בשבוע הבא אמורה להינתן תשובת המדינה בעניין "בית עזרא" בחברון בעקבות עתירת 'שלום עכשיו' לפינוי המשפחות היהודיות.

שטח השוק הסיטונאי בחברון, שייך לפי מסמכים מתקופת המנדט למשפחת עזרא ול"כוללות ספרדים מגן אבות". בפרעות תרפ"ט ננטשה העיר חברון מיהודים וגם אחרי שיושבה מחדש, היא ננטשה שוב לחלוטין למחרות כ"ט בנובמר.

אחרי מלחמת העצמאות, הירדנים בנו במקום שוק סיטונאי, שהיה פעיל עד שנת 1994, אז פינה צה"ל את דיירי השוק, אחרי "רצח גולדשטיין" כצעד להפרדה בין היהודים והערבים. הסוחרים ששבו לחנויות פונו שוב עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.

אחרי רצח שלהבת פס, נכנסו תושבים יהודים, תחת ייפוי כח של ראשי כוללות הספרדים ומשפחת עזרא, כדי ליישב את השוק הסיטונאי. הממשלה הורתה לפנותם מהחנויות וב2006 הוסכם כי תמורת פינויים, תאשר הממשלה את יישובם בצורה חוקית, מה שלא קרה עד היום.

רוב שטח השוק עומד שומם ונטוש, כשארבעת החנויות הסמוכות לשכונת "אברהם אבינו" משמשות כהרחבת דירות של תושבי השכונה היהודים.

כל הגורמים המשפטיים והמדיניים, שרי הממשלה הבכירים, כולל ועדת שופטי הערר של משרד הביטחון ודו"ח שופט העליון אדמונד לוי, קבעו שיש לאפשר ליהודים להתגורר במקום, אולם, חוות דעת ישנה של המשנה ליועץ המשפטי מייק בלאס, שניתנה בעניין שוק הסיטונאי הסמוך, נוקטת בעמדה הפוכה והיועמ"ש הנוכחי יהודה וינשטיין מתכוון לאמץ אותה.

ככל הידוע, בפרקליטות אימצו את חוות הדעת של בלאס, ובתשובתם לבג"צ הם מבקשים להחיל אותה גם על "בית עזרא". המשמעות היא שתשובת המדינה תהיה סילוק המשפחות היהודיות.

החשש העיקרי הוא שבג"צ יקבל את עמדת המדינה אשר כאמור מסתמכת על חוות דעתו של בלאס.

בישוב היהודי ממשיכים לעקוב בדאגה לקראת החלטת בית המשפט בסוגיה ומציינים כי לא יכול להיות מצב בו פקידי מדינה בכירים תומכים בהעברת הנכס הגזול והנטוש של יהודים  לידיים ערביות וזאת כאשר מדובר בעמדה המנוגדת לעמדת כל הדרג המדיני ובניגוד להחלטות שיפוטיות שניתנו בעניין הן ע"י היועמ"ש של משרד הביטחון והן ע"י 3 שופטי ועדת הערר של משרד הביטחון שדנו בסוגיה במשך שנה, שמעו עדים רבים וקבעו בפסק דין מקיף כי ליהודים זכות לגור בבית עזרא.

"אנחנו מקווים שנתניהו ישים קץ לשלטון הפקידים בפרקליטות ויאמץ סוף סוף את דו"ח לוי ובעיקר, יעמוד מאחורי הצהרותיו מהעבר על מימוש זכות העם היהודי לגור בחברון", אומרים בישוב היהודי.