במאמרו המפורסם על יום הבכורים, הזהיר מרן הראי"ה קוק זצ"ל מפני סכנת הופעתן מחדש של אותן הכתות שהביאו לידי הרס חיינו וקיומנו בארץ קודשנו בסוף בית שני, כאשר צדוקים ובייתוסים חלקו על רבותינו הפרושים הנאמנים לתושבע"פ.

דאגתו נבעה מחששותיו מפני החילון מצד אחד ומפני האנטי-ציונות מצד שני. ב"ה קמה המדינה, ומתוך הרצון לחזק את חיינו הלאומיים התרגל הצבור הציוני דתי לדאוג שהאנטי-ציונות לא תהרוס אותה, אך לא חששה מסכנות אחרות שמאמרו זה הזהיר גם מפניהן.

ציונות דתית זו, ז"ל, שאט אט, לא מעט חופרים את קברה בשנים האחרונות, במיוחד מאז הקמת 'הבית היהודי' עם הצהרת מר בנט בראשית דרכו כבר, בה ביטא דאגתו לאוכלוסייה הערבית, וכך הפך חזון 'שיבת ציון' למחייב השלטת הערבים על החיים בארץ ישראל, וסתם את הגולל על הציונות הדתית היקרה כל כך, פרי עמלם של ענקי ישראל כנצי"ב מוולוז'ין, הרב האדר"ת, הרב ריינס זצוק"ל ועוד רבים שהסכימו לספוג אבני בליסטראות מכל העברים כדי לשמר את כל הקודש.

הציונות הדתית בונה צדוקיות חדשה

והנה הציבור הציוני דתי כעת תועה בשדה. מבלי להיות מודעת לכך, הציונות הדתית הולכת ונוטשת את יעדיה המקודשים, ובונה מה שאיננו אלא צדוקיות חדשה. הלא מה הייתה הצדוקיות? זרם ששלט פוליטית בעמנו, וראה את עצמו נאמן לתורה, אך רק בדרכו ולא בדרכם של הפרושים אותם הוא היה מוכן לרמוס. לדאבוננו, חלק מהציונות הדתית צועד כיום לקראת אותה תופעה.

כבר בקום המדינה, הציונות הדתית החלה להרוס את הרבנות בהפרידה בין רב בקהילה לדיין בבית הדין, הפרדה זרה לכל קהילות ישראל, אשכנזים, ספרדים ותימנים, כי אף כאשר העומס הביא למינוי דיינים מקצועיים, היה זה תמיד בכפיפה לרב המקומי! וכך נוצרה מציאות הזויה של דיינים השופטים יהודים שהם אינם מכירים, אינם חיים בתוכם, אינם מודעים לקשייהם, לרוח מחשבתם ולצרותיהם ועוד, בניגוד לדרישת התורה: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך".

היועצים של כהנא לא עסקו בכשרות

בהקמת ה"ממשלה הנוכחית, מונה מר כהנא לשר הדתות, אדם שאישית ואנושית אני מכבדו. ואף אם אני מוכן לקבל שכוונותיו רצויות, אני רואה בהן סלילת אוטוסטרדה להרס דתי בל ישוער. כאיש שהכשרות יקרה ללבו ומודע לבעיותיה הרבות ובאיזורים רבים, הוא החליט לצעוד בדרך מעוותת העושקת את האחריות עליה מידי הממונים עליה מאז ומעולם, רבני המקום, והפקיר אותה בידי כל סמכות שהיא הבאה ממקום אחר, תוך הרס מעמדו של הרב המקומי.

וכך, בהעדר ידע בסיסי בהלכה, הפך כל רב המתערב בכשרות שלא במקום משרתו לבר נידוי (שבת יט:). כיון שלא התיימר להיות מומחה בהלכה, הוא הקיף את עצמו ברבנים יועצים, אבל  רבנים שבחייהם לא עסקו בכשרות, היושבים במגדל שן תורני מנותקים לגמרי מהשטח. האם היה מעז לקבוע בענייני רפואה מה הם הטיפולים הנכונים, על אף שאנו יודעים שלעיתים בכירים בעולם הרפואה לא נוהגים כשורה (ראה חדשות אחרונות)?! לא ולא. אך בענייני רבנות העז ומעז!

בצעד דון-קישוטי שני, וככל הנראה מכח הסכמים קואליציוניים שככל הנראה בהם נסחרו קודש וטהרה בנזיד עדשי שלטון, הוא ניגש עתה להרוס תחום לאין ערוך יותר רגיש בישראל, תחום הגיור. בטענה שבתי הדין קשוחים מדי לעיתים בענייני גיור, ומחשש של 'התבוללות', הוא רוצה לתקן את המצב. שבתי הדין טעונים תיקון ושיפור, אין שום בר דעת שיעיז להכחיש זאת. עצם העובדה שישנן נשים הנאלצות לחכות יותר מעשרים שנה לקבלת גט (ולא מטעם עיגון), היא כבר תעודת חרפה שלא תסולח.

הורדת הגיליוטינה על הקול האלהי שבקע מהר סיני

אבל אין בבעיות אלה כדי להצדיק את המגמה המחפירה שהוא מתכוון להגשים: לאור הימצאותם של כ-470,000 גוים בארץ, הוא רקם תוכנית שתאפשר לאי אלו רבני עיר להכניס את כל הערב רב הזה לתוך עם ה', עם ששמר כבבת עינו על זהותו הנשמתית הטהורה במסירות נפש עילאית במשך יותר מאלפיים שנות גלות. ומהי תרופת הפלא ל'התבוללות'? לא מניעת כניסת גויים ושינוי החוק 'מיהו יהודי', אלא הרכבת בתי דין שמראש מחליטים לגייר ביתר קלות! בקיצור: פתרון חלמאי! מחליטים שהבעייה איננה בעייה, וכך היא נפתרת מעצמה! זה עשרות שנים שאני טוען שהטעות הגדולה של עמנו היא שהוא משוכנע שחלם היא בפולין, כאשר היא כל כולה רק פה במדינתנו!

אם לא היה מקום לבכות על איוולת כזו, היה מקום לצחוק. יש כאן חוצפה שלא ידענו כמותה מצד אישיות פוליטית המעמידה עצמה כסמכות לגיור, גיור שהוא כולו תהליך דתי-לאומי טהור, ולכן אולי יותר מכל תהליך, מסור באופן בלעדי בידי רבנים הנאמנים לתורה בכל נימי נפשם! מדובר בהמשך הורדת הגיליוטינה על הקול האלהי שבקע מהר סיני ונשמר בטהרתו רק אצל הפרושים, במיטב מסורת המהפכה הצרפתית, כאשר החליטה לחלן את הנישואים ואת חיי המשפחה.

כבוד השר, לא אתה, ולא שום אישיות פוליטית אחרת תקבע 'מיהו יהודי', אלא רק חכמי ישראל לדורותיהם! תקופת האיומים של שרון לגייר כ-25,000 גויים כל שנה, ולא – יבולע לציונות הדתית, עברה מן העולם, וכיום מגמות כאלה לא תישארנה ללא תגובה. ברור שהבעיה איננה שרב עיר יגייר, כי כך נהגו בכל הדורות עד שהציונות הדתית החולה נפשית הפרידה בין הרב לדיין. הבעיה היא שכל הכוונה העומדת מאחורי התוכנית היא להכשיר את 'צוהר' ו'בית הלל' החותרים כבר זמן רב תחת המוסד שהקים הרב קוק, הרבנות הראשית, מוסד שהוקם כיסוד לחידוש הסנהדרין, קרי הנהגה רוחנית כלל ישראלית!

נחזור למגילת יוחסין

אבל איך ניתן להיראות נוהג כשורה מבחינה הלכתית? בהקפת עצמו ברבנים המכורים כבר למגמה, שמעולם לא הוסמכו לדיינות ממש, ולא עסקו לא בבתי דין ולא בהנהגת קהילות תחת הנחיית רבנים מנוסים, והמרשים לעצמם לקבוע בכל תחומי התורה. משום מה לא נמצא ביניהם אפילו רב ספרדי אחד, אבל שבח הוא לספרדים שלא משתתפים במעל. מזל שנמצא הרב חיים אמסלם יצ"ו שהמציא יש מאין דבר שלא נשמע בישראל ממשה רבינו עד היום, המושג 'זרע ישראל', ועל בסיסו מגייר כל מבקש, תוך אי הבנה יסודית של המקורות שהוא עצמו ציין בספריו. (בני הרב חננאל יצ"ו מפרסם בימים אלה חוברת בה צוינו טעויותיו)

ויש גרוע מכך: באופן פלאי, אותם הרבנים שהצליח השר לאסוף סביבו, מרגישים את עצמם ציונים בכל נימי נפשם, ורואים בהקמת מדינתנו הגשמת חזון הנביאים, אבל סובלים מאמנזיה כרונית. "אין מקבלים גרים לימות המשיח" (יבמות כד:) נשכח מהם, והם זוכרים רק את ההקלות המצויינות גם הן ביבמות (מז.-מז:), זאת ללא ההפחדות הבאות להרתיע מגיור, והמתווספות לתנאים שהיו מספיקים בגלות המרה, בה רק המתגייר האמיתי היה מתגייר, ולא הזוכה לסל קליטה ולמשכנתא. היצמדות לכתוב בצורה עיוורת למציאות, תוך הסתמכות על רבנים הכבולים על ידי תפישה תרבותית יוונית, היא כל הצדוקיות! גם מפניה רצה להזהיר הרב קוק במאמרו, והיא עתה קורמת עור וגידים לנגד עינינו, ומצד יהודים הרואים את עצמם בני 'הציונות הדתית', אבל המכורים למגמות מערביות נוצריות המחלנות את העולם כולו.

אמרתי כבר מזמן לשר כהנא, ואני מפרסם זאת עתה, שביום שהחוק של הגיור שלו יתקבל ח"ו, אוציא פסק הלכה לכל הנשמעים לקולי, והאוסר מכאן והלאה לחתן בן או בת עם מי שאינו מחזיק כתב יוחסין נקי מגרים שגוירו על ידי מי שאינו ראוי לכך. זו התגובה המתבקשת שאני מקווה שלא ניאלץ לעשות בה שימוש, ושהשר יקח לתשומת לבו לפני שיהרוס את מרקם עמנו שוב אחרי אלפיים שנה.