אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מי שנתנו במה לישי ריבו בראיון לסרוגים: אוהד ואוריין

אוהד דרשן ואוריין שוקרון נמצאים עמוק בתעשיית המוזיקה כבר לא מעט שנים, ואפילו היו חלק מהתנעת הקריירות המוזיקליות של ישי ריבו ועקיבא. עכשיו הם חוברים למופע בו הם בקדמת הבמה, לקראתו הם מספרים לסרוגים איך הם עושים את השינוי

מי שנתנו במה לישי ריבו בראיון לסרוגים: אוהד ואוריין
  (צילום: יחצ)

אוהד דרשן ואוריין שוקרון הם לא שמות חדשים בתעשיית המוזיקה הישראלית. הם התחילו את הדרך שלהם בזמן בו ישי ריבו, חנן בן ארי ועקיבא עוד היו בחורים צעירים ואנונימיים. אחרי שנים בהן הם ניגנו לזמרים אחרים, ומצאו את עצמם עומדים מאחורי ריבו ועקיבא, עכשיו הם עוברים לקדמת הבמה במופע משותף משלהם. בראיון לסרוגים אוהד ואוריין אומרים שמאות הפעמים בהן הם ליוו זמרים אחרים, הביאו אותם לבחור בהופעה באווירת פרלמנט חברים, שלא תהיה כבדה מידי.

הייתי זמר מדורות

בפן המקצועי, זוג החברים עברו מסלול דומה, בו שניהם התחילו לנגן בילדות ומצאו את עצמם הופכים את התחביב למקצוע לגמרי במקרה.

לעומת זאת, בפן האישי, הם עברו מסלולים הפוכים. שוקרון גדל במשפחה מסורתית במעלות וחזר בתשובה כשהיה בן 13 כשראה את הפעילות של בני עקיבא בשבתות. דרשן גדל במשפחה דתית במושב נחלים, למד בישיבת ההסדר בנתיבות, שירת בגולני ועם השנים חזר בשאלה.

מתי התחיל החיבור שלכם למוזיקה?

שוקרון: "כבר מגיל 8. למדתי לנגן בפסנתר בבית הספר למוזיקה של ויצו במעלות, שדחפו אותי להופעות על במות גדולות. מצאתי את עצמי מופיע מול קהילות יהודיות ברחבי העולם כשהייתי בן 12, אחרי שהופעתי גם בבית הנשיא. במקום לקרוא ספרים, הייתי קורא תווים, ככה לכיף שלי".

דרשן: "כשהייתי קטן אבא שלי קנה לאחותי גיטרה במתנה. כשראיתי אותה, החלטתי לעזוב את האורגן שניגנתי עליו, וגנבתי לאחותי את הגיטרה" הוא מספר. "היה לי הרכב מוזיקלי בתיכון, אבל זה לא היה משהו מקצועי בשום צורה. הייתי זמר מדורות כזה, ששר אהוד בנאי לפי אקורדים".

אוריין שוקרון שירת בצבא בתפקיד הפסנתרן והמעבד של שי אברמסון, החזן הראשי לצה"ל.

בחרת לשרת בתפקיד הזה בצבא מתוך מחשבה שזה יפתח לך קריירה מוזיקלית? 

"ממש לא, הכל קרה לגמרי במקרה. התגייסתי בכלל לתפקיד אחר, הייתי המזכיר של הרב רפי פרץ, שהיה הרב הראשי לצה"ל. במסגרת התפקיד יצא לי לפגוש את שי אברמסון, שרצה לשמוע את המוזיקה שלי. הוא עשה לי אודישן בחזנות, למרות שמעולם לא התעסקתי עם חזנות". את האודישן ההוא שוקרון מספר שצלח בקלות. "המזל שלי הוא זה שידעתי לקרוא תווים מילדות, ככה יכולתי לשיר גם בלי להיות חזן. שי פתח לי תקן מיוחד, בו הייתי צמוד אליו כל השירות הצבאי שלי. ככה למדתי חזנות".

אוריין שוקרון בתחילת דרכו (צילום: באדיבות המצולם)

את היכולות שרכש, שוקרון השכיל למנף. "תוך כדי השירות הצבאי החלטתי להקים להקת חזנות במעלות" הוא מספר, "ככה מצאתי את עצמי חוזר הביתה לסופ"שים ומלמד חזנות. בין התלמידים שלי היו ר"מים שלי מהישיבה התיכנית והורים של חברים שלי, ואני כולי ילד בן 21".

חייל מנצח

אחרי שנתיים עם המקהלה, הציע לשוקרון מנצח התזמורת האנדלוסית של מעלות, שבנתיים שינתה את שמה לתזמורת אלמוגרבייה, להחליף אותו.

איך היתה התחושה להיכנס לתפקיד כל כך מכובד?

"אני יכול לומר שזה צעד מאוד לא מובן מאליו בעיניי. המנצח שהעביר לי את השרביט הוא אדם מוסלמי, שהיה אז בן 50, ואני הייתי חייל בן 23. הוא לא ראה בפער הזה אישיו, זה היה לו לגמרי טבעי. בהקשר של התקופה שאנחנו חיים בה היום, זה נראה לי צעד מיוחד מאוד".

אוריין שוקרון מנצח על תזמורת אלמוגרביה (צילום: עידן אברג׳ל)

כשהיה צמוד לשי אברמסון בשירות הצבאי, נתקל אוריין בשיטוטיו ביוטיוב בשיר שמצא חן בעינייו, ששר זמר צעיר שבאותו זמן שירת בחיל החימוש. "השמעתי אותו לשי והוא כל כך אהב את מה שהוא שמע, שהוא החליט למצוא את החייל הזה ולמשוך אותו אלינו, ללהקת הרבנות הצבאית" שוקרון מספר. "השיר שהשמעתי לו הוא 'תוכו רצוף אהבה' והחייל הוא ישי ריבו".

קריירת סולו

את ההתמקצעות שלו עשה אוריין שוקרון באקדמיה למוזיקה בירושלים, ואת השנה האחרונה ללימודי התואר השני שלו בחר לעשות באקדמיה בבודפשט. "שם, כשהייתי רחוק מכל מה שאני מכיר, נולדו השירים לאלבום הסולו שלי" מספר אוריין.

למה דווקא בבודפשט? תחשות הזרות לא גרמה לך להיכבות?

"באמת הייתי זר. גרתי שם לבד, לא דיברתי את השפה המקומית, והייתי צריך למצוא את עצמי. זה העלה בי זכרונות וחיבור למקום שגדלתי בו. זה גרם לי לעכל חוויות שעברתי ולהתחיל לכתוב".

אוריין שוקרון (צילום: ענר טאוסיג)

שוקרון חזר לארץ והחליט שאחרי שנים בהן הוא מנגן לזמרים אחרים או מנצח על התזמורת שמנגנת להם, הוא רוצה להיות הזמר בעצמו. "התחלתי לעבוד על אלבום הבכורה שלי, ובמרץ של שנה שעברה הוצאתי את הסינגל הראשון שלי שנקרא 'מחכה לך'. הוצאתי אותו ממש שבועיים מתחילת כל הסיפור של הקורונה, כשעוד חשבתי שזה סיפור של חודש ועובר" הוא אומר. "אבל למרות שהמגפה כיבתה את עולם התרבות, השיר הזה הצליח. משהו ביחסים של המלודיה וההרמוניה שם פשוט עובד. לא מזמן שמעתי שתלמידים באקדמיית 'מזמור' למוזיקה ממש ביקשו מאחד המורים שלהם שינתח להם אותו, שילמד אותם מה קורה בשיר הזה".

באותה תקופה גם אוהד דרשן התחיל להוציא לראשונה סינגלים משלו, אבל הדרך שלו לשם ארכה יותר זמן.

אחרי שהשתחרר מהשירות בגולני, דרשן נהנה מעבודה בנגריה במשך שנתיים, אבל אמא שלו רצתה שיתקדם. "היה לה חשוב שאמשיך ללימודים גבוהים" הוא מספר, "אז אמרתי לעצמי שאם כבר אני חייב ללכת ללמוד, שלפחות זה יהיה משהו שאני אוהב, וזה מוזיקה".

הוא נשמע לי בן אדם עם אחלה פוטנציאל

אוהד דרשן למד ברימון ועבד בתור המנהל המוזיקלי של הגולה בפתח תקווה. במסגרת העבודה שלו, הוא שמע לא מעט אומנים צעירים שמחפשים במה למוזיקה שלהם.

"אתה כבר נהיה כהה למה שאתה שומע. הגיעו אליי עשרות שירים במייל כל יום. יום אחד קיבלתי מייל מאיזה בחור שכמו כולם, ביקש שאשמע שיר שלו כדי לתת לו הזדמנות להופיע בגולה. אני זוכר את עצמי שם פליי, ומקשיב תוך כדי שאני אוכל את הקונפלקס שלי, ככה בכיף. כשנגמר השיר אמרתי לעצמי 'וואלה זה היה טוב!' ושמתי אותו מיד שוב. אמרתי לבחור שהוא נשמע לי בן אדם עם אחלה פוטנציאל ושאשמח שיבוא להופיע אצלנו. את הבחור הזה כולם מכירים היום, זה היה ישי ריבו".

אוהד דרשן (צילום: דיוויד אילין)

ככה הגעת להיות הגיטריסט שלו?

"בערך. אומנם הוא הגיע להופיע בגולה, אבל אני לא יכלתי להיות שם באותו ערב. כמה זמן אחר כך, הלכתי בירושלים עם הגיטרה שלי על הגב וזיהיתי אותו עומד שם עם אישתו והילד שלו. שאלתי אותו איך היתה ההופעה בגולה, הוא ראה את הגיטרה שלי ושאל אותי אם אני מנגן, קישקשנו קצת, והתחלנו לעבוד ביחד על המוזיקה שלו".

דרשן עבר עם ריבו דרך ארוכה עד שהם הגיעו להופיע מול קהל גדול. "בהופעות הראשונות שלנו היו לפעמים עשרים איש" אוהד מספר, "לאט לאט הקהל גדל, הופענו בבתי כנסת, במתנ"סים וביישובים, עד שהגענו לבמות גדולות ממש".

החלטתי להתחיל את הדרך מההתחלה

אחרי כ4 שנים הוא מצא את עצמו מתחיל את הדרך מההתחלה עם זמר אחר, שהיה אז אנונימי, עקיבא. "כשהתחלתי לנגן עם עקיבא, כבר הכרנו המון שנים. נפגשנו בפעם הראשונה בסדנת כתיבה של אביתר בנאי. אני זוכר אותו בימים ההם ילד בן 18, מפוצץ כישרון וכריזמה, ולא מפסיק לשיר" הוא אומר. "כמה שנים אחרי הסדנה ההיא עקיבא יצר איתי קשר כדי להתייעץ איתי על התחלת קריירת סולו. עפתי על המוזיקה של עקיבא, והחלטתי להתחיל איתו את הדרך מההתחלה. שוב מצאתי את עצמי מופיע מול עשרים איש וצובר איתו קהל לאט לאט".

אוהד דרשן עם עקיבא (צילום: גלעד תדהר)

זה לא מתסכל? להתחיל שוב את הדרך מההתחלה אחרי שכבר הגעת להופיע על במות גדולות?

"האמת שלא. אהבתי לנגן, הייתי כל כך מחובר למוזיקה, שלא הייתי מתבאס על זה שאני שוב מתחיל את הדרך עם עקיבא. גם כשניגנתי אצל ישי, החיבור איתו והמוזיקה שלו היו מה שהיה לי אכפת ממנו באמת" אוהד אומר. "כבר כשהופעתי עם ישי על במות קטנות הייתי מבסוט, כי ידעתי שאני אוהב את מה שאני עושה. לא דמיינתי שנגיע לבמות גדולות. אני מרגיש אותו הדבר עם עקיבא. כיף לי לנגן איתו על במה במועדון חברים קטנטן וגם בזאפה. ברור שיש עניין בלהגיע להרבה אנשים ושיש קהל שמאזין לך, אבל נקודת האמת היא המוזיקה עצמה".

אז אתה מרגיש עכשיו אותו הדבר לגבי ההופעה עם אוריין? שזה לא משנה כמה קהל מגיע?

"זה שונה כשזאת הופעה שלי מאשר כשאני מלווה זמר אחר. כשזאת הופעה שלי זה הבייבי שלי, אני יותר פגיע ויותר אחראי על ההגעה לאוזניים של הקהל. הפעמים הראשונות שהופעתי עם מוזיקה משלי מול קהל היתה לפני 8 שנים, כשלמדתי מוזיקה. לפעמים היו הופעות שהיו יותר נגנים על הבמה מאשר אנשים בקהל. בתקופה ההיא לא הייתי יכול לומר שזה לא שובר אותי".

אז מה השאיר אותך במוזיקה בכל זאת?

"הבנתי שאף אחד לא חייב לי כלום ושמותר לאנשים גם לא לאהוב את מה שאני עושה" הוא משתף. "בנקודה הזו היו לי שתי אפשרויות. או שהייתי מתקפל, או שהייתי מוצא לי מקום משלי במוזיקה. בחרתי באפשרות השניה. הזכרתי לעצמי למה אני כל כך אוהב לנגן, מה עושה לי טוב במוזיקה, והתמקדתי בזה. היום, אחרי שנים שאני מנגן, אני יכול לומר שכמות הקהל בהופעה היא באמת לא האישיו מבחינתי. אני אשמח להגיע לכמה שיותר אנשים, אבל יותר חשוב לי להינות ממה שאני עושה. אני לא עושה מוזיקה כדי להתפרסם, אני עושה את זה כי זה מי שאני. לכן אני אהנה להופיע מול בן אדם אחד וגם מול איצטדיון שלם".

אוהד דרשן (צילום: חי אפיק)

בילבול מגניב

ההופעה המשותפת של אוריין ואוהד נולדה מתוך פרלמנט חברים שהשניים הקימו. "שנינו גרים בירושלים. בתקופת הסגרים בקורונה היינו יושבים בשוק מחנה יהודה, מביאים פיצוחים ומתחילים לדבר עם עוברים ושבים ומכרים, ממש כמו הזקנים של פעם" שוקרון צוחק, "ככה בלי חשומה התחלנו לדבר עם מי שהיה סביבנו וזה היה פשוט ווייב טוב. הפכנו את זה לסוג של פרלמנט קבוע".

מתוך החברות הזאת הם התחילו גם ליצור.

"יום אחד, בתוך כל הבלאגן של הקורונה שמעתי ברדיו את השיר 'אינתי עומרי' של מיכה שטרית וזה העלה לי רעיון" מספר דרשן, "השיר הוא דיאלוג בין פועל לאישתו שמספר לה שסוגרים את המפעל שהוא עובד בו. הוא מתייחס לזה ככוח עליון, ובוחר להתמודד עם מה שיש. הרגשתי שזה מתחבר לי עם השיתוק של עולם התרבות בקורונה. נשארנו בלי עבודה, אין הופעות, ואין לנו מה לעשות עם זה. זה פשוט כוח עליון. פתאום היה לי בא לשיר את זה עם אוריין".

כשאוהד דרשן התקשר להציע לאוריין שוקרון לעשות דואט לשיר של מיכה שטרית היתה בניהם אי הבנה. "הוא התקשר אליי ואמר לי שהוא רוצה שנעשה דואט" מספר שוקרון, "הוא דיבר איתי על השיר 'אינתי עומרי' אבל אני שמעתי 'אינתה עומרי', חשבתי שהוא מתכוון ללהיט הכי גדול של אום כולתום".

הם קלטו איזה בילבול מגניב קרה פה, והחליטו לחבר בין השירים. ככה יצא שבביצוע שהפיקו, הם שרים את מילות השיר של מיכה שטרית, ומיד אחריהן מגיע קטע אינסטרומנטלי מהשיר של אום כולתום בביצוע תזמורת אלמוגרבייה, התזמורת עליה מנצח שוקרון.

איך משיר אחד הגעתם להופעה משותפת?

"המשכנו לעבוד ביחד על כל מיני דברים. בסך הכל שנינו עובדים על אלבומי בכורה ועוזרים אחד לשני" אומר שוקרון, "כשהודיעו שעולם התרבות חוזר לפעילות ואפשר להופיע זה היה טבעי וזרם לנו להמשיך ביחד. בנינו הופעה כייפית וקלילה, שכל הווייב שלה שאוב מהפרלמנטים שהיינו עושים במחנה יהודה בשישי".

אבל גם אז, הם גילו שתוכניות לחוד ומציאות לחוד.

"סגרנו שתי הופעות, וכשהן כבר סוף-סוף ממש התקרבו, התחיל מבצע שומר החומות והכל נדחה" מספר דרשן. "לשמחתנו לשתי ההופעות נמצאו תאריכים חדשים והן קורות. אחת מההופעות תהיה בגולה בפתח תקווה, בה נארח את אריאל הורוביץ. אריאל עבד איתי ולמד עם אוריין, ואני כאמור התחלתי בגולה, ככה שכל הסיפור הזה הוא סגירת מעגל אחת גדולה".

אבל לפני ההופעה בגולה, כבר מחר בערב אוהד ואוריין יופיעו בנוקטורנו בירושלים, ככה שגם אם אתם ירושלמים תוכלו להגיע ולהיות חלק מהפרלמנט שלהם.

אז מה הלאה? דרשן – אם אתה מתחיל להופיע לבד זה אומר שאתה מפסיק לנגן עם עקיבא?

"ממש לא. אלו שני דברים שונים מבחינתי. אני אוהב לנגן עם עקיבא, כיף לי להגיע להופעה בראש שקט. אין לי אחריות על הקהל אז אני יכול להינות נטו מהנגינה עצמה. מצד שני, בא לי להוציא גם את מה שיש לי בבטן ולהיות בקדמת הבמה".

שוקרון – מה אתה מתכנן קדימה?

"אני עדיין עובד על אלבום הבכורה שלי, וגם דרשן. בנתיים אני כאן. נראה לאן נגיע הלאה".

לנו ברור שהשניים האלו עוד יגיעו מאוד רחוק.

_______________________________________________________________

הופעות קרובות:

2.6 נוקטורנו, ירושלים

17.6 גולה, פתח תקווה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו