פורים תשפ"ב בסרוגים. שירי פורים הם עירוב של פסוקים מתוך מגילת אסתר ומבואות ממסכת מגילה יחד עם טקסטים של ראשוני הציונות כשהם מנוגנים בלחנים מקוריים משלנו, אך גם כאלה שייבאנו מחוץ לארץ וגיירנו לחומרא.

בשבועיים האחרונים, העלנו בעמוד הטיקטוק של סרוגים, סדרה של סרטונים המתחקים אחרי כמה משירי פורים, עם המקורות שלהם.

חייב איניש לבסומי

השיר 'חייב איניש לבסומי' הוא שיר אהבה צועני, שעבר גיור על ידי האדמו"ר מויז'ניץ, ששמע אותו בבית מרזח ולקח את המנגינה. את המילים מתוך מסכת מסכת מגילה, הוסיפו בישיבת כפר הרא"ה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

את חייב איניש גיירנו מרומניה

על המקורות של השיר אפשר לקרוא בהרחבה:

משנכנס אדר מרבין בשמחה

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

4 גרסאות למשנכנס אדר מרבין בשמחה

לשיר 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', יש כמה גרסאות בעברית והן כולן גיור של שיר עם של עבדים שחורים העובדים במטעי הכותנה בדרום ארה"ב. המילים המקוריות מדברות על קפיצה קטנה לעיר וקטיף של כמות של כותנה. עם העלייה לארץ, הפך השיר ל"בים לבן קבוצת שחורים קוטפת, בשדה כותנה קוטפת כל היום".

בהמשך, קיבל השיר גם גרסה לילדים בתנועות הנוער, שחלמו בקיץ רק על "ארטיק, קרטיב, שוקולד-בננה" או לחילופין: "ארטיק, קרטיב, שוקולד לימון".

במשך השנים, קיבל הלחן גם את המילים מהתלמוד במסכת תענית "שמשנכנס אב מרבין בשמחה".

"את המן תלו על עץ גבוה"

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

זה של אלתרמן! "את המן תלו על עץ גבוה"

אחד השירים ההיתוליים לפורים הוא השורה "את המן תלו על עץ גבוה/ את ויזתא על עציץ". אם נשאל אנשים ברחוב, כולם יגידו שהלחן הוא "חנהל'ה התבלבלה" של להקת צלילי העוד. אלא שזה לא המקור.

נתחיל מהלחן: מדובר במנגינה של כלייזמרים, שביצוע שלה הוקלט בניו יורק כבר בשנות השלושים, על ידי נפתלי ברנדווין והוא כנראה קדום יותר.

המשורר נתן אלתרמן, זה מהמאתיים שקל, מחבר למוזיקה הזו מילים לכבוד קרנבל פורים (העדלאידע) בתל אביב בשנת 1934, על זוג עפולאיים שמגיע לעיר הגדולה לכבוד האירוע, צופה, מצטלם ובעיקר גוער אחד בשני על "איך אתה מתנהג". באחד הבתים, מתוארת החגיגה והמצעד, בו את המן תולים על עץ גבוה, ואת בנו הקטן על עציץ. המשך השורה "אגדתי במכונת קולנוע את הקרנבל מרביץ", מתייחס למפיק הקרנבל – ברוך אגדתי, שזוהה עם הפסטיבל.

ארבעים שנה עוברות והשיר מקבל תפנית עם מילים עממיות, כשחוהל'ה מהשיר המקורי הופכת לחנהל'ה, ובו בזמן הוא פורץ בביצוע ים תיכוני על ידי דודו אלהרר, צליל העוד ובהמשך גם צלילי הכרם, במוזיקת החאפלות של שכונת כרם התימנים בדרום תל אביב. הביצוע המחודש, הפך ללהיט ענק, שהשכיח את השיר המקורי של אלתרמן. עד כדי כך, שאנשים כיום חושבים כי מדובר בפרודיה על השיר של צלילי העוד.

וגם וגם חרבונה זכור לטוב

קטעים נוספים – אפשר לראות בערוץ הטיקטוק של סרוגים – לחצו כאן כדי לעקוב