מימיי לא סיימתי מסכת; עכשיו אני מתחיל עם כולם - סרוגים

מימיי לא סיימתי מסכת; עכשיו אני מתחיל עם כולם

בהצלחה לי. בהצלחה לכם. בהצלחה לנו. הדרן עלך ייאוש ודעתך עלן תקווה. וכשם שגבר עלי היאוש ולא סיימתי מסכת מימי כך אוכל להתחיל בתקווה ולסיים מסכתות רבות

מימיי לא סיימתי מסכת; עכשיו אני מתחיל עם כולם
  למצולמים אין קשר לכתבה (יונתן זינדל/פלאש90)

יש לי ארון ספרים מכובד בביתי, אותו אני אוהב מאוד, אולי מעל 100 ספרים שאספתי מיום שעמדתי על דעתי, אוכל לומר בביטחון שאכן פתחתי את כולם, עוד אוכל לומר בצער שמעטים זכיתי לסיים. ישנם בכל זאת לו אדייק ספרים של פתחתי, שכאב לי לפתוח, הלא הוא הש"ס. ש"ס שלא קנה לי אבי אלא מצאתיו ישן רטוב וקרוע מושלך לו בגניזה ללא שם או כתובת, כמוני..

עוד באותו נושא

ווארט לתחילת הש"ס: למה התלמוד נפתח בארוחת ערב?


5

ימי הנערות עברו עלי תוססים במיוחד אין סוף התמודדויות שאלות וחיפושים אך בעיקר חור גדול בלב, בקשתי לילך במסילותיה

של העבודה הרוחנית היהודית אך דעתי לא הייתה פנויה ורחבה דיו בכדי ליישב דעתי ללמוד, מה גם שההעדר דמות אב ואם טלטלו אותי, בין שהכרתי בכך ובין שלא ידעתי להכיר בכך, עזבתי את לימודי התיכון כי המרחבים קראו לי, חשתי את האדמה בודדה זקוקה להתייחסות ומצאתי בהתמסרות אליה בית, מקפץ על גבעותיה נוטע בה עץ ורוקם בה מרחב ביתי אישי, לפחות קצת, לפחות מעט.

בגרתי וגדלתי ועברתי בין בתי המדרש השונים, בקשתי להשתלב אך עד מהרה צפו בי החסכים של איש חסר ד'-האמות, חסר כל מסגרת שהיא נטול כל זיכרון של גירסא דינקותא.

לא פשוט להתמודד עם פחד הכישלון

זה שברח כרואה שד בעת לימוד אבות ובנים ומתוך כך גם נפערה בי תהום של קושי להשלים את החסר. נתביישתי לומר שמלבד כמה דפים במסכת סנהדרין אי שם בשלהי כיתה י, אינני יודע. פשוט כך.

צורת הדף המסודרת והמהודקת של הגמרא זו ששרדה דורות על גבי דורות ואף את משרפותיה אושוויץ, אצלי הייתה ברגע הופכת למחול אותיות קופצות ולא מובנות ומיהרתי לסגור את הספר הגדול בצער. בבושה. בחיסרון.

ובטח בוודאי תאמרו שלכולם קשה, וזה אכן נכון ואדרבה אין כאן סתירה כי חיזוק לדבריי לאלה שיש להם אב וסביבה מאפשרת, לכאלה הנמצאים כעת בבית המדרש ראו לנצל זאת ולהעריך זאת יותר מהכל.

כיום יש אין ספור אפשרויות מתקדמות ללמוד באופן שהוא באמת פלא, אך גם לא פשוט להתמודד עם פחד הכישלון ותחושות שהתלבשו עלינו והלבשנו על עצמנו שנים על גבי שנים, כעת שרבבות מסיימים את הש"ס ברוב עם והדרת מלך רציתי לבקש להתחנן מהיודעים ושאינם יודעים מהיודעים: שיהיו רגישים לחפש אחר כאלה שאינם יודעים התגברו על הבושה ושאלו יתום או אלמנה היש מי שלומד עם בנך גמרא? האם תרצה ללמוד עמי ילד גמרא מחבר המגמגם את הארמית בנקישת שיניים ומאחד שמלטף את הגמרא פותח וסוגר אותה משאינם יודעים:

לא לוותר על הרצון לדעת!

אין זה כלל משנה בני כמה אתם, ברי מצווה או בני שש עשרה או חמישים, לא לוותר על הרצון לדעת! על החשיבות השורשית של להיות חלק בלימוד זה התגברו על הבושה ועשו חיל!

מעגלית נושמת וחיה היא תורתנו אין בה מוקדם או מאוחר, בכל רגע אפשר להחליט ולעלות על הרכבת הדוהרת אל על, בכל שנה מתחילים מבראשית בכל שבע שנים מתחילים מברכות וכל מספר חודשים מסכת או חומש חדשים לגמרי כל יום אינו דומה לחברו והוא יום חדש לגמרי. הזדמנות נקייה להתחיל.

הרבה דרכים יש לעורר את הלב, אם סיומי הש"ס המהודרים לא עשו לכם את זה, ממליץ בכל לב לצפות בשירו החדש של מוטי שטיינמיץ שיצא לכבוד סיום הש"ס.

בהצלחה לי. בהצלחה לכם. בהצלחה לנו.

הדרן עלך ייאוש ודעתך עלן תקווה. וכשם שגבר עלי היאוש ולא סיימתי מסכת מימי כך אוכל להתחיל בתקווה ולסיים מסכתות רבות.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו