על רקע המגעים סביב הסכם הגרעין והמתיחות מול ישראל בעקבות הפיצוץ בנתנז, ד"ר אלדד פרדו, חוקר ומומחה לענייני איראן, הסביר היום (ראשון) בראיון לסרוגים מדוע העשרת האורניום לרמה של 60 אינה מהווה מהלך דרמטי כפי שניתן לטעון. עוד התייחס למו"מ בין איראן וארה"ב והאסטרטגיות של כל מדינה.

"צריך להסביר שבין 20 אחוז ל-70 אחוז אין הבדל משמעותי. לפי המומחים, העשרה אזרחית היא 3.25 אחוז, ואחרי זה צריך להגיע ל-94 אחוז כדי שהאורניום יהיה מספיק מרוכז לצורך נשק גרעיני. זה נראה שמטפסים באופן לינארי, אבל זה ממש לא ככה. בין 20 אחוז ל-94, זו קפיצה קטנה מאד" ציין פרדו. "המשמעות היא שמדובר במהלך סימבולי, שהם עושים כנראה מכיוון שהם איבדו את הקלף החשוב של הקו הקשוח שלהם מול ארה"ב בשיחות".

לדבריו, "הטענה של איראן תמיד הייתה שיש להם תכנית גרעינית לפיתוח אזרחי וטכנולוגי. בשמך הרבה שנים טענו שהם נגד פיתוח נשק גרעיני ושהם לא רוצים את זה, אבל לפני חודשיים חמינאי אמר שאם לאיראן לא תהיה ברירה, הם ילכו על פצצה. האמירה שהם הולכים על פצצה זה חלק מהלחץ שלהם על ארה"ב. בפועל המומחים טוענים שזה לא רציני, שהם לא בדרך לפצצה. אין להם מספיק חומר מועשר, וגם אם היה להם אז צריך עוד הרבה דברים – מנגנון נשק לפיצוץ, הרכבת פצצה וטילים. כלומר, יש עוד הרבה זמן".

כור גרעיני באיראן. אילוסטרציה (צילום: סרוגים)

"הטענה של איראן הייתה שארה"ב תמיד רצתה לבדוק שאיראן עומדים בתנאי ההסכם, אבל מכיוון שהם נטשו את ההסכם – עכשיו זה התור של איראן לפקח עליהם ולבדוק שהם עומדים בדרישות שלהם" הוסיף הסביר. הדרישה שלהם היא שיבטלו את הסנקציות, יחכו 6 חודשים בזמן שהם חוזרים למערכת הכלכלית הבינלאומית, ואז יחדשו את השיחות – כשבינתיים ימשיכו להעשיר אורניום. לטענתם, אם אחד מפר את ההסכם, אז גם להם מותר".

איך הגיבו באיראן לפיצוץ בנתנז?

"באיראן עשו מזה עסק גדול – הם אמרו שזה ישראל, אבל במקביל טענו שהחבלה לא כזו גדולה ופגעה בעיקר בצנטריפוגות ישנות שיוכלו לתקן ולהגיע במהירות ל-60 אחוז. למעשה, ניסו להגיד שישראל ניסתה לפגוע בהם, אבל שאיראן עדיין על המפה".

"אפילו מנסור עבאס הוא סוג של זרוע איראנית"

למרות ההערכות ששבירת העמימות הישראלית נועדה לחבל בשיחות על הסכם הגרעין, פרדו מעריך כי המהלך תואם עם הממשל האמריקני. "מניתוח הדברים עולה שיש גאוותנות ישראלית, שמדליפים דברים וזה פוגע ביחסים עם ארה"ב  – אבל לי נראה יותר שיש תיאום עמוק בין ארה"ב לישראל" אמר. "הפיצוץ בנתנז קרה בדיוק בערב שהם הודיעו שהם יגבירו את העשרת האורניום ובמקביל לתחילת השיחות בוינה. האיראנים באו ואמרו 'אנחנו נותנים לארה"ב 6 חודשי מבחן, אם תעברו אותו נחזור להסכם', אז בארה"ב אומרים בתגובה 'אנחנו נותנים לכם עכשיו 9 חודשים שלא תוכלו להעשיר אורניום, אז אל תלחצו עלינו'. זה בעצם המשחק".

"איראן היא מעצמה, והיא רוצה להשתלט על המזרח התיכון – אבל זה משחק ארוך טווח, לא משחק מהיום למחר. הם רוצים להקים לעצמם תשתית גרעינית וטילים בליסטיים, לא כי הם רוצים לירות את הפצצות שלהם – אפילו לא עלינו – אלא כדי לוודא שהם יוכלו לקדם את הפרויקט שלהם באמצעות פצצות שיכולות להגיע לכל מקום בעולם. לכן הם רוצים לקדם את המיליציות שלהם – בתימן, בסוריה, וכמובן את חיזבאללה וחמאס. אפילו מנסור עבאס הוא סוג של זרוע איראנית – אבל רק בעקיפין, כי החמאס לא חד משמעית עם העולם השיעי והתנועה האיסלאמית איכשהו קשורה לחמאס".

זרוע איראנית עקיפה? מנסור עבאס (צילום: פלאש 90)

לטענתו, "איראן רוצה לקדם טילים, להשתלט על ירדן וסוריה, ובכך לייצר מצב שנהיה בחרדה מתמדת. בפועל, זה לא מצליח להם – כי אנחנו טובים מדי, מצליחים לבלום את המהלכים שלהם ובמקביל בונים רשת הפוכה. למעשה, ישראל הפכה לחלק מגוש המדינות הערביות הסוניות. העם היהודי תמיד עבד מול אימפריות, והגיאופוליטיקה מאפשרת ליצור ברית אזורית נגד איראן במזרח התיכון לצד הברית עם ארה"ב".

"ההבדל בין ביידן לטראמפ לא כזה גדול"

כשנשאל על השיחות של איראן מול האמריקנים, פרדו אמר כי "מה שמתברר כעת הוא שההבדל בין ביידן וטראמפ הוא לא כזה גדול כפי שחשבו. צריך לזכור שטראמפ עזב את הסכם הגרעין ב-2018, אחרי קצת פחות מ-3 שנים. זה לא שהוא ישר קם ועזב – גם אחרי שהוא נבחר, הוא נתן להם שנה וחצי. איראן אמנם יחסית כיבדה את ההסכם עד אז, אבל במקביל הם המשיכו להשתלט על המזרח התיכון באופן מאד אגרסיבי. הם לקחו את הסכם הגרעין, ובמקום להפוך אותו לתשתית אמון עם ארה"ב, הם הפכו אותו לבסיס של אי אמון".

"יש דמיון גדול בין הסכם הגרעין עם איראן לבין הסכמי אוסלו. בהסכמי אוסלו הלכו על אותו רעיון – הם אמרו שיש דברים קשים שאי אפשר להסכים עליהם, אז בוא נסכים על מה שאפשר ונדחה את השאר, ולאט לאט נבנה אמון. בסוף, גם באוסלו וגם בהסכם הגרעין, במקום לבנות אמון הצדדים בנו אי אמון. כתוצאה האמריקנים אומרים כעת שאיראן הפרה את ההסכם, והאיראנים טוענים שארה"ב הפרה את ההתחייבויות שלה".

"מאז מאי 2018 טראמפ ביקש כמעט כל שבוע לדבר עם איראן. הוא רצה שהם יבואו אליו והידק את הסנקציות כדי שידברו איתו" הזכיר. "בפועל כולם רק חיכו לבחירות בארה"ב, האיראנים האמינו שיוכלו לקבל יותר מביידן ולכן הם העדיפו לחכות. אבל זה לא היה פשוט – היו הרבה הפגנות מהעם שקרא לפעול להסרת הסנקציות ולפתור את המשבר הכלכלי. איראן הייתה יכולה להיות מדינה מובילה בעולם מבחינה כלכלית, אבל היא לא שמה בגלל הסנקציות".

"בסופו של דבר ארה"ב רוצה להגיע להסכם, וגם ישראל רוצה שיהיה הסכם – השאלה היא איזה מין הסכם יהיה" סיכם. "איראן רוצה הסכם שיאפשר לה להיות מדינה סף גרעינית, ובמקביל להתפתח מבחינה טכנולוגית כדי ליצור משטר שלא ניתן לעקור אותה מהמזרח התיכון – ובכך לאפשר את הובלת המזרח התיכון. ישראל וארה"ב ירצו הסכם שיאפשר לנו לעשות וי שיבטיח שלאיראן לא תהיה נשק גרעיני ב-20 השנים הקרובות, אם לא יותר. אם יעבדו נכון, הם יוכלו להגדיל את זה. סביר להניח שיגיעו להסכם, אבל כזה שאנחנו לא נהיה לגמרי מרוצים ממנו – ואז יתחיל הדיון בארץ האם זה טוב לנו או לא".