החברותא של נעם רז סופד לו: האיש עם החיוך התמידי
החברותא של נעם רז הי"ד בישיבת מרכז הרב סופד לו: הוא היה התגלמות פשוטה ומדויקת של כל מה ששיננו ב"מסילת ישרים" או ב"מוסר אביך" - עניו, צנוע, ראשון להתנדב תמיד, אוהב כל אדם, שנון, טוב לב, מענטש
נעם שלנו איננו.
האדם הכי צנוע שהכרתי מעודי. האיש עם החיוך התמידי, המבוייש, העניו. נעם איננו. נער בן 18 מרחובות נפגש עם בן גילו מקרית מוצקין. מכל המקומות בעולם זה יקרה בישיבת 'מרכז הרב'. בשכבה של 100 איש היינו הכי אאוטסיידרים שיכולים להיות. ג'ינסים, טריקו, כיפה קטנה, סנדלים בלי גרביים. ככה התחברנו.
נשארנו כאלו גם שנתיים לאחר מכן, כשנעם התגייס. אלו היו שנתיים של מאות שעות של חברותא. במפלס העליון של הישיבה כמובן, בעזרת הנשים, רחוק ככל שאפשר מעיניי הר"מים והבחורים הבוגרים. קצת פחות היינו בקטע המרכזיניקי של "הוד יפעת יסוד האומה בהדרת תפארתה" וכו' , והעדפנו ללמוד בשקט, אבל גם לקשקש בין לבין. על הכל.
בלילה היינו יוצאים לאנג'ל, כמעט תמיד. נעם היה חובב רוגעלכים מושבע. בדרך לשם הוא תמיד דיבר על הצבא, על החברים שהלכו לסיירת או לטייס, ועל התכניות שלו להגיע לימ"מ.
התגלמות של מוסר אביך: עניו, צנוע, ראשון להתנדב תמיד
אני, שצה"לית שוטפת אף פעם לא עשתה לי את זה ולא ספרתי את הדקות לגיוס, נאלצתי בעיקר להקשיב, ולשכנע כמה הוא מתאים בול לימ"מ ואין מצב שלא ייקחו אותו. אם כי בשלב הזה של חיי לא היה לי מושג של ממש מה זה ימ"מ….
הוא היה תמיד האחרון לפתוח את הפה בכל פורום, אבל הפאנץ' השנון היה בסוף שלו, בטאבו. בבית החרושת שבו אתה נמדד בפיצוחי קושיית "קצות" ו"נתיבות" ובפסקאות של "אורות" הוא לא היה נחשב עובד מצטיין, אבל כולם אהבו אותו, אפילו העריצו. כי הוא היה התגלמות פשוטה ומדויקת של כל מה ששיננו ב"מסילת ישרים" או ב"מוסר אביך" – עניו, צנוע, ראשון להתנדב תמיד, אוהב כל אדם, שנון, טוב לב, מענטש .
ואז הוא התגייס (לקח קצת זמן, אבל בסוף הוא הגיע לימ"מ כמובן), ואני התגייסתי. ודרכינו הלכו ונפרדו. בהתחלה דיברנו בטלפון, והוא שתמיד היה שושואיסט כמעט ולא יכול היה לספר מה קורה ואיך הולך.
ועברו השנים, נפגשנו בקושי. אבל כל פעם שזה קרה הרגשנו שלא עבר יום אחד מאז ישבנו מול הסטנדר בעזרת הנשים ב'מרכז' והעברנו דחקות. מאז הפעם האחרונה עבר כמעט עשור.
ופוש בסלולר מספר על נעם רז שנהרג, ואני לא מקשר בכלל, כי לחבר שלי בישיבה קראו נעם רוזנברג. ונתקל בפוסט של בנט וקולט את התמונה שלו מולי. שוב עם החיוך הזה של ילד יומולדת מבויש. ובפנים אני צועק – הי רוה"מ, טעות בתמונה. זה נעם שלנו, מה הוא קשור בכלל ללוחם בן 47 עם אישה ושישה ילדים מהפוסט שלך?
וממתי בכלל אבא לשישה בגיל כזה הוא לוחם בקו ראשון ביחידת עלית?
אבל הכל מתחבר פתאום. זה הכי נעם שיש.
ואיך, איך השמש תזרח מחר? ואיך ממשיכים מכאן?
ולמה לעזאזל לא הרמתי טלפון כבר שנים, ואיך נתתי לאדם הכי מקסים שפגשתי בחיי להיעלם לי פתאום?
גיבור ישראל, נעם רז. ז"ל
==
איתן עומר הוא גאוגרף ומורה דרך. מנהל ענף התיירות באשכול רשויות בית הכרם.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו