בית משפט השלום בתל אביב זיכה את יוסף בן דהן מכתב אישום בו נטען כי בן דהן הסית לטרור במהלך אירועי פרעות תשפ"א בהודעות אותן שלח במסגרת קבוצת ווטסאפ סגורה בת כ-40 חברים.

על פי כתב האישום, היה שיח אלים במהלך פרעות תשפ"א בקבוצת ווטסאפ בה היה חבר בן דהן. נושא השיח היחיד שדובר בה היה הפרעות שערבים ביצעו ביהודים במהלך מבצע שומר החומות.

על פי המתואר בהכרעת הדין, כתב האישום טען כי "הנאשם ואחרים דנו בהתארגנות ממשית ובקריאה להתכנסות לצורך פגיעה באנשים ממוצא ערבי. על רקע אירועי מבצע שומר החומות, פרסם הנאשם קריאות ישירות, שמטרתן להסית לביצוע מעשה טרור ולתיאום פעולות כוחניות ואלימות נגד אנשים ממוצא ערבי".

במהלך המשפט הוצגו הודעות ווטסאפ רבות, בהן בין היתר כתב בן דהן: "כמו שהם עושים שם ליהודים בירושלים צריך לעשות לכל הפועלים משכם פה באזור". בתשובה לכתב האישום בן דהן הודה במיוחס לו, אך טען כי אין בדברים בכדי לגבש עבירת הסתה לטרור.

השופטת שלומית בן יצחק כתבה על בן דהן כי "התרעמותו, על כך שדבריו, גם אם משתלחים, שפורסמו בקבוצה קטנה בעלת אופי חברי, הובילו לתיוגו כ-"מחבל", המבצע עבירות טרור, נחזתה כאותנטית".

עוד כתבה השופטת: "מצאתי כי לא ניתן לשלול עיקרי גרסתו, ולפיהם, הודעותיו פורסמו ללא כוונה להוציאן מהכוח לפועל, נבעו מרצונו לפרוק את שעל ליבו בנוגע לאירועי התקופה, מבלי שהתכוון "למשוך", כלשונו, מי מחברי הקבוצה לממש תוכנן, ומבלי שצפה "פוטנציאל" לאלימות כתוצאה מהן".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

קריאות 'חייבר חייבר' של ערביי לוד. ארכיון (ללא קרדיט)

בהמשך, השופטת מתחה ביקורת על הפרקליטות: "בניגוד לנחזה מאופן ניסוח כתב האישום, השיח המוזכר בו אינו רציף, ואינו משקף בהכרח אמירה, מענה לה ותגובה של הנוטלים בו חלק".

"ועוד: אחת מהודעות הנאשם, שיוחסה לו כמעשה-עבירה, הוזכרה בכתב האישום בהקשר מוטעה, כחלק מרצף הודעות נוסף, על אף שהיא נפרדת ממנו ומתייחסת לאמירה אחרת; בכך נוצרה תמונה מוטעה ומטעה".

השופטת שלומית בן יצחק זיכתה את בן דהן מחמת הספק וכתבה: "ייתכן, כי אמרות הנאשם, על פי תוכנן והקשרן, עולות ומתפרשות כדי קריאה למעשה טרור. זו מסקנה אפשרית, שאינה משוללת יסוד".

"אלא שמכלול הנתונים, החל מבחינת מעשה הטרור אליו נטען כי הן מתייחסות, על כל רכיביו הנדרשים: מניע, מטרה ואפיון, המשך ביסוד הקריאה למעשה כאמור, וכלה בשאלת סבירות התממשות מעשה הטרור כתוצאה מפרסומן, מצביע כי זו אינה המסקנה היחידה שניתן לגזור מהם".