מידי פעם שומעים שהדיפ סטייט, מנהל מלחמה נגד ראש הממשלה. מי הוא אותו Deep State?
עובדי מדינה בכירים, במערכת המשפט, במשטרה, בבטחון, שרוצים לנהל את המדינה מאחורי הקלעים. התרגום של 'דיפ סטייט' הוא מדינה עמוקה, כלומר מדינה בתוך המדינה.
כלומר קונספירציה, קשר?
לא. הכל גלוי. אלא שאנשים רבים לא מודעים לכך, הם חושבים לתומם שהכנסת והממשלה מנהלים את הכל, ולא שמים לב שיש עוד כוחות רבים הפועלים במדינה. זה קיים גם בארצות הברית ואפילו ברוסיה.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
ויש בזה בעיה?
ודאי. כי הריבון של המדינה הוא העם, או נציגיו שנבחרו על ידו כלומר הכנסת והממשלה, ואלה מוסדות לא נבחרים, הבירוקרטיה ומערכת המשפט, שלעיתים כוחם גובר על זה של נבחרי הציבור.
האם הם באמת משפיעים?
ודאי. ועוד פעם, זה לא קונספירטיבי, זה אוטומטי, זה טבעי, כגון כל הפקידים השונים. אותם אנשים מתערבים בכוונה, חושבים שהם פועלים לטובת המדינה, כי הם סוברים שהפוליטיקאים אינם מבינים בנושאים שהם מופקדים עליהם.
ואולי זה נכון?
אולי. אבל זה רצון העם. מרן הרב קוק מסביר שכאשר העם מאס בשמואל הנביא ובעצם מאס בד', בכל זאת ד' אמר לו לעשות כרצון העם ולבחור מלך, תהיינה התוצאות מה שתהיינה. אבל למעשה, עינינו רואות שסך הכל, הממשלות השונות ניהלו יפה מאוד את מדינתנו, גם בבטחון, גם בכלכלה, גם בקשרי חוץ, ובנו מדינה לאות ולמופת.
אפשר לקבל דוגמאות של השפעתם?
למשל, הם תפרו תיקים נגד יעקב נאמן, אביגדור קהלני וראובן ריבלין, שהיו מועמדים להיות שר המשפטים או שר המשטרה ולשנות שם את המצב, שבסוף יצאו נקיים, אבל הצליחו למנוע את מינויים. ועוד דוגמא: מינוי שופטים: הגוף הבוחר רובו שופטים ומיעוטו פוליטיקאיים. לצערנו, מאז קום המדינה, הדמוקרטיה היא רק למראית העין.
ואנו כל כך בעד דמוקרטיה? האם אנו לא בעד מלך ישראל?
ודאי אנו בעד מלך. אך עתה, אין זה עומד על הפרק, אין מלך, והמלך הוא העם. וגם כאשר התמנה מלך, זה צריך להיות ברצון העם.
וזה נוגע לראש הממשלה?
כן. מה שהם חוקרים מה שנוח להם. אם אותו אדם תואם השקפתם, הם מתעלמים מעבירותיו. אך אם הוא נוגד דרכם, אז הם מנפחים כל דבר קטן.
למה זה נקרא Deep, עמוק? מה שם עמוק?
זה עמוק בשני מובנים. א. זה מבוסס היטב על כל מיני חוקים, כללים, נוהלים, עובדי ציבור מושרשים עמוק במערכת שאי אפשר להזיזם, הסיכוי שציבור יגבור עליהם הוא נמוך. ב. אנשים לא יודעים מכל זה. אפילו נבחרי ציבור. אפילו שר שמתמנה, אינו מודע תמיד לכוחם של מאות פקידים בעמדות מפתח, אין לו כוח נגד הבירוקרטיה והדרג המקצועי. תאורטית, כל פקיד שאינו משתף פעולה עם השר, הוא היה צריך להחליפו. אך למעשה, אי אפשר להזיז פקיד שיש לו קביעות.
זה מייאש. אז מה אפשר לעשות?
זה התפקיד של התקשורת לגלות לציבור מי מושך את החוטים מאחורי הקלעים. לצערנו, אצלנו, וגם בארצות הברית, התקשורת היא חלק מהדיפ סטייט. יש יחסי גומלין בין הפקידים, מערכת המשפט והמשטרה ובין העתונאים.
אך גם לפוליטיקאים יש יחסי גומלין עם עיתונאים.
נכון. הכל מסובך. בכל יש אינטרסים. אבל אכיפת החוק הבררנית היא בעיה הרבה יותר קשה. לפעמים מתעלמים מעבירות, ולפעמים רודפים על לא-עבירות. זו שחיתות מאוד חמורה. כתוב בספר 'עקידת יצחק' לרבי צחק עראמה שער כ', שסדום נחרבה לא בגלל שעשו עבירות, אלא מפני שהיו מעוגנות בחוק.
כלומר, העם מאבד שליטה על המדינה?
בדיוק. כמו ארגונים בחוץ לארץ העויינים למדינה, כגון קרן החדשה לישראל, שמכשירה על חשבונה עובדי מדינה, כדי להחדיר את התודעה הפוליטית שלהם בתוך הדיפ סטייט.
לדוגמא?
אג'נדה פמיניסטית קיצונית שהולכת וחודרת לצה"ל, על אף שלא הוחלט עליה לא בכנסת ולא בממשלה. לא העם החליט על כך. הרי יש לנו אויבים מסביב, ואסור לנו להרשות ניסויים אנושיים כאלה. וכן הוראות פתיחה אש בצה"ל. כל אלה הם עניינים קיומיים.
ובסיכום, מה הפתרון?
לחזק את כוח העם, וללמד את העם מה היא דמוקרטיה אמיתית, ומה קורה במציאות. חזק ואמץ. ומי כעמך ישראל.
מה דעתך בנושא?
77 תגובות
8 דיונים
רבנים למען שוחד
הרב אבינר - פרשנות ילדותית של מהיא דמוקרטיה, בורות בשיטת הממשל בישראל ובילבול ביו עומדות לבן מסרים שגובשו ע"י יועצי תקשורת מתוחכמים אינם בסיס מוצלח לפרסום פמפלט בעל ערך ברבים....
הרב אבינר - פרשנות ילדותית של מהיא דמוקרטיה, בורות בשיטת הממשל בישראל ובילבול ביו עומדות לבן מסרים שגובשו ע"י יועצי תקשורת מתוחכמים אינם בסיס מוצלח לפרסום פמפלט בעל ערך ברבים. אני מקווה שהרב פוסק הלכה באופן שונה.
המשך 09:19 12.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
עמיחי
הרב צודק .זאת המדינה שלנו ..לדאבוננו. זו כנראה גזירת שמיים שכל מיני שדים ישלטו במדינה. משיח דחוף.
22:01 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דרדר
על התביעה והשפיטה להיות עצמאיות מסיבה אחת ויחידה למען תשרתנה את הציבור נאמנה בהגינות בחוסר משוא פנים, זו חובתן כלפי הציבור. זאת עליהן להוכיח בעשיה. המציאות היא שתובעים ושופטים מרגישים...
על התביעה והשפיטה להיות עצמאיות מסיבה אחת ויחידה למען תשרתנה את הציבור נאמנה בהגינות בחוסר משוא פנים, זו חובתן כלפי הציבור. זאת עליהן להוכיח בעשיה. המציאות היא שתובעים ושופטים מרגישים שהם אינם חבים לציבור דבר הם פועלים כפי שנוח להם במנותק מכל מחויבות לציבור. למשל שופטים מעדיפים את החזקים ובמשפט פלילי בית המשפט על פי רוב הינו חותמת גומי של המשטרה והפרקליטות. כך הפכו השופטים על פיו את המונח עצמאות שיפוטית. זו איננה המצאה בלעדית של בית המשפט בישראל אך בישראל חסרים המנגנונים הקיימים בארצות אחרות לפיקוח.
המשך 17:11 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דרדר
הדברים אמורים גם לגבי היכולת לפסול שופט. ההסדר ששופט לבדו פוסל עצמו אינו מספק באף מקום. אין זה אומר ששופט לא יכול לפסול את עצמו אך אין להסתפק בכך רק...
הדברים אמורים גם לגבי היכולת לפסול שופט. ההסדר ששופט לבדו פוסל עצמו אינו מספק באף מקום. אין זה אומר ששופט לא יכול לפסול את עצמו אך אין להסתפק בכך רק באפשרות זו. ישנם הפרעות בתפקודם של שופטים שאין הם כשירים לראות ולהחליט בעצמם, כמו משוא פנים, התנהגות בלתי שיפוטית ובלתי מקצועית ואף פלילית. ניתן להגיש בקשה מיוחדת לבית המשפט עליון (בשתשלום)אך לכך דאג אהרון ברק להציב מגבלות בלתי חדירות. הלה דרש מהמבקש להוכיח כי השופט לא יפסול את עצמו - משימה בלתי אפשרית. ממשרד המשפטים יצאה הוראה ששופט ימשיך לשפוט בעל דין לאחר שזה הגיש נגדו בקשת פסילה עד אשר יוחלט לגביה. כך יוכל שופט לנקום וכך מבטלים בעלי דין את כונתם להגיד בקשת פסילה. למרות כל יומרתו של בית המשפט לעצמאותו, כאשר מגיעים ללב ליבו של העניין, באם בית המשפט הוא אכן עצמאי ממי שהוא צריך להיות - מאגפים אחרים של השלטון כמו מהמשטרה ומהפרקליטוות מוצאים כי בית המשפט עושה בדיוק את דבריהם. שופטים קידמו את סעיף 10ב' לפקודת הראיות – העדפת זכרון דברים של המשטרה אודות הנאמר בחקירה על פני דברי העד/נאשם בבית המשפט, עצם עדות שונה נחשבת כהוכחה לאי אמיתותה. השופט אהרון ברק אף הנחה את כל השופטים להניח תיקינות החקירה המשורתית : "עלנו לבנות את דיני הראיות שלנו על בסיס ההנחה שהחקירה מתנהלת כדין" להניח מראש דבר מה בלא בחינה? ואף להניח מראש לטובת הרשות המבצעת זו שהוא טוען שבית המשפט מציל את האזרח מפניה, בהיותו "מעוז ההגנה על האזרח מפני היותו למרמס בידי הרשות המבצעת". השופט אדמונד לוי,קבע כי תום הלב הוא נקודת המוצא בפעילות הרשות ולכן אין בו כדי לרפא פגמים, ואילו רשלנות וזדון יוצרים חומרה מיוחדת על פניו אמירה זו נראית מוצדקת אלא שאין היא מדויקת. הרשויות צריכות לפעול בתום לב וזה אינו אומר שכך הן פועלות וודאי לא כל אחד בה ולא תמיד! ורשלנות או זדון הם אכן חמורים במיוחד. אי לכך על בית המשפט לבחון שבעתיים אם כך פעלו הרשויות ולא להניח מראש דבר. אם שופטים מניחים מראש לטובת הרשות המבצעת משמע שהם מניחים מראש לרעת כל עד הטוען אחרת - משמע במקרה מנחיחם מראש שהנאשם אשם ומכאן מבטלה הנחת החפות. אין צורך בהוכחות שאינן מתירות ספק סביר כי אשמה כבר הונחה מראש! מכאן לא מפליא אחוז ההאשעות השואף למאה 100% אותו מנסה בית המשפט להסתיר! כך למשטרה ולפרקליטות כוח בלתי מרוסן וזה מורגש בעליל בכל התנהלותם נגד האזרחים חסרי האונים. אזרחי מדינת ישראל אכן נתונים למרמס בידי רשויות החוק האמורות להגן עליהם אך עושות את אשר נוח להן. בפועל הרשות השופטת איננה כלל עצמאית, בלתי תלויה, מבוצרת ואמיצה. ובכל זאת הם מדברים טוענים כך בשם ה"דמוקרטיה" כיון שלפי הגדרת השופטים הם "ה" "דמוקרטיה". --
המשך 17:08 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דרדר
המבחן המובהק ביותר להיות מדינה דמוקרטית או לא, הוא ריסון כוחן של הרשויות כולן! לא רק ריסון כוחה של הרשות המבצעת אלא בעיקר של הרשות השופטת זו הרשות הקובעת גורלות...
המבחן המובהק ביותר להיות מדינה דמוקרטית או לא, הוא ריסון כוחן של הרשויות כולן! לא רק ריסון כוחה של הרשות המבצעת אלא בעיקר של הרשות השופטת זו הרשות הקובעת גורלות אישיים, כמו כן גם ריסון הרשות המחוקקת זו אשר עליה לחוקק על פי רוח הבוחרים ולמענם ולא על פי הרצון הבלעדי של רשות אחרת כמו הרשות השופטת. הביטוי המובהק והסופי לקיומה של דמוקרטיה הינו קיום הכלל - אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר, או במילים אחרות שלא יהיה אדם חי בחרדה גם אם לא מודעת שמא לא יטיב עימו מזלו והוא עוד עלול להיות נאשם ומורשע במעשה שלא עשה! כוחן של כל אחת מהרשויות במדינה חייב להיות מוגבל ובכללן הרשות השופטת בדרך של הגינות משפטית כיבוד זכויות הפרט מול המדינה. העמדת חפים רבים לדין והרשעתם בלא בדיקה רצינית אם יש הצדקה לכך הם היפוכה הגמור של דמוקרטיה. מכל השקרים שבית המשפט מפיץ השקר הגס ביותר הינו שבישראל כמדינה דמוקרטית בית משפט הינו עצמאי! שקרים נוספים קשורים לכך הם מסקנות כגון לכן למען עצמאותו של בית המשפט ולמען ששופטיו יהיו משוחררים מכל פניות עליהם לבחור את עצמם כך אינם חבים דבר לאיש! זאת מבטא השופט זאב סגל באמירתו: "העובדה שהוועדה לבחירת שופטים כוללת רוב בולט של משפטנים מונעת, במידה רבה, שימוש פוליטי לרעה בתהליך הבחירה ומבטיחה את אמון הציבור ברשות השופטת". פרוש אמריה זו הוא שאם לציבור תהיה השפעה על בחירת שופטים וחשוב לאין ערוך יכולת להרחיק שופטים לא ראויים, הוא יאבד אמונו ברשות השופטת...לשיטתו של השופט זאב סגל המבטא את הלך הרוח בקרב כלל השופטים, הציבור אינו מעניין בזכותו הדמוקרטית שתהיה לו השפעה כלשהי על השלטון, על מי שקובע גורלות. זאת משום שאז תהיה השפעה פוליטת. כאילו לשופטים אין השקפה פוליטית אחידה ואינם בוחרים את חבריהם המתאימים לאותה ההשקפה אותה הם כופים על הדרג המדיני. אלא שלא רק כפיית השקפה פוליטת על המדינה היא החמורה כאן – לעם אין כל השפעה על בחירת המושלים בו והקובעים גורלות אישיים. בית המשפט מצהיר שזו הדרך לשמור על עצמאותו השיפוטית, שאכן אמורה להיות כזאת. בדומה גם לגבי אפשרות להתלונן על שופט. נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק התנגד שתהיה נציבות תלונות על שופטים בכלל וקשיים הסכים לכך שתוקם נציבות אשר תהיה כפופה לבית המשפט ולא לכנסת היות ולדבריו זה "יפגע בהפרדת הרשויות ובעצמאות השיפוטית" התערבות בית המשפט בנושאים מדיניים כיון שהכל שפיט לא היותה לידידו פגיעה בהפרדת הרשויות . בכל מדינה דמוקרטית תפקיד בית הנבחרים לפקח על בית המשפט ואין שום גוף שרק הוא על עצמו מפקח ואין עליו פיקוח חיצוני. על בית הנבחרים מפקח ציבור הבוחרים בבחירות כל כמה שנים.
המשך 17:05 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
נועם
50 שקל מחיר
16:10 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
חיפוי
המפלצת התלת ראשית של משטרה-פרקליטות-בית המשפט היא שלושה אירגוני פשע כשכל ראש מחפה על רעהו הפורע כל חוק! זהו מעגל סגור שלא ניתן לשבור אותו כל זה בעזרת החוקים הלא...
המפלצת התלת ראשית של משטרה-פרקליטות-בית המשפט היא שלושה אירגוני פשע כשכל ראש מחפה על רעהו הפורע כל חוק! זהו מעגל סגור שלא ניתן לשבור אותו כל זה בעזרת החוקים הלא חוקתיים הקיימים שכנופית החוק דאגה לקדם! במקרים אלו אין זה חשוב שהחוקים אינם חוקתיים בעליל. הקובע מכולם הינו בית המשפט והוא גם צואר הבקבוק. מרגע שיש כתב אישום גם בלתי מוצדק לחלוטין, ביטולו גם אם מתבקש מאיליו תלוי בתביעה. התביעה המשטרתית כמעט לעולם לא עושה זאת והפרקליטות לעיתים נדירות ביותר. מרגע שיש כתב אישום למבקר המדינה על פי חוק, לעד אסור להתערב ולחקור. המחלקה לחקירת שוטרים מחלקה השייכת לפרקליטות אך חוקריה מושאלים מהמשטרה ופרקליטיה מקודמים על ידי המשטרה בכך היא נשלטת על יד המשטרה אותה היא אמורה לחקור. העברת מח"ש לפרקליטות שחרר את המשטרה מאחריות אך השליטה נשארה בידיה. גם מח"ש אינה מתערבת כאשר יש כתב אישום. על הפרקליטות אין גוף חיצוני להתלונן בפניו לכן הפרקליטות כל כך רוצה שיהיה זה רק מבקר המדינה אשר יבקר אותה כי אסור לו להתיחס למקרים מוגדרים! מעתה ואליך הכל תלוי בבית המשפט אשר שאיננו מעוניין שהנושא יחקר במקום אחר כי והוא מצדו מחפה על המשטרה והפרקליטות הפושעות! נציב תלונות הציבור על שופטים, בעצמו שופט בית המשפט העליון בדימוס, נבחר על ידי הועדה למינוי שופטים שזה אומר כוח חוסם לנשיא בית המשפט העליון. הנציב מחפה על שופטים! כך יוזמות הפשעים - המשטרה ולעיתים גם הפרקליטות טוענות "בית המשפט אמר את דברו" – שהוא לא אחר מדבר המשטרה או הפרקליטות. אכן הכל "מאוזן" שלא יפריעו להם בפשעיהם.
המשך 15:57 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
חיפוי
בכל משפט הוגן ובמיוחד במדינה דמוקרטית חייב השופט לתת אותו משקל הן לרשויות והן לאזרח גם אם הוא נאשם! ולבחון כל אחד מהם. כמו כן אין לדחות מלחמה בפשעי אוכלוסיה...
בכל משפט הוגן ובמיוחד במדינה דמוקרטית חייב השופט לתת אותו משקל הן לרשויות והן לאזרח גם אם הוא נאשם! ולבחון כל אחד מהם. כמו כן אין לדחות מלחמה בפשעי אוכלוסיה אחת על חשבון האחרת. המלחמה באזרחים פושעים איננה נדחית בשל במלחמה בפשעי שוטרים להיפך המלחמה באזרחים פושעים מתחזקת. כנראה שלא הבין שהרשעת חפים גורמת לביטול המלחמה בפושעים אמיתיים, בין אם אלו פשעים/עברות שבוצעו והעברינים חופשיים, ובין אם אלו עלילות שלא היו והמעליל מתוגמל. מה עוד שחפים רבים שהורשעו הופכים עברינים! גם שאלתו האם השמוש ששופטים עושים בראיות ולו גם כשרות מבחינת דני הראיות – זאת לאחר שהכשירו "ראיות" אשר מן השכל הישר ומן הצדק לא היו צריכות לשמש כראיות כלל, בשאלתו "האם" אין הם השופטים עושים עצמם שותפים לפשעים? הרי הוא ידע שהמענה לשאלה זו הוא חיובי! גם חקירה משטרתית אינה חייבת בכל מקרה להיות הכנה למשפט יתכן ובמקרים רבים אין צורך בכל משפט. שופטים מרומים מרצון מטייחים את הרמאויות המוגשות להם ומוסיפים משלהם, הרי הם פושעים בעצמם! בעודו מביא בפסיקתו הסתיגויות מהחקירה המשטרתית, היה זה הוא ולא אחר אשר את הנהיג הסתמכות על "הודאות" במשטרה ואף הסביר זאת: .... "תוצאתה של פרקטיקה זו היא יעול ההליך המשפטי וחיסכון בזמנו של בית המשפט, העדים והצדדים" וכן...... מאחר ולדעת אותו "שופט דגול" זהו בזבוז זמן לשמו ציין השופט השופט חיים כהן:"לא תהיה זו הפעם הראשונה שבית המשפט ילך לפני המחוקק, ויש לקוות שלא יארכו הימים עד אשר יפתח המצוקק פתח לרווה לשימוש שיפוטי הולך ורחב בהודעות שנמסרו לחוקרי המשטרה", מקום שהנאשם מיוצג וסניגורו אינו עומד לחקור עדים כאלה חקירה שכנגד". אמירה בכתב שניתנה מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אף אם נותנה לדוגמא הנאשם אינו עד במשפט, ולטובתו שכן חסכון בזמנו הוא שלא ישמעהו בית המשפט הולך "לפני המחוקק" כלומר עושה את מה שהמחוקק לא התיר לו אך מקווה לרווחה מידי המחוקק. השופט חיים כהן פעל לקידום את חקיקת סעיף 10 ב' לפקודת הראיות בשנת 1980. לפי סעיף זה מאפשר לקבל אמרת חוץ (שנאמרה מחוץ לכותלי בית המשפט), של עד במשפט פלילי כראיה לאמיתות תוכנה. התביעה מציגה את מה שהמשטרה טוענת שהנחקר/הנאשם אמר מרצונו. התנהלותו הדו פרצופית של "השופט הדגול" חיים כהן מזכירה את האימרה 'ללכת עם ולהרגיש בלי' הנמשל ללכת עם התועלת והנוחות עם דרישות אגפי השלטון האחרים אך להרגיש בן חורין הנשמע למצפונו. בפועל בית המשפט מקבל את דברי המשטרה גם כאשר אין "הודאה" מצד הנאשם. לכן פסיקתה של השופטת דליה גנות בעניין הכביכול "אנס" רגב שוובר נחשב לכל כך יוצא דופן. "הדמוקרט הגדול" השופט אהרון ברק, זה המדגיש את חשיבותו של בית משפט עצמאי במדינה דמוקרטית, טוען כי בית המשפט הינו מעוז ההגנה על האזרח מפני היותו למרמס בידי הרשות המבצעת. הוא גם מדגיש שבית משפט שאיננו עצמאי איננו שוה מאומה. אמת בית משפט שאיננו עצמאי איננו בית משפט כלל. עם כל חשיבתו ה"עצמאית" על המשטרה הוא אומר: "מספר קטן של פירות רקובים בסל מלא פירות בריאים". זוהי אמירה אותה למד בארצות הברית שם לתושבים נמאס לשמוע אמירה נבובה זאת. חוקרי משטרה בודים ראיות, משקרים בבית המשפט מתעללים בנחקרים. אותו אהרון ברק אשר מדגיש את חיוניות עצמאות בית המשפט מקבל באופן עיור את מה שטוענת המשטרה. הוא אף הנחה את השופטים:"עלנו לבנות את דיני הראיות שלנו על בסיס ההנחה שהחקירה מתנהלת כדין" – זאת למרות שהנחה זו מופרכת שוב ושוב, וכך הוא מגן על האזרח בפני היותו למרמס בידי הרשויות.
המשך 15:56 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
חיפוי
פשעי שוטרים מגובים בפשעי תובעים ושופטים. חוקרי משטרה וגם תובעים בין אם משטרתיים ובין אם מהפרקליטות המבצעים פשעים לא רק שאינם נענשים אלא מקודמים. שופטים גם הם משלימים את מלאכת...
פשעי שוטרים מגובים בפשעי תובעים ושופטים. חוקרי משטרה וגם תובעים בין אם משטרתיים ובין אם מהפרקליטות המבצעים פשעים לא רק שאינם נענשים אלא מקודמים. שופטים גם הם משלימים את מלאכת הרמיה ובכך נענים לדרישת בית המשפט העליון להרשיע. כל כך שכיחה נטייתם של השופטים להרשיע עד שכאשר שופט לפעמים מזכה הוא מכונה "שופט סנגורי" לדוגמא השופטת דליה דורנר מכונה כך. למה הכונה בכינוי זה "שופט סנגורי"? תפקידו של סנגור לנסות בכל מקרה להשיג את התוצאה האפשרית הטובה ביותר עבור מרשו. בעדיפות הראשונה להוציאו זכאי ואם לא ניתן, אשמה פחותה בלבד ובנסיבות מקלות ובעונש מופחת אם בכלל. כל זה בשום אופן אינו אומר שברבים אינו צודק. האם "שופט סנגורי" כפי שהוא נקרא גם הוא פועל באותה הדרך? הרי לא עולה על הדעת שכאשר ההוכחות הן ברורות לכך שנאשם ביצע את המיוחס לו ובנסיבות מחמירות שופטים ישאפו להשיג את ההיפך. ודאי ש"שופט סנגורי" גם מרשיע ובמקומותינו אף הרבה יותר מאשר מזכה. אלא שזיכוי במשפט הוא כל כך נדיר - וישנם שופטים המתגאים בכך ושואלים זיכוי? מה זה? עד ששופט אשר איננו מרשיע בכל מקרה נקרא "שופט סנגורי". קיומו של ביטוי זה מעיד כאלף מונים על הכלל. מרגע שבפני המשטרה מובא חשוד, זו עושה כל כדי להוציא ממנו "הודאה". אין היא עושה למציאת ראיות אוביקטיביות וגם לא למצא סתירות או הפרכות מתוך התלונות עצמן. המשטרה באופן עקבי מסרבת לחקור כל מה שיוביל לזיכויו של החשוד. המשטרה עושה הכל כדי להפליל והחשוב מכל להוציא מהחשוד "הודאה". החקירות הן מגמתיות תוך שינוי כל עדות לחפות. תובעים ושופטים אינם פוסלים שימוש בשקרים כדי להוציא "הודאה" מפי החשוד. יחסה האופיני של הפסיקה אל פשעי חוקרי משטרה כאשר הפסיקה מואילו להמכיר בהם ואינה מרומית מרצון, הוא של אדישות. מקרה רגב שוובר אשר הואשם באונס שמעולם לא ביצע. השופטת דליה גנות אשר זיכתה אותו ואף צינה את על שקרי המשטרה,היא מקרה כל כך יוצא דופן עד שצריך לחזור ולהללה ולשבחה. בניגוד לכזביהם של השוטרים הנאנסת מעולם לא זיהתה את החשוד קל וחומר שלא צעקה או בכתה למראהו. לא נמצא אצל החשוד כובע גרב וממלא אין עדות שהאנס חבש כובע גרב בעת האונס, הנאנס טענה שחבש כובע קסקט צהוב. נגד החשוד הוצא כתב אישום גם כשלא נשבר ולא "הודה" במשטרה שאילו כן ספק אם היה מזוכה, אך למרות שלא "הודה" פסיקתה של השופטת דליה גנות נחשבת יוצרת דופן! גם בקורתה על המשטרה ועל הפרקליטות. המסמכים שעשויים לסייע לתביעת הניזוק לפיצויים נעלמו. השופט חיים כהן בענין ערעור שבו זיכה נאשם: "אודה כי למקרא ולמשמע הערעור הנוכחי התחלתי לראשונה לפקפק במקצת שמא הגיע הזמן והמלחמה בפשעי הפושעים צריכה להדחות מפני מלחמה בפשעי השוטרים. שאלתי את עצמי אם כל ידי השמוש אשר אנו השופטים עושים בראיות ולו גם כשרות מבחינת דני הראיות שהושגו על ידי חוקרים-פושעים, אין אנו עושים עצמנו שותפים לאחר מעשה לפשעיהם. סוף סוף אין החקירה המשטרתית אלא הליך הכנה למשפט, ויש בפשעי החקירה כדי להטיל צל כבד על הליכי משפט הבאים בעקבותיה. אילו ראיתי שהעלנו בתקנתנו, ולו רק במקצת מן המקצת, והחוקרים הפושעים באו על עונשם הראוי להם, ומקרי ההתעללות בעצורים הולכים ומתמעטים – כי אז החרשתי, אבל הרושם העגום הוא שמקרים אלו הולכים ורבים, וחומרתם הולכת ומחריפה. השוטרים מצפצפים על הבקורת הנמתכת עליהם מהשופטים ואינם מקיימים הוראותיהם, ואין פוצה פה". כלומר "התחיל" "לראשונה" לפקפק "במקצת" "שמא" מאוד חבל שרק "התחיל" "לראשונה" "במקצת" לפקפק "שמא" ורק לאור "הערעור הנוכחי"
המשך 15:53 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
נועם
כל הקנדים עבריינים
14:38 10.12.2019שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר