לאורך כל תקופת הבחירות, שלצערנו מתגלה בחידושה לעיתים תכופות, יצא לי לראות ולשמוע לא מעט ראיונות, אמירות וטורי דעה המבזות את איתמר בן גביר ומבטאות את החששות מכניסתו לכנסת.

זה בא לידי ביטוי בין אם המראיינ\ת לא נותנ\ת לבן גביר לסיים משפט, ובין אם לאנשים מפריע ש"הכהניסטים", כלשונם, נכנסים לכנסת. משהו בי בוער כשאני רואה או קורא דברים מעין אלו. לכן חשוב לי, הקטן, להביע עמדה נגדית לכל המביעים והחוששים ולנסות ולו במקצת לטהר את שמו של אדם יקר זה- איתמר בן גביר.

היד קלה על המקלדת. לאנשים קצת קשה עם עמדותיו (או לפחות העמדות שמציירים בתקשורת) של איתמר, וישר רצים לכתוב על זה פוסט, טור או הודעה.

הייתי מבין את אותם כותבי הטורים אם בן גביר היה פועל נגד העם היהודי או נגד התורה חלילה, אבל ההיפך הוא הנכון, איתמר בא לכנסת בשליחות לעזור לעם ישראל וליקר לו בע"ה.

נוסף על כך, אם תקשיבו באמת לאיתמר מתראיין, תבחינו בכך שהמילים "בעזרת ה'" שגורות בפיו. כל הזמן. הוא לא מתייהר ולא מחזיק טובה לעצמו, אלא בא בשליחות לשרת את עם קדשו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

דניאל-זמיר-ואיתמר-בן-גביר-לאתר-סרוגים~1

בסבב הבחירות הנוכחי, מפלגת "הציונות הדתית" מניבה כשישה מנדטים (נכתב לפני סיום ספירת כל הקולות)- מה שאומר שיש ציבור גדול העומד מאחורי האיחוד בין סמוטריץ' לבין איתמר היקרים.

ציבור שבסבבים הקודמים חשש מלתת את קולו למה שהוא מאמין באמת משום שלא רצה שהקול שלו ילך לפח. הפעם, כשניתנה הזדמנות גדולה לאותו ציבור לתת את הקול למי שהם באמת רוצים- ההצלחה באה בגדול ב"ה. עצם כתיבת טור דעה או אמירה נגד בן גביר פוגעת לא רק בו ובמשפחתו אלא גם בציבור הבוחרים שלו, שכפי שאנו רואים עתה, הוא לא קטן.

אז למה אנשים כל כך נרתעים מאיתמר בן גביר? התשובה היא פשוטה ומתחלקת לשני פרמטרים: התמונה. התמונה המדוברת שהייתה תלויה אצלו בסלון. והתקשורת. התקשורת שמציירת לנו ומחדירה בנו את מה שהיא רוצה שנחשוב.

שני אלו גורמים לאנשים לסלוד מהשקפתו של איתמר. לגבי עניין התקשורת, אין מה להתייחס, צריך פשוט לצרוך אותה ממקומות נכונים. כן אשמח להתייחס לעניין התמונה.

לענ"ד, זה כבר קטנוני להיתפס לתמונה הזו.

א'. כי היא ירדה מהסלון. אם תשאלו את איתמר מה יש במקומה, כמו ששאלה רינה מצליח, תשמעו כנראה על תמונה של הרב קוק.

ב'. בן גביר לא עשה את המעשה, אלא החזיק תמונה של מישהו שעשה את המעשה. זה הבדל שמים וארץ בין להחזיק תמונה לבין לעשות מעשה, ולצערנו לא חסרים חברי כנסת שעשו מעשים שליליים ולא ראיתי גל של טורים ופוסטים נגדם.

איתמר לא כזה! וגם אם בעברו היה חלילה קרוב לזה- הוא השתנה מאז! כולנו השתנינו ועוד נשתנה במהלך החיים. ובשום מציאות לא נפסול את עצמנו בגלל טעות עבר שלנו! תשמעו את איתמר מדבר, מתראיין- הוא שונה ממה שרוצים שתחשבו שהוא.

חשוב לציין, שלשיטת איתמר התמונה נתלתה לא מהסיבה שאתם חושבים. ולא, אין טעם ישר לרוץ ולטעון ישר ההיפך, כי אנו לא בוחני כליות ולב.

אותם כותבי פוסטים מתייחסים לתמונה כאילו בן גביר רוצח ערבים, הרשו לי לחדש לכם: הוא לא רצח ולא תומך ברצח. הוא לא בעד לגרש את הערבים לים ולא בעד לבנות להם גטאות. הוא אפילו לא קרוב לזה. רק תקשיבו נכון לאיתמר מדבר ותיווכחו לגלות שמדובר בסטיגמות ותו לא.

עוד סיבה שבגינה איתמר מצטייר כקיצוני היא כי הוא לא מפחד לומר את האמת. בשונה מלא מעט פוליטיקאים שמדברים סחור סחור- איתמר בא ואומר תכל'ס את קול הימין, הקול שזועק כבר המון זמן את קול החיילים חסרי ההרתעה, קול תושבי הדרום המפוחדים ואת קול דמי הנרצחים בפיגועי האיבה.

אני לא רוצה להאמין שמי שמתנגד לעמדותיו של בן גביר אינו שומע את הקולות הללו. מקווה ומאמין שאני טועה. ואם כך, אני עדיין לא מבין את זעקותיהם כנגד בן גביר. אם הם כתבו טור או פוסט כנראה הם הרגישו צורך עז לומר את דבריהם. אני רוצה לשאול אתכם שאלה קטנה לסיום: למה הצורך העז לכתוב או לומר, מתעורר בקרבכם רק כאשר מדובר בבן גביר וחבריו, ולא כאשר מדובר באלו שבאמת פועלים נגד המדינה, נגד העם או נגד התורה (ולו בפסוק או הלכה אחת)?! כנראה אין זה אלא עמדה פוליטית שיוצאת אל האור בתחפושת של טור או פוסט, ולעיתים אף גובלת בלשון הרע והשמצת אדם יקר, אוהב העם והמדינה, ח"כ איתמר בן גביר. בשם ה' תעשה ותצליח!

 

מאיר טרבלסי, עוסק בחינוך וכותב בעלון שבת