היום בהיסטוריה: החיסול הראשון של האצ"ל

ביום השבת י"א באלול תרצ"ט (26.8.1939) ישב חיים קורפו, לימים שר התחבורה, ליד צריף סתתים בפינת הרחובות שמואל הנגיד ונרקיס בירושלים, והמתין לקצין הבריטי ראלף קרנס. כשעבר קרנס סמוך למקום בו הטמינה חולייה של האצ"ל את המוקש הפעיל חיים את המוקש ופיצוץ אדיר החריד את השכונה השלווה. מן הפיצוץ נהרגו שני קציני הבולשת הבריטית, ראלף קרנס ורונאלד בארקר.

מדוע ראו חיילי האצ"ל צורך לחסל את הקצין הבריטי הבכיר קרנס?

כשנחקרו עצורי המחתרות ולא שיתפו פעולה עם החוקרים היו החוקרים מענים את לוחמי המחתרות בעינויים אכזריים ונוראיים ובהם מכות על אברי המין והטבעה במים, כשכל זה מלווה בקללות אנטישמיות. בכל המקרים ניצח על מלאכת העינויים קצין הבולשת הבריטי קרנס, אשר לא פסק ממלאכתו גם כאשר הוזהר על-ידי הארגון.

לאחר אחד העינויים הקשים ביותר של בנימין זרעוני מפקד האצ"ל בירושלים החליטה מפקדת האצ"ל לממש את איומה לחסל את קרנס. ובכך לעצור את שיטות העינויים. זרעוני נעצר ונחקר במשך שישה ימים על-ידי קציני הבולשת בפיקודו של קרנס. מאחר שלא רצה לשתף פעולה, הוא עבר סדרת עינויים איומה אך לא נשבר. כשהתייאשו הבריטים העבירו אותו לתא במרכז הבולשת, סמוך לחדר-השמירה, ממנו הצליח לברוח ולהגיע למפקדת האצ"ל בתל אביב שם דיווח על העינויים שעבר.

מוקש בגן רחביה

באחת מישיבות המפקדה הוחלט כאמור על החיסול. לאחר מעקב ממושך התברר שהוא מתגורר בדירה בבניין ב"גן רחביה". בליל שבת הוכנס המוקש לגומה נסתרת באדמה. סמוך לצריף הסתתים אשר הכינו אבנים לבניינים ההולכים ונבנים.

חיים קורפו הגיע למחרת לבוש בבגדי שוטר וחיבר את חוט החשמל שיצא מן המוקש לסוללה. זוג "תמים", מתי ותקווה, עמד בקצה הרחוב ואמור היה לסמן לחיים כשקרנס מגיע. בעוד חיים עושה עצמו שקוע בקריאת העיתון, חלף לפתע לידו הזוג התמים ומתי הוריד את הכובע – הסימן המוסכם ביניהם לבואו של קרנס.

חיים התבונן בקור רוח בנעשה וכאשר קרנס ושומר ראשו עברו בשביל ליד המקום שבו הוטמן המוקש, לחץ בחוזקה על הלחצן, והקצינים נהרגו.

הייתה זו הפעם הראשונה שקצינים בריטים חוסלו ע"י המחתרות בארץ. אך לא הייתה זו הפעם האחרונה בה חיסלו קצינים שעינו את עצורי המחתרות.