גלגולו של ניגון. אחד השירים המוכרים של פורים, הוא "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע". הניגון עצמו נשמע כניגון כלייזמר אירופאי, אבל לא רבים יודעים כי המקור לא משלנו, אלא משיר אהבה צועני שהיה נפוץ ברומניה.

חייב איניש לבסומי Da-ma mama dupa lura

בבלוג המצוין 'עונג שבת' המתחקה אחר דברים הקשורים ליהדות, קלים כחומרים, תיאר כיצד התגלגל הניגון הצועני לשמחת פורים:

גב' ציפורה פרידמן, אשתו של רבי ישראל פרידמן בן שלום האדמו"ר מפשקאן, שניהם צאצאים של אדמו"רים חשובים (רוז'ין וויזניץ') העידה כי בילדותה יצאה לטיול ליל שבת ביחד עם אביה, רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר הרביעי לבית ויז'ניץ. האדמו"ר שמע מבית המרזח ניגון יפה, עצר אותה, ושם הם עמדו עד שהוא למד אותו והוא הביא אותו לחצר.

 

השיר עצמו מדבר על בחור מן הכפר שמתאהב כל פעם מחדש בכל בחורה שהוא פוגש ולא מוכן לוותר על אף אחת למרות שכל הכפר כועס עליו וכל העולם נגדו. הגרסה הצוענית נדדה כדרכה בין רומניה להונגריה, ובהונגרית יש למה מילים קצת שונות.

הניגון עצמו היה, כדרכם של ניגונים רבים בחצרות החסידים, ללא מילים, עד שבשנת תשט"ו (57'), שילב הרב ד"ר יעקב קופיל רייניץ (יק"ר), שהיה אז ר"מ בישיבת כפר הרא"ה את המילים מתוך מסכת מגילה.