1. אחת התופעות בדיון הסוער סביב הלמידה מרחוק והתנהלותה של יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד, היא ההתנשאות הניגרת מהמשפט: "יפה בן דוד לא מייצגת את המורים". זו, אגב, אותה התנשאות שקובעת ש"הח"כים הערבים לא מייצגים את החברה הערבית". או: "הח"כים החרדים לא מייצגים את הציבור החרדי". התנשאות שקובעת לאחר מי מייצג אותו ומי לא, כאילו הוא לא מספיק חזק להחליט בעצמו. ואני תוהה: מי רשאי להחליט מי מייצג את מי? איך אנשים שנחשפים פעם ראשונה בחייהם ליו"ר הסתדרות המורים כבר יודעים לקבוע את מי היא מייצגת ואת מי לא.

2. ההופעה של בן דוד בראיון, או יותר נכון באמבוש, בחדשות 12, לא הייתה מהמבריקות, בלשון המעטה, שידעה הטלויזיה הישראלית, אבל אי אפשר להתעלם מכך שכך בדיוק נראה יו"ר ארגון שמגן על העובדים שלו. יו"ר ארגון שלא מחפש להצטלם יפה ולהישמע נחמד ושיאהבו אותו, אלא להילחם ולשמור על המעמד והאינטרסים של העובדים שלו. הלוואי שכל ראש ארגון היה שומר על העובדים שלו כמו שיפה בן דוד שומרת על מעמדם של המורים.

3. נקודה נוספת שצריכים לקחת בחשבון היא שבן דוד נלחמת בשביל המורים כל השנה, באינסוף נושאים. הם אוהבים אותה ותומכים בה ומודים לה על כל מה שהיא עושה בשבילם. אז איך בדיוק אנשים שנחשפו לשבועיים של התנהלות שלה כבר יודעים שהיא לא מייצגת אותם? אז תגידו: "אני מכיר הרבה מורים שהיא לא מייצגת אותם". ואני אשאל: כמה זה הרבה? 100? 200? 1000? 2000? הרי זה כאין וכאפס לעומת מי שכן רואה בה סמכות ושליחה שלו.

4. כמו רובכם, גם אני מכיר מאות מורים. אישתי מורה, וגיסתי מורה, וחצי מהחברים שלי מורים. האם הם לא מסכימים עם הסגנון של בן דוד? לא בטוח. האם הם סומכים עליה? במיליון אחוז. בסופו של יום בן דוד עומדת על האינטרסים של המורים. נקודה. זה מה שחשוב וכל השאר לא באמת מעניין. אז נכון, היא מדברת פחות יפה ופחות רהוט ופחות עוברת מסך, את המורה הקטן זה לא מעניין.

5. מלבד סערה שמתעוררת מעת לעת בנושא החינוך לרוב אזרחי ישראל אין שמץ של מושג מה המורים עוברים בשגרה. פשוט אין מושג. ואני לא מדבר על עבודה. לא. על זה דיברו כבר כולם. אבל אם היה לאזרחי ישראל מושג כמה פעמים ההרכב של תלוש המשכורת של מורה משתנה במהלך השנה כל השיח היה נראה אחרת. על כל רפורמה הזויה ומומצאת עושים למערכת של המורים "אתחל" וזורקים אותם לשגרה אחרת ולסידור אחר לילדים אחרי בית הספר.

6. אם רק היה לאותם מבינים גדולים מושג כמה מלחמות יש בשגרה בין האוצר למשרד החינוך והמורים הם אלה שפשוט אוכלים את כל הקש מהמלחמות. ומי נלחם בשבילם? מי? יונית לוי? קרן מרציאנו? איך שתי מגישות שמרוויחות בחודש מה שמורה מרוויח בשנה מעיזות לקרוא למורים לתרום ימי עבודה. מתי בפעם האחרונה הן תרמו יום עבודה?

7. ועם כל זה, האמת הפשוטה צריכה להיאמר: בן דוד נקלעה לקרב מכוער בין האוצר לחינוך ומנסה לעמוד כמה שאפשר על האינטרסים של הציבור אותו היא מייצגת. מצליחה? תלוי את מי שואלים. אבל אין ספק בכלל שהלוואי וכל ראשי הארגונים במשק היו נלחמים כך בשביל העובדים שלהם. ולכל המתנשאים על המורים שיודעים להחליט בשבילם מי מייצג אותם ומי לא: חצי שעה של ראיון לא מוצלח במהדורת החדשות לא הופכת אתכם למבינים בחינוך.