אחרי ההכרזה על המפקד של מפלגת "הציונות הדתית", צף מחדש נושא בחירת המועמדים מטעם המפלגות שמתמודדות לכנסת והמעורבות של הציבור באופן הרכבת הרשימות על ידי פריימריז (בחירות פנימיות של מפלגה).
רוב חברי הכנסת המכהנים בכנסת הנוכחית לא נבחרו על ידי תומכי המפלגה אלא על ידי ועדה מצומצמת או באופן בלעדי על ידי מנהיג המפלגה.
למשך שנים מתנהל ויכוח מהי הצורה הנכונה ביותר להרכיב רשימת מועמדים לכנסת, והאם דווקא פריימריז היא השיטה המועדפת. לצד היתרונות של דמוקרטיה וקשר ישיר לבוחר, ישנה כמובן הטענה שזה מזמין יתרון לקבוצות לחץ ואינטרס ועלול להביא לבחירת מועמדים פופוליסטיים או השחתת המערכת.
כך נבחרים הרשימות במפלגות השונות:
בחירות מקדימות בקרב מתפקדי מפלגה: הליכוד, העבודה.

בחירות בקרב חברי ועידה/ מרכז מפלגה: חד"ש, בל"ד, תע"ל, רע"מ, הציונות הדתית, מרצ.
מועצת רבנים: ש"ס, אגודת ישראל, דגל התורה.
בחירה של מנהיג המפלגה: ימינה, תקווה חדשה, כחול לבן, יש עתיד, ישראל ביתנו.

מה השינויים הצפויים בקרוב?
הציונות הדתית: מובילים מהלך של מעבר לבחירה מלאה של הציבור שיחליט להתפקד למפלגה בדומה לליכוד והעבודה. גם יו"ר המפלגה וגם הרכב הרשימה ייבחרו בבחירות פנימיות פתוחות. לראש המפלגה יהיה אפשרות לשריונים מסוימים ברשימה.
יש עתיד: מאז הוקמה לפני כעשור, רשימת המפלגה נקבעת באופן על ידי יאיר לפיד. לפני כחודשיים הכריזו במפלגה כי בקרוב תתכנס לראשונה ועידת מפלגה שתמנה 1,000 חברים והיא תהיה זו שתקבע מי יהיה יו"ר המפלגה בבחירות פנימיות.

את הרכב הרשימה תקבע ועדה של 4 אנשים: ח"כ מכהן או לשעבר, מנכ"ל המפלגה ועוד שני חברים הנהלת מפלגה. ליו"ר המפלגה יהיה סמכות לשריין עד 2 מועמדים בכל עשירייה (כולל אנשים שאינם חברי מפלגה).
בעבר גם בכירי תקווה חדשה וימינה התבטאו בעד מהלך של התפקדות והקמת מנגנוני מפלגה דמוקרטיים, תהליכים שעדיים לא התרחשו.


תגובות