שלשום דיווח כתב ערוץ 2 כי פרקליטות המדינה והרב אלון במשא ומתן על עסקת טיעון, במסגרתה יודה הרב בעבירות קלות של הטרדה מינית ובתמורה יימחקו כנגדו הסעיפים של פגיעה מינית במתלוננים נגדו.

משמעותה של ההחלטה היא מצד אחד, הודאה והרשעה של הרב בהטרדה המינית. מן הסתם, עונשו של הרב לא יהיה כבד (יחסית), ויעמוד על מאסר על תנאי ופיצוי כספי לקרבנות, כרגיל בעבירות מסוג הטרדה.

מצד שני, תהיה כאן הודאה ראשונה של הרב במעשים שיוחסו לו על ידי המתלוננים ובגינם הורחק מפעילות ציבורית על ידי פורום 'תקנה'.

מתחילת הפרשה הרב אלון הכחיש מכל וכל את המעשים שיוחסו לו והמשיך להתבצר בשתיקתו אל מול כל הפרסומים שנגדו.

מבחינה ציבורית אסור לו לחתום על עסקת הטיעון. בתור רב ומחנך בישראל, לא עומד כאן על הפרק רק טובתו האישית, להקלה בעונש, אלא גם הטובה של הציבור בכלל והציבור הדתי בפרט, בעיקר על רקע התנהלות כל הפרשה.

מתחילת הפרשה, הסיפור איננו מרדכי אלון, האדם, אלא הרב מרדכי אלון, מבכירי מחנכי הציבור הדתי לאומי שנאשם על ידי רבנים ומחנכים אחרים במעשים מהחמורים שניתן להעלות על הדעת.

אחרי שהתפוצצה הפרשה ברעש גדול, כולל טענות קשות על "משחקים מלוכלכים" משני הצדדים, אי אפשר לסגור את הפרשה באמצעות משא ומתן. שני הצדדים חייבים ללכת על מהלך של הכל או כלום.

אם הרב חף מפשע, כפי שמאמינים תלמידיו, שילך ויוכיח את חפותו בבית המשפט. מצד שני אם הרב אשם, שיודה בכל המעשים בו מאשימים אותו ויקבל אחריות על מעשיו. "מודה במקצת חייב בכל" הוא כלל הלכתי שגם הרב מכיר.

במישור הציבורי, עסקת הטיעון, לא תפתור את השבר של הציבור הדתי, אלא להפך רק תחמיר אותו. האמת אותה מבקשים כולם לגלות, לא תצא לאור ונשאר עם חצאי אמיתות שיגדילו את הקרע בין הצד של "תלמידיו" ובין הצד של 'פורום תקנה'.

לרב ניתנה ארכה עד סוף השבוע כדי לתת את תשובתו להסדר הטיעון. נקווה שהיא תהיה שלילית.