כבר שלושים שנים שהשמרנות המשפטית בישראל אינה חזקה. משפטן שהיה משמיע דעות נגד האקטיביזם השיפוטי וקורא להגבלת כוחו של בית המשפט, ללא סייגים, יכול היה להיחשב למי שמשמיע דעות הזויות ומסוכנות והקריירה המשפטית שלו יכולה להיפגע. הדוגמה הטובה ביותר היא פרופ' רות גביזון שמינוייה לבית המשפט העליון נבלם בשל דעותיה השמרניות מבחינה משפטית.

משפטנים שונים באקדמיה שמביעים דעות משפטיות שמרניות סבורים כי בסופו של דבר הם ישלמו על כך. לדעתם, אלמלא דעותיהם הם היו יכולים להתקדם.

הקריירה המשפטית של גביזון נפגעה בשל דעותיה המשפטיות איי שם בתחילת שנות האלפיים. מאז המודעות הישראלית לשמרנות משפטית עלתה, אך גם כעת משפטנים בכירים יכולים להיפגע בשל דעותיהם. הסיפור המובהק מהעת האחרונה הוא הסיפור שפרסמתי לפני כשנה.

ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, ד"ר אביעד בקשי, ניסה להתמנות לכס שיפוט. בקשי הבין שלבית המשפט העליון הוא לא יוכל להיכנס, אז הגיש מועמדות לשיפוט בבית משפט המחוזי בתל אביב. בקשי הוא לכל הדעות משפטן מבריק, אבל יש לו בעיה קטנה. הוא איש ימין, ושמרן משפטית.

כשבקשי התייצב בפני הוועדה לבחירת שופטים, ההתמקדות של ועדת המשנה הייתה בדעותיו המשפטיות – ובעיקר בעוון הגדול של מעורבותו בחקיקת חוק יסוד הלאום.

שופט העליון עוזי פוגלמן הציע להעביר את מועמדותו של המשפטן הבכיר אל אחד מבתי משפט השלום הזוטרים, ובכך סוכלה מועמדות של משפטן שמרן בכיר לתפקיד בכיר במערכת השפיטה רק בשל דעותיו.

כך נולד הפורום הישראלי למשפט וחירות

אחד מהמשפטנים הבלתי נלאים שעובדים בישראל למען שמרנות משפטית הוא שמחה רוטמן. את דרכו רוטמן התחיל כמתמחה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ולאחר עבודה קצרה במשרד פתח פירמת עורכי דין עצמאית והקים את התנועה למשילות ודמוקרטיה. היום, המשפטן השמרן שנאבק באקטיביזם השיפוטי של בג"ץ, מכהן כחבר כנסת וכחבר הוועדה לבחירת שופטים.

עו"ד שמחה רוטמן, חבר הוועדה לבחירת שופטים (יונתן זינדל, פלאש 90)

בשנת 2016 רוטמן הלך לכנס של האגודה הפדרליסטית (The Federalist Society for Law and Public Policy Studies) בוושינגטון. רוטמן הבין כי הדרך לשינוי פניה של מערכת המשפט עוברת בשני צמתים. הראשון הוא מינוי שופטים, ובאותה תקופה רוטמן ייעץ לשרת המשפטים דאז איילת שקד לגבי מינוי שופטים. הצומת השני הוא שינוי התודעה של הסטודנטים הלומדים משפטים וכמעט שלא נחשפים לדעות משפטיות שמרניות. רוטמן בדק בכנס היתכנות של הקמת תנועה אחות בישראל, ובסוף שנת 2019 קרן תקווה הרימה את הכפפה והקימה את הפורום הישראלי למשפט וחירות.

בסוף שנת 2019 יצאה המשלחת הרשמית הראשונה של הפורום הישראלי אל הכנס של האגודה הפדרליסטית. המשלחת מנתה את היועץ של שקד, גיל ברינגר, שמחה רוטמן, ואיש האקדמיה המומחה למשפט חוקתי, ד"ר שוקי שגב. בכך, באופן רשמי, הושק הפורום הישראלי למשפט וחירות.

תוך שלוש שנים: מאות סטודנטים ואלפי חברים

מימיו הראשונים של הפורום, מובילים אותו עו"ד יונתן גרין בתפקיד המנכ"ל ואלענה מייזל בתפקיד יושבת הראש. כיום, תחת הניהול של יונתן ואלענה בשנות הקורונה הקשות, הפורום הישראלי למשפט וחירות הוא הארגון המשפטי השמרן בעל דריסת הרגל הרחבה ביותר בדור הבא של המשפטנים, הסטודנטים למשפטים.

למרות הקורונה, הפורום מונה מאות סטודנטים הפעילים בתאי הסטודנטים השונים בפקולטות המשפטים בארץ. בפורום חברים אלפי משפטנים ואזרחים ישראליים שאינם סטודנטים.

השופט אלכס שטיין. ישתתף בכנס של הפורום הישראלי למשפט וחירות (הדס פרוש, פלאש 90)

הפורום הלך והתעצם בשלוש השנים בהם הוא קיים, וצבר עוצמה רבה. בפתיחת כל שנת לימוד אוניברסיטאית הפורום מעביר מבוא למשפט חוקתי לסטודנטים שעומדים להתחיל שנה א', בכדי לחשוף סטודנטים למגוון רחב של גישות ודעות משפטיות ולהכיר להם את פעילות הפורום ותאי הסטודנטים.

בחוגים מסוימים, בארץ ובחו"ל, עמדת הפורום נלקחת ברצינות רבה. כבר ביום שלישי הקרוב, הפורום מארגן כנס בהשתתפות של שופט העליון השמרן, פרופ' אלכס שטיין.

בין חברי משלחת הפורום: חבר בוועדה לבחירת שופטים ושר משפטים לשעבר

לאגודה הפדרליסטית יש קשרים עם שישה מתוך תשעת שופטי העליון של ארצות הברית. בכנס השנתי של האגודה הפדרלית שמתקיים בימים אלה, השופטת הטרייה איימי קוני בארט הייתה אמורה לנאום. גם אל הכנס הזה יצאה משלחת של הפורום הישראלי למשפט וחירות.

מבכירי החברים במשלחת הפורום הישראלי למשפט וחירות, שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה (אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

הפעם בין חברי המשלחת נוכחים חברי הכנסת שמחה רוטמן ואמיר אוחנה, מה שמראה על התעצמות הפורום – הפעם כבר לא מדובר במשפטנים מישראל, אלא בחבר מכהן בוועדה לבחירת שופטים ושר משפטים לשעבר. לא זו אף זו, השניים בחרו לטוס לוושינגטון אל הכנס השמרני למרות שבימים אלה המשא ומתן הקואליציוני משתולל.

מבחינת הפורום, רוטמן ואוחנה מגיעים אל הכנס כמשפטנים ישראליים בכירים, לא כפוליטיקאים של מפלגה כזאת או אחרת. כל אחד מהשניים מכהן כחבר במפלגה שונה, אך השניים מחזיקים באותן דעות לגבי הדרך בה עולם המשפט צריך לפעול.

הקרב על זהות מערכת המשפט: השמרנים כובשים הישגים משמעותיים

מטרתו העיקרית של הפורום הישראלי למשפט וחירות היא לבנות קהילה ולחבר בין משפטנים המחזיקים בדעות משפטיות שמרניות. הקשר הזה, במשך שנים ארוכות, כלל לא היה קיים בצד הזה של המפה המשפטית.

בשורה תחתונה, מטרת הפורום הינה לתת במה לתפיסות עולם שמרניות וללמוד מהאגודה הפדרליסטית איך להעשיר את הדיון המשפטי בישראל ולהכניס לשיח המשפטי עוד דעות לגיטימיות. בכנס שמתקיים כעת איי שם בוושינגטון, הפורום הישראלי למשפט וחירות סוגר שלוש שנות פעילות – בהן שנתיים קורונה.

עם מאות סטודנטים, אלפי חברי פורום, חבר ועדה לבחירת שופטים ושר משפטים לשעבר, הפורום הישראלי למשפט וחירות מתכונן הלאה אל המשך הפעילות למען שמרנות משפטית ישראלית. מההישגים עד היום, נראה שהפורום כובש הישגים משמעותיים בקרב על זהותה של מערכת המשפט בישראל.