייב להיות ככה, והרבה מזה תלוי באופן בו השוטרים מתנהלים מול אזרחים: "בסופו של דבר באת להיות שוטר תנועה ולתת דוחות, אבל שוטר תנועה זה גם סיוע לאזרחים והפגנת נוכחות ותחושת בטחון, צריך לשנות את כל הפנייה לאזרחים". 

אשקורי גם מדבר על תרבות ארגונית בעייתית של נפוטיזם ומינוי מקורבים: "צריך לשנות את הד.נ.א הארגוני, מינויים של חברים, שמור לי ואשמור לך, לטפל בנפוטיזם, במועדון הניצבים לשעבר ובמעורבות שלהם".

הבכיר לשעבר במשטרה מזכיר נושא נוסף שצריך לטענתו לטפל בו, והוא שכיום קצינים מקודמים לתפקידים לתקופה קצרה, מה שלטענתו יוצר מצב בו "אנשים בתוך הארגון כל הזמן חושבים על ועדת הקידום הבאה ובהפעלת פרוטקציות במקום להתעסק בתפקיד עצמו". הוא מוסיף: "מפקדים שזזים אחרי שנה מתפקיד לתפקיד אין להם מחוייבות והם לא מתמסרים לתפקיד לכן צריך שמפקדים יישארו בתפקיד לפחות ארבע-חמש שנים". 

בן גביר בהפגנה נגד במשטרה בדרישה לצדק לאהוביה סנדק. צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90
הפגנה נגד במשטרה בדרישה לצדק לאהוביה סנדק. צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

"יש סיבה טובה לחשוב שערבים לא יתגייסו למשטרה שמי שמנהל אותה זה בן גביר"

אל מול המשבר בכוח האדם, ענבר גיטי מסבירה כי אחד המקורות הכי משמעותיים לגיוס של שוטרים – זו החברה הערבית. "קודם כל כי מבחינת החלק היחסי שלהם באוכלוסייה, הם עדיין לא מהווים את אותו אחוז יחסי במשטרה", ובנוסף: "יש הרבה אנשים בחברה הערבית שזה אטרקטיבי להם בניגוד לחברה היהודית – שילוב של עבודה יציבה ומעמד". 

לכן, היא אומרת כי בכדי לפתור את בעיית כוח האדם, צריך ליצור מצב שבו זה רלוונטי להיות שוטר בחברה הערבית. היא מוסיפה כי לבן גביר צפויה להיות בעיה להוביל מהלך כזה, כי "יש סיבה טובה לחשוב שערבים לא יתגייסו למשטרה שמי שמנהל אותה זה בן גביר. יכול להיות לו אתגר לגייס שוטרים ערבים, ובמובן הזה זה משבר ענק".

מנגד, השבוע פרסם העיתונאי מוחמד מג'אדלה כי מפלגת רע"מ מתכוונת לגייס ראשי רשויות מהחברה הערבית שיובילו קריאה להידברות עם איתמר בן גביר בנושא הפשיעה בחברה הערבית. 

אבל הבעיות של בן גביר, שמגיע עם רקע של פעיל פוליטי שבעבר היה דווקא מצדו השני של המתרס, לא נגמרות בגיוס שוטרים ערבים. נושא נוסף שאתו ייאלץ להתמודד הוא עבודה טובה מול המפכ"ל קובי שבתאי שלאחרונה הצטלם מחובק עם השר המיועד, זאת לאחר שבעבר, במהלך מבצע "שומר החומות", הטיל שבתאי את האחריות להתפרצות העימותים האלימים על איתמר בן גביר ואמר בדיונים סגורים לשרי ממשלה: "מי שאחראי לאינתיפאדה הזו זה איתמר בן גביר". 

המפכ״ל קובי שבתאי ואיתר בן גביר /צילום: אבשלום ששוני פלאש 90
בן גביר בלשכתו ב״שמעון הצדיק״ / צילום: פלאש 90

מה יקרה כשבן גביר יעלה להר הבית?

נושא נוסף שצפוי להיות נפיץ הוא העלייה להר הבית. איתמר בן גביר כידוע תומך בעלייה להר הבית ונוהג לעלות אליו בקביעות, אך מאז תוצאות הבחירות לא עלה להתפלל בהר. "הר הבית הוא הנפץ הכי גדול שיכול להצית את האזור. זה האתגר המרכזי שניצב בפני השר", מסביר גורם במשרד לבטחון פנים בשיחה עם סרוגים, ומפרט כי בפני בן גביר שלושה מועדים רגישים ונפיצים במתחם: "במהלך אפריל יש את הרמאדן וזה חופף את פסח ואת הפסחא". 

״יש הבדל בין איתמר בן גביר כח״כ שעולה להר הבית לבין איתמר כשר לבטחון פנים עם כל האבטחה שעולה להר הבית. בן גביר מבחינת הפלסטינים והעולם זה סדין אדם , דגל שחור, זה מבחינתם פירומן שבא לעשות באלגן״, מסביר גורם במשרד לבטחון פנים. הוא מוסיף: ״היינו בתסריט הזה כשאריאל שרון עלה להר הבית כיו״ר אופוזיציה ואז התחילה האינתיפאדה השנייה. גם עלייה של בן גביר להר הבית יכולה לעשות תבערה שלמה, שתדביק את איו״ש, תדביק את עזה ותדביק את ערביי ישראל״. 

אבל האתגר במקרה הזה בעיניו, הוא דווקא לנתניהו, מסביר אותו גורם: "זה מבחן קודם כל לנתניהו, אני לא בטוח שלאורך זמן כל הקדנציה הוא יוכל להחזיק אותו לא לעלות להר הבית. בסוף רה"מ לא יכול להתעסק כל היום בשר לביטחון פנים ומה הוא עושה". למעשה, במשא ומתן הקודם בין נתניהו לבן גביר, אפילו הבקשה של הגדלת המכסות להר הבית של מפלגת עוצמה יהודית מנתניהו – לא נענתה בחיוב. 

איתמר בן גביר בכותל / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מבחן המציאות מול הבטחות הקמפיין

לבן גביר צפויים אתגרים רבים בהם הבטיח לטפל במהלך קמפיין הבחירות שלו, ביניהם תחושת הביטחון בנגב, שינוי הוראות הפתיחה באש ומאבק בפרוטקשן ובפשיעה החקלאית, עליהם הוא גם ייבחן. אתגרים שללא תוספת של כוח אדם משמעותי יהיה מאוד קשה לטפל בהם.

הפשיעה במגזר הערבי היא אתגר משמעותי שניצב בפני בן גביר. על פי נתונים של ארגון "השומר החדש", 49% מהערבים מרגישים פחות בטוחים באזור מגוריהם ופחות בטוחים מפני פריצות ופגיעה ברכוש בבית (58%) בהשוואה ליהודים (%9% ,30% בהתאמה). 

כמי שקיבל קולות רבים במרחב הכפרי, יהיה על בן גביר להתמודד עם בעיית הפשיעה החקלאית. על פי נתוני "השומר החדש", משק חקלאי סבל בממוצע מ-6.6 אירועי פשיעה, כאשר קיימת שונות גדולה במספרי אירועי הפשיעה הממוצעים למשקים בענפי החקלאות השונים, ו-95% מהחקלאים מעידים כי הם מרגישים שהם לבד בחזית המאבק כנגד הפשיעה החקלאית. בנוסף, לא פחות מ90% מהחקלאים רואים בפשיעה החקלאית איום מרכזי על החקלאות והחקלאים בישראל. 

Yossi Zeliger/Flash90

יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון השומר החדש אמר לסרוגים: "אנחנו מכירים את משרדי הממשלה, עברנו כבר עשרות שרים וחברי כנסת ושמענו כבר הרבה מאוד סיסמאות ודיבורים וסיפורים. אני מזהה כאן מצד אחד נחישות מאוד מאוד גבוהה אבל יש התפזרות על כל כך הרבה נושאים. מצד שני יש כאן מהלך ארוך טווח. אם הוא לא יהיה מסוגל למקד 2-3 מהלכים אמיתיים ועמוקים לאורך שנים – הבירוקרטיה והחשבים הולכים לעשות לו בית ספר של החיים. אם הוא ינסה לעשות גם וגם וגם אז הוא לא יצליח לשנות. תהליכי שינוי במשטרת ישראל זה 5-10 שנים קדימה, זה תהליכים מאוד מאוד איטיים". 

אתגר נוסף שיעמוד בפני בן גביר הוא הוראות הפתיחה באש, אותן הבטיח לשנות. רבים במשטרה טוענים כי הבעיה היא לא בהוראות הפתיחה באש, אלא בחקירות מח"ש שאחרי הירי. בכיר לשעבר במשטרה מסביר: "באירועי שומר חומות הציפו את זה שהמשטרה והמפקדים חששו לקחת החלטות מול ההתפרעויות, שוטרים וקצינים חששו שאחר כך יחקרו במח"ש ואף אחד לא יגן עליהם. יש עדיין 15 שוטרים וקצינים שבתהליכים משפטיים כתוצאה מאירועי שומר חומות".  

עופר אשקורי מסכים איתו ואומר: "משהו בביטחון של החיילים והשוטרים נפגע בצורה עמוקה. שוטרים מפחדים מהחקירה של היום שאחרי. בתרבות הארגונית שמושרשת, שמשפיעה על הד.נ.א שלך כשוטר, אתה חושב 20 אלף פעם לפני שאתה יורה". הבכיר במשטרה לשעבר מוסיף: "מח"ש לא אמור לטפל במשמעת אלא בניקיון כפיים, שוטרים שקיבלו שוחד, שסרחו וכו'. התפקיד של המפקדים הוא לטפל בנושאי הוראות פתיחה באש. ההפרדה הזאת תיתן לשוטרים קודם כל להרגיש שיש מישהו ששומע אותם, לתת גיבוי ראשוני לשוטרים". 

"בשב"ס התחילו רק עכשיו תהליך של דיגיטציה"

נוסף לכל אלו, לבן גביר שהבטיח להחמיר עונשים על עבירות מסויימות, מצפה אתגר נוסף: מחסור חמור של מקומות בבתי הכלא וארגון שנותר תקוע שנים מאחור.

גורם במשרד לבטחון פנים מסביר: "אם מחמירים עונשים – לא יהיו מקומות בבתי הכלא ויצטרכו לחשוב על חלופות כליאה כמו מעצר בית. היום יש אסירים שתקועים בתחנות משטרה כי אין מקום והשוטרים בתחנה צריכים להתעסק איתם במקום בעבודת המשטרה". 

"כל בעיות כוח האדם, תנאי העבודה והתדמית של המשטרה נכונים פי 1,000 לגבי שב"ס", מסביר אשקורי. גורם במשרד לביטחון פנים מספר כי "בשב"ס התחילו רק עכשיו תהליך של דיגיטציה, עד עכשיו עבדו עם דפים, ועכשיו עוברים למחשבים. יש משבר כליאה מאוד רציני שעכשיו מתחיל להיפתר, יש החלטה של הממשלה על הרחבת, בנייה ושיפוץ של בתי כלא. עם זאת, אם בן גביר אכן יממש את התכניות שנכתבות בימים אלו במפלגת עוצמה יהודית בכל הנוגע להחמרת עונשים בשורת תחומים, משבר הכליאה בשב"ס צפוי להחמיר משמעותית". 

כלא קציעות. Nati Shohat / FLASH 90

אתגר נוסף שצפוי לו הוא המאבק באלימות כלפי נשים, בעיה שחוצה מעמדות, קהילות ומגזרים. על פי נתונים של שדולת הנשים בישראל, יותר מ-200,000 נשים בישראל נפגעות מאלימות מדי שנה, רק רבע מהן מדווחות לרשויות. בממוצע, בכל שנה נרצחות 20 נשים על רקע מגדרי, יותר ממחצית מהן מכירות את הרוצח שלהן.

על פי דו"ח מרכז המחקר של הכנסת, 93% מהנשים היהודיות שנרצחו משנת 2020 – נרצחו בידי בן זוגן או בידי קרוב משפחה אחר. מהדו"ח עולה גם כי בעבירות מין שדווחו למשטרה בשנת 2021, חלקן של הנשים בין הקורבנות היה גדול במיוחד: (82%) מהן 90% היו יהודיות. בשנת 2020 נרצחו בישראל 29 נשים, בשנת 2021 נרצחו 27 ובשנת 2022 (עד 8 בנובמבר) נרצחו 21 נשים. 

מפכ״ל המשטרה קובי שבתאי בירושלים /צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עם הפרסום על הסמכויות המורכבות אותן עומד לקבל בן גביר, יחד עם המשרד שהתחזק בעוד כוח אדם, עולה השאלה האם זה מה שיעזור לבן גביר להתמודד עם האתגרים הרבים שעומדים בפניו.

כמה שעות לאחר הפרסום על תפקידו של בן גביר וההסכם שנחתם, שלחו בפורום השוטרים, הסוהרים והגמלאים בו פעיל אשקורי הודעה ברורה לבן גביר הנוגעת לגיוס שוטרים וסוהרים. בהודעה נאמר כי בן גביר לא יצליח לגייס שוטרים / סוהרים, גם אם יגדיל את תקציב הבט"פ ב-10 מיליארד ש"ח – כל עוד לא יטפל בשורת נושאים שלטענתם זקוקים לטיפול על מנת שיהיה אפשר לגייס שוטרים. בין הנושאים שהזכירו: יחס מפקדים והתעמרויות, הטרדות מיניות של פקודות, נפוטיזם בארגון, מינוי מקורבים, מינוי מפקדים על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים, שיפור רווחת השוטר ותנאי שירותו, העלאת שכר המשרתים והגדרת יחסי העבודה בארגון כיחסי עובד מעביד.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בן גביר בהפגנה למען זכויות שוטרים ב - 15.8.22 // צילום: ללא קרדיט

בסוף ציינו בהודעה בהדגשה: "הכי חשוב מכל מה שכתוב כאן – הקמת ועד יציג לשוטרים ולסוהרים, כמו שאנשיך הבטיחו לנו 'בחדרי חדרים' במסע הבחירות שלך". חלק מההבטחות לא היו רק בחדרי חדרים. בן גביר הגיע להפגנה של הארגון בכיכר הבימה באמצע חודש אוגוסט, אז הבטיח להם: "אם אני אגיע לעמדת השפעה – שני דברים שאני רוצה: דבר ראשון להילחם על המשכורות של השוטרים ודבר שני חוק חסינות לשוטרים".

נוסח ההודעה של הארגון, שלא שוכח את ההבטחות של בן גביר, מלמד משהו על עומק הבעיות במשטרה והמורכבות שמצריכה טיפול שורש בהן, שלא בהכרח קשור רק בתוספת תקציבית. גם הם, השוטרים, מודעים לכך שלפני בן גביר משימה קשה ואולי גם בלתי אפשרית, אבל לפי שעה, הוא התקווה היחידה שלהם, והיחיד שטרח להגיע להפגנות ולשמוע את המצוקות שלהם.

למעשה, בעסקה שסגר בן גביר עם נתניהו, הוא השווה והעלה את ההימור שלקח, כאשר בבחירות הבאות ייבחן על העשייה שלו בנושאי בטחון הפנים.

פעילות עומק משמעותית ש"תחזיר את הביטחון לרחובות" תורגש באופן פיזי אצל כל אזרח בישראל, והצלחה שלו תעניק לו לגיטימציה מהעולם ואף הרחבה של הבייס בדרך הנכונה להגשים את חלומו הכבר לא כל כך סמוי להיות מתישהו בעתיד ראש ממשלה.

לעומת זאת, חוסר יכולת להתמודד עם כאוס או אפילו שימור המצב הקיים – ייחשב לבן גביר ככישלון שעלול לחשוף אותו כ"כוכב תקשורת" ותו לא, ולהחזיר הרבה מהמנדטים שלו חזרה לנתניהו ולמפלגות מהן נפלטו בבחירות הבאות.