האשמים בכישלון: בגללם אין היום רבנים ראשיים ציונים ● סיקור מיוחד

אז אתמול חטפה הציונות הדתית עוד מכה כשנכשלה בפעם השלישית ברציפות לבחור רב ציוני לרבנות הראשית לישראל. הפעם לכשלון יש אבות רבים, או בלשון תורנית יותר, אבות ותולדות.

יש כאן כישלון של הציונות הדתית בהעמדת רב ראשי (אשכנזי או ספרדי) מטעמה וכישלון נוסף בהפסד של הרב סתיו. אלו הם שני הפסדים שונים שמשיקים בנקודות רבות.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

תחילתו בפשיעה וסופו באונס

האשם העיקרי בכך שאין רב ראשי ציוני דתי הוא הרב דוד סתיו עצמו. ההתעקשות שלו על התמודדות נגד דעת רוב רבני הציונות הדתית היא שהביאה את ההפסד הפרטי שלו. אם רק היה אומר כן לרב חיים דרוקמן, ומסיר את מועמדותו, הרי שהיום היינו מברכים על בחירת הרב יעקב אריאל לרב ראשי ציוני, יחד עם הרב שלמה עמאר, רב פתוח וליברל יותר מאשר הרב יצחק יוסף.

אם רק היה הרב סתיו מסיר את מועמדותו הוא היה היום משנה לרב הראשי, או כל תפקיד אותו היה ממנה אותו הרב אריאל כדי ליישם את תכנית צהר לתיקון הרבנות הראשית. בעוד עשר שנים, היה מוצא את עצמו כמועמד לגיטמי (ואולי אפילו מקובל) לרבנות הראשית לישראל. אך במקום זה הוא החליט לרוץ עד הסוף, כשהוא מוגן על ידי חבריו השרים שי פירון, אורי אורבך וציפי לבני שמתנגדים לחוק 'הרב אריאל'.

אם היה פורש מהמרוץ, החוק היה עובר. בשלב הזה משום מה, התקבלה ההחלטה להריץ את השם "הרב סתיו" במקום להריץ את "הרב של הציונות הדתית" ההחלטה הזו עמדה נגד עמדת רוב רבני הציונות הדתית שעד יום הבחירות לא הביעו בו תמיכה. לא הרב אריאל ולא הרב דרוקמן, ובטח שלא רבני הר המור. גם אם הרב יעקב שפירא היה פורש מהמרוץ, 25 הקולות שקיבל לא היו הולכים ישירות לרב סתיו, אלא  מתחלקים בינו ובין הרב לאו.

יצוין לרעה מאמר המערכת במקור ראשון שנועד להפעיל לחץ על חברי הבית היהודי שלא בהכרח רצו אותו (עד היום לא פורסמו תוצאות הבחירות החשאיות). הציונות הדתית לא רק שלא התאחדה מאחוריו, כשאת התמיכה הוא מקבל בעיתונים בפייסבוק אך לא בישיבות ובגוף הבוחר. אפשר לומר כי בשום שלב במירוץ הרב סתיו לא היה המועמד המוסכם של הציונות הדתית.

הכשלון הפוליטי

הכשלון הפוליטי מתחלק לשניים. הכשלון בבחירת מועמד ציוני דתי והכשלון בבחירת הרב דוד סתיו.

מפלגת הבית היהודי לא בחרה מטעמה מועמד לתפקיד הרב הספרדי. אולי זו הייתה החלטה טקטית של הרב שמואל אליהו שלא רצה להיות מזוהה עם הרב סתיו או עם "העמלקים". אמנם פעלו עבורו בגלוי, אך באופן רשמי הבית היהודי בוחרת רק ברבנים אשכנזים. נקודה רעה.

הסאגה סביב בחירת הרב האשכנזי, המשיכה גם אחרי ההחלטה שהתקבלה "ברוב קולות". בנט אולי יודע לנצח קמפיינים של פריימריז עם אלפי בוחרים, או לסחוב אחריו 300 אלף ישראלים לקלפי. אך בפילוח וניתוח הגוף הבוחר, הוא נכשל ובגדול. אולי כי מול הרב דוד לאו שנתמך על ידי נתניהו ואולמרט, מגובה באביו המשפיע על הגוף הבוחר כשמעבר לפינה יושב אריה דרעי, אפילו בנט צריך להבין שהוא לא יכול גם אם הוא מאוד רוצה.

הוא לא הצליח להעביר את 'חוק הרב אריאל' או את 'חוק שטרן' וגם חוק 'הרב עמאר' הופל על ידי ש"ס, והוא לא עושה שום דבר. במערכת הפוליטית אומרים כי הבחירות לרבנות לא עניינו אותו כמו הרפורמה בנמלים. יכול להיות, אך הכשלון הציבורי של הציונות הדתית ובעיקר הכשלון האישי מול דרעי, מעידים כי לא תמיד אפשר לסמוך עליו שידע לדאוג ולסדר, בעיקר מול נתניהו&דרעי. נקודה לדאגה עבור ראשי הישיבות ומוסדות החינוך שמחכים לתקציבים ובעיקר לתושבי יו"ש ששומעים על חידוש המשא ומתן המדיני.

השר אורי אורבך רץ בפריימריז כשהוא מתהדר בהשג שהוא הראשון שנלחם למען הבחירות הפנימיות בבית היהודי. גם עכשיו אורבך הוא הראשון שתמך ברב סתיו והיה מהגורמים לבחירתו ולהכשלת יוזמת "דיל הרב עמאר הרב אריאל". מי שמתהדר בהשגים, צריך להזכיר לציבור גם את הכשלונות. הרב שי פירון, חברו לישיבת פתח תקווה של הרב סתיו, שהיה גם הוא ממפילי חוק הרב אריאל, אשם גם הוא בהפלת חוק הרב אריאל, יחד עם ציפי לבני, שבהתנגדות שלה לרב אליהו, אמנם חיזקה אותו במעט, אך תבונה פוליטית, היא לא אחד הצדדים שלה, הפילה את החוק והביאה לבחירת רבנים חרדים.

שני המפסידים הרב אליהו והרב סתיו (פלאש90)

הכשלון של תקומה

לרב שמואל אליהו יש נסיבות מקלות, אמנם היו לו תנאי פתיחה גרועים מאוד, כשהוא מתמודד מול הרב עובדיה יוסף ובנו, ומאידך מול היועץ המשפטי ובית המשפט העליון. הרב אליהו הוא שהכשיל את הדיל בבחירות הקודמות לרבנות בין ש"ס ובין המפד"ל על מינוי הרב אריאל. התמודדותו אז, כשהוא מקבל קולות ספורים בלבד, היא שפרקה את הדיל והביאה לבחירת הרב מצגר בזמנו.

כשלונו של הרב שמואל הוא הכשלון הפוליטי של 'תקומה' ושל 'בשבע', כשדודו סעדה המנכ"ל משמש כראש המטה שלו. הבית היהודי כאמור לא תמכו בו רשמית, אך ניסו לעשות למענו כל שביכלתם. כשגם בתוך הבית היהודי גורמים שונים ניסו להפריע למועמדותו. למרות היותו המועמד הציוני היחיד, לא עמדה הציונות הדתית מאחוריו והדרך לבחירת הרב יוסף הייתה סלולה.

בשני המחנות, מחנה הרב סתיו ומחנה הרב אליהו חשבו שהצליחו ליצור קואליציה חילונית- ציונית-חרדית ובסוף התבדו. הרב סתיו לא הצליח כנראה לשבור ולצאת מהמחנה החילוני והרב אליהו לא הצליח לחבור למחנה החילוני והחרדי-ספרדי (הרב בוארון לקח לו את הקולות כנראה). היה מי שסיכם את תוצאות הבחירות כך: רבנים בוחרים פעם בעשר שנים ובסוף נבחרים רבנים חרדים.