בית המשפט העליון הכריע היום (חמישי) בשבתו כבג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין ניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו כתוצאה ממשפטו המתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים. הרכב השופטים בעתירה הוא הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל.

השופטים קבעו כי ראש הממשלה נתניהו מחויב להישמע לחוות הדעת של היועמ"ש מנדלבליט, בה הוא קבע במה אסור לנתניהו לעסוק בשל המשפט. הנשיאה חיות שללה את טענתו של נתניהו כי כללי אשר מעניקים לו את הסמכות לקבוע את ניגודי העניינים, כיוון שהכללים לא הוסדרו בחקיקה.

הנשיאה חיות כתבה כי "כללי אשר אינם מעלים ואינם מורידים לעניין סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ליתן חוות דעת משפטית הנוגעת להימצאותו של שר בניגוד עניינים. משכך, אני סבורה כי חוות הדעת של היועץ בדבר ניגוד העניינים של ראש הממשלה הוצאה בסמכות".

בנוסף, הנשיאה דחתה את עמדתו של ראש הממשלה נתניהו כי הממשלה אינה מחויבת לחוות הדעת של היועמ"ש, וכתבה כי "טענה זו מנוגדת להלכה מושרשת הנוהגת עמנו ודינה להידחות". זאת כיוון ש"לאורך השנים נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין כי "חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיות משפטיות, מחייבת את הממשלה ורשויותיה כל עוד בית-המשפט לא פסק אחרת"".

לגבי סמכות היועמ"ש לגבש הסדרי ניגוד עניינים, כתבה חיות כי "אך טבעי הוא שהגורם שלו תהא "המילה האחרונה" בעניינים אלה יהיה גורם משפטי. אכן, תחום ניגוד העניינים מצוי בליבת תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה כמי שפועל להגנה על שלטון החוק ולשמירה על סדרי השלטון, המינהל התקין וטוהר המידות. לפיכך, הותרת ההכרעה הסופית והמחייבת בתחום זה בידי היועץ – ולא בידי השר נושא ההסדר – יש לה חשיבות ברורה ומובהקת".

הנשיאה חיות הוסיפה כי היא מקבלת את עמדת היועץ לפיה אסור לנתניהו להתערב במינויים ספציפיים במערכת אכיפת החוק, וכן במינוי שופטים לבית המשפט העליון. לדבריה, "בית המשפט העליון עשוי לדון בעתיד בהליכים שונים הקשורים להליך הפלילי בעניינו של ראש הממשלה. לכן מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים הנובע ממעורבות כזו או אחרת של ראש הממשלה בהחלטות הנוגעות לבחירת שופטים, אשר בבוא היום עשויים לדון בעניינו".

טענת העותרים כי יש להחיל את הסדר ניגוד העניינים על השר אמיר אוחנה נדחתה, זאת כיוון ש"הסדר ניגוד עניינים הוא הסדר אישי הבוחן אם קיימים אינטרסים נוגדים אשר יש בהם כדי למנוע מנושא ההסדר לבצע את עבודתו ללא משוא פנים. לפיכך, זיקתו הפוליטית של השר לביטחון פנים לראש הממשלה – בין בשל היותם חברי אותה סיעה בכנסת ובין בשל היותו בעל "זיקה" לראש הממשלה כמובנו של המונח בחוק – אין משמעה תחולה אוטומטית של המגבלות החלות על ראש הממשלה גם על השר לביטחון פנים".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "אנו מברכים על פסק הדין החשוב המחייב ראש ממשלה החשוד בפלילים חמורים להסדר ניגוד עניינים, המוציא מתחת סמכותו של חשוד בפלילים כל אפשרות להשפיע על מערכת אכיפת החוק, או על משפטו התלוי ועומד".

"בית המשפט העליון מצביע גם על התחייבותו של נתניהו עצמו לקבל עליו את ההסדר ומבקר בפסיקה את התנהלותו: ׳התנהלותו של ראש הממשלה מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות מטעמו בפני בית המשפט בעניין הרכבת הממשלה׳. נמשיך להיאבק בשחיתות השלטונית ונילחם באופן בלתי מתפשר על טוהר המידות של נבחרי הציבור".