אחרי ההכרזה של ראש הממשלה בנט כי סיעת ימינה מבקשת להכריז על עמיחי שיקלי בתור חבר כנסת פורש, זה המקום להסביר מה המשמעות של ההחלטה וההשלכות הפוליטיות.

ההחלטה מתקבלת על ידי ועדת הכנסת שצריכה לזמן עליה את חבר הכנסת המדובר ולקיים "שימוע", שבו סיעתו מנמקת מדוע היא מבקשת לראות אותו בתור פורשת, שומעת את טענות חבר הכנסת, ואז מתקיימת הצבעה בוועדה.

ימינה מתכננת להגיש רשימה ארוכה של כל המקרים בהם שיקלי הצביע בניגוד לדעת הסיעה והקואליציה ולהוכיח בעזרת ציטוטים מתוך התבטאויות שלו שהוא פועל אקטיבית להפיל את הממשלה.

מה ההשלכות של הכרזה כזו?

ח"כ יחידי שפורש או הסיעה מכריזה עליו ככזה, לא יכול לכהן כחבר ממשלה (שר או סגן שר) בכנסת הנוכחית, והוא לא יוכל להקים סיעה חדשה או להצטרף לסיעה בכנסת הקיימת. המשמעות היא ששיקלי לא יוכל למשל לחבור ל"ציונות הדתית" או לליכוד.

בנט בכניסה לחדר הסיעה, ארכיון (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)

אך הסנקציה החמורה ביותר היא דווקא בבחירות הבאות. אסור לח"כ פורש להתמודד לכנסת ה-25 עם מפלגה שמיוצגת בכנסת הנוכחית, זאת אומרת שהוא למשל לא יוכל להצטרף לליכוד גם בבחירות הבאות.

האפשרות היחידה במקרה כזה, הוא הקמת מסגרת פוליטית חדשה שתרוץ באופן עצמאי בבחירות הבאות.

מקרה אורלי לוי חוזר?

הדוגמא האחרונה הטובה לכך היא אורלי לוי-אבקסיס, שהוכרזה כ"פורשת" מישראל ביתנו בשנת 2016 לאחר שהמפלגה הצטרפה לקואליציה של נתניהו. בבחירות שלאחר מכן הקימה את מפלגת "גשר" שהתמודדה עצמאית אך לא עברה את אחוז החסימה בבחירות 2019 א'.

אורלי לוי-אבקסיס (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)

האפשרות היחידה לפרוש ללא השלכות חמורות כאלו, היא התפלגות של שליש סיעה, והקמה של סיעה חדשה. במקרה כזה יצטרכו לפחות 3 חברי ימינה לעשות את יחד.

חשוב לציין כי ח"כ פורש יכול כמובן להמשיך לכהן בכנסת ולקחת חלק בכל התפקידים הפרלמנטריים לפי תקנון הכנסת – ובהם כהונה בוועדות ואף כיו"רים של וועדה , זאת פרט להגשת הצעת אי-אמון בממשלה.